הציצו במסכי האג"ח הקונצרניות

הם מספרים את כל הסיפור, סיפור השמחה על תוכנית כלכלית שאיש לא מבין בה דבר

עידן אזולאי הוא מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות

כמעט כל מנהלי ההשקעות בארץ הביעו את דעתם בערוץ זה או אחר, על התוכנית הכלכלית, ואם נדייק, על התוכניות הכלכליות. די צפוי במדינה של יהודים כשמפרסמים שלוש תוכניות כלכליות בפרק זמן של שבוע אחד.

יש שהביעו אכזבה מכך שהתוכניות החסירו פרט שלטעמם היה מבטיח הצלחה, אחרים היו מרוצים מהתמקדות בפרט קיים בתוכנית שהוא הוא שיגרום להצלחה וכן הלאה.

ההיסטוריה של מדינת ישראל מלאה בתוכניות כלכליות, מדיניות, פוליטיות שהוצגו באופן דרמטי, ונגנזו באופן הרבה פחות דרמטי. גורם נפוץ לגניזתן של חלק מהתוכניות היה העובדה שעד שהגיעו לשלב היישום והביצוע, המציאות השתנתה כל כך עד שנעקרה התועלת שהיתה גלומה בהן.

דואגים לביטחון המשקיעים, לא ליכולתם הכלכלית

יתכן שיוזמות האוצר תתממשנה בעתיד ויתכן שלא. זו אינה הנקודה. הנקודה החשובה היא שתוכנית האוצר מנסה לפתור בעיה שנוגעת יותר לביטחון המשקיעים ופחות ליכולתם הכלכלית.

המערכות הכלכליות בישראל, ממשלתיות ופרטיות כאחת, מסוגלות להתמודד עם המשבר בקלות רבה יחסית בשל החוסן הכלכלי שצברו בשנים האחרונות. הסיבה שהמשבר הגיע בישראל לנקודה כל כך קריטית היא שכל המערכות קפאו מפחד מה שעתיד להתרחש:

  1. המערכת הבנקאית הקפיאה מתן אשראי משום שיכולתה להעריך את סיכויי ההחזר ירדה מאוד.
  2. המערכות השלטוניות קפאו מאחר והן מעולם לא התמודדו עם משבר מסוג כזה.
  3. המגזר העסקי הקפיא פעולות כדי להיערך לבאות.
  4. הצרכנים הפסיקו לקנות כי התקשורת הודיעה לכולם שהמיתון נמצא בפתח, כך שאין סיבה לרכוש היום מוצרים ונכסים שניתן יהיה לרכוש במחיר נמוך יותר בעתיד.

בקיצור, המערכת הכלכלית שותקה בגלל הפחד ואובדן הביטחון.

הסיבה שהשווקים הריעו לתכנית האוצר, אינה תוכן מרכיביה הכלכליים. עד עתה, איש אינו מבין כיצד תתפקד רשת הביטחון ומי יהיה זכאי לה, אין די נתונים לגבי הקרן שאמורה לרכוש אג"ח קונצרניות ואלה רק דוגמאות בולטות להעדר מידע מספק.

דבר אחד כן ברור לגבי התוכנית: היא הצליחה להשרות ביטחון מסויים בקרב המשקיעים. או במילים אחרות, בניגוד לגישת הביטחון והניסיון לפזר שלווה ונירוונה שבה נקט האוצר עד לפני כמה שבועות, כעת יש תחושה שמישהו עושה משהו. גם אם תרומתה של התוכנית תסתכם רק בזה, ניתן לומר שההצלחה שקצרה היא הרבה מעל המשוער.

הביטו במסכי האג"ח הקונצרניות

מי שעדיין לא השתכנע שהשוק חש מידה רבה של ביטחון כעת, לעומת התקופה בטרם הצגת התוכנית, מוטב לו שיביט שוב במסכי המחשב ויתמקד באגרות החוב הקונצרניות.

הסיבה שבגללה אגרות החוב הקונצרניות עלו בשבוע שעבר היא העלייה בביטחון המשקיעים, ולא שום סיבה אחרת. לא תמצאו פעיל אחד בשוק שחזר לקנות השבוע אגרות חוב קונצרניות בשל הציפייה שהקרן שתוקם בשיתוף הממשלה וגורמים פנסיוניים עומדת להסתער על השוק.

הנוסחה פשוטה

הנוסחה הרבה יותר פשוטה ממה שאפשר לשער: יש תחושת ביטחון - יש שוק נורמלי. אין ביטחון - הכאוס משתלט.

כעת נותר לחכות להתפתחויות. אם השווקים יחזרו לתפקד באופן נורמלי, לא יהיה צורך בשום רשת ביטחון (מאחר והחיסכון לטווח ארוך יפסיק להציג הפסדים) ובשום תמריץ להענקת אשראי לעסקים, כי גם המערכת הבנקאית תרגיש יותר בטוחה.