"אין ספק שהזמן יהיה התרופה הטובה ביותר, אך יש טיעונים חזקים בעד טיהור המערכת הפיננסית בעזרת טיפול במשככי כאבים, בניגוד לשיטת "הזיעה הקרה" שאנחנו נתונים בה. בממשל חשים כנראה אותו דבר, וזו הסיבה שהם מכריזים על גרסאות שונות של הלוואה בתוספת חילוצים". כך כתבה מרדית' וויטני, אנליסטית בכירה בבית ההשקעות אופנהיימר, בטור ל"פייננשל טיימס".
"ללא ספק, בעבר חולק אשראי גם ללווים בלתי-ראויים, אך הבנקים משליכים כעת את התינוק יחד עם מי האמבט המלוכלכים. אני חוששת מסגירה של קווי אשראי בהיקף של יותר מ-2 טריליון דולר בעקבות רתיעה מסיכונים, הון מוגבל ושינויים רגולטוריים", כתבה ויטני.
"כאנליסטית, תפקידי לבצע מחקרים יסודיים ולפרסם את מה שאני רואה. התחום שלי הוא פיננסים, וזה יותר משנה שהתחזית שלי שלילית. למרות שטכנית צדקתי בניבויים שלי, פגיעה כה מסיבית בהון אינה גורמת לי הנאה. אך לרוע המזל, איני רואה באופק הרבה דברים שיגרמו לי לשנות את התחזית שלי".
"אחרי שראיתי את הכלכלה האמריקנית יורדת מהפסים, אני חשה שעלי לנהוג כאזרחית טובה ולהציע פתרונות משלי להחלמה מתאונת הרכבת הכלכלית הזו שכולנו מעורבים בה", הוסיפה ויטני.
המכה הבאה: שוק כרטיסי האשראי
"נתחיל בכך שאני פסימית כעת יותר משהייתי ב-18 החודשים האחרונים. בכל מה שנוגע להשפעת המשבר על הכלכלה הריאלית, ההרס בשוקי ההון היה גדול עד כדי כך, שטריליונים רבים שגויסו על-ידי המגזר הפרטי והציבורי שימשו לסתימת חורים ולא שיפרו את מצוקת האשראי של החברות ושל הצרכנים. יותר מ-3 טריליון דולר של אשראי זמין נמחקו השנה מהשווקים, ולכן גם מן החברות והלווים הצרכניים", כתבה וויטני.
"להערכתי, שוק המשכנתאות יתכווץ בפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקנית, ותהליך דומה יעבור גם על שוק כרטיסי האשראי, בעיכוב של 18 חודשים. אמנם רק קצת מעל 70% ממשקי הבית האמריקנים משתמשים בכרטיסי אשראי, אך 90% מהם משתמשים בכרטיסים לניהול של תזרימי המזומנים שלהם, כלומר פורסים תשלומים לפחות פעם בשנה", הוסיפה.
האנליסטית המשיכה: "שוק כרטיסי האשראי אמנם קטן יחסית לשוק המשכנתאות, אך הוא צמח וממלא תפקיד מפתח בנזילות הצרכנית. לירידה בנזילות הזו יהיו השפעות הרות אסון על ההוצאה הצרכנית ועל הכלכלה. המטרה העיקרית שלנו צריכה להיות שימור של הנזילות הצרכנית, מאחר שהצריכה הפרטית מהווה יותר משני שליש מהתמ"ג האמריקני".
"אין ספק שהזמן יהיה התרופה הטובה ביותר, אך יש טיעונים חזקים בעד טיהור המערכת הפיננסית בעזרת טיפול במשככי כאבים, בניגוד לשיטת "הזיעה הקרה" שאנחנו נתונים בה. בממשל חשים כנראה אותו דבר, וזו הסיבה שהם מכריזים על גרסאות שונות של הלוואה ממשלתית ישירה או ישירה למחצה בתוספת חילוצים".
"ללא ספק, בעבר חולק אשראי גם ללווים בלתי-ראויים, אך הבנקים משליכים כעת את התינוק יחד עם מי האמבט המלוכלכים. אני צופה עוד התכווצויות אשראי רחבות. אך באופן ספציפי, אני חוששת מסגירה של קווי אשראי בהיקף של יותר מ-2 טריליון דולר בעקבות רתיעה מסיכונים, הון מוגבל ושינויים רגולטוריים" - כתבה ויטני.
המצב מחייב
וכאן עוברת האנליסטית להמליץ על סדרת צעדים שלדבריה, קל ליישם, ויעשו את ההבדל:
"תחילה, צריך להחזיר את המוסדות האזוריים לפעילות. מתחילת שנות ה-90, מוצרי מפתח של בנקים, משכנתאות וכרטיסי אשראי, עברו תהליך מהיר של קונסולידציה ברמה הארצית.
הבנקאות עברה מ"הכר את הלקוח שלך" או הלוואות מקומיות להישענות על מה שהתברר כדירוגי אשראי וחיתום מרכזי עם אמינות בעייתית. הממשל צריך להניע כעת מוסדות מקומיים (שלרבים מהם מאזנים נקיים) להרחיב את היצע המוצרים שלהם, ולכלול בו גם כרטיסי אשראי. במקביל, צריך לעודד את המגה-בנקים לספק שירותי עיבוד וסליקה לבנקים המקומיים, שמכרו את היכולות הללו לפני שנים.
שנית, להרחיב את הערבות של החברה הפדרלית לביטוח פיקדונות, FDIC, לחובות בנקאיים. בנקים צריכים לדעת שיש להם גישה לאשראי במחיר סביר ולתקופה ממושכת, כדי שהם ימשיכו להעניק קווי אשראי חדשים. כל מנהל בנק יודע שהון ונזילות הם מצרכים נדירים, ולכן הוא צובר את שניהם.
לפעמים גם שקיפות היא אחיזת עיניים
שלישית, לעכב את השקת התקנה החשבונאית FAS 140 עד ל-2011 או 2012. התקנה הזו, שמחייבת להכניס נכסים חוץ-מאזניים אל המאזנים למען השקיפות, היא אחיזת עיניים. הנכסים העיקריים שיחזרו למאזנים הם הלוואות בכרטיסי אשראי. האמת היא שיש יותר שקיפות בנתונים החוץ-מאזניים מאשר בחשבונאות התוך-מאזנית. הבנקים לא יכולים כעת לממן את השינוי הזה, שיגביל עוד יותר את האשראי.
רביעית, לתקן את הצעת החוק נגד הלוואות לא הוגנות וכוזבות, שאמורה להיכנס לתוקף ב-2010. ההצעה כוללת שינוי חשוב, שיגרום לתוצאה בלתי רצויה וחמורה - משיכת אשראי מצרכנים. הגבלת היכולת של הבנקים לתמחר מחדש הלוואה ללא ביטחונות, תגרום להם להפסיק להלוות או להלוות פחות.
השינוי הזה יחתוך קווי אשראי לכרטיסים שאינם בשימוש בסך של יותר מ-2 טריליון דולר, או 40% מקווי האשראי הלא מנוצלים. כאשר מספר כה רב של אמריקנים נשענים על כרטיסי האשראי שלהם כמקור עיקרי לנזילות, מדובר במהלך הדומה לקיצוץ חד במשכורתם.
אין כעת פנאי להצעות פוליטיות. המצב חמור מדי. ההצעות שלי הן כאלה שלא הייתי מעזה להמליץ עליהן לפני שנה, אך מדובר בזמנים יוצאי דופן" - מסיימת ויטני את דבריה.
מרדית וויטני, אנליסטית בכירה באופנהיימר, היתה האנליסטית הראשונה שהתריעה מפני מצבו של סיטיגרופ וחזתה במדויק את הפסדי הסאב-פריים שלו כבר ב-2007.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
