מחירי הנפט צונחים? בווירג'ין גרין לא מודאגים

בראיון בלעדי ל"גלובס", מסביר השותף בקרן ההשקעות, אוון לובל, באילו תחומי קלינטק יש לישראל פוטנציאל גדול יותר ומה הקשר של המיליארדר הססגוני לתחום

שחושבים על קבוצת Virgin, האסוציאציה הראשונית תהיה המוביל הצבעוני של הקבוצה, ריצ'רד ברנסון, המיליארדר הבריטי שאוהב לעשות כיף ולהביא לעולמות ממוסדים תפיסת עולם של שמחת חיים. תפיסה של חשיבה מחוץ לקופסה, בין היתר בתחומי התעופה, הרכבות, חברות התקליטים והמשקאות הקלים. על כן, אך טבעי הוא שלתפיסת העולם העדכנית הזו תתווסף גם פעילות בתחומים ירוקים.

קרן ההשקעות Virgin Green לא הוקמה על-ידי ברנסון והקבוצה שלו, אלא רק גייסה ממנה חלק משמעותי מן ההון שלה, אך השותפים בקרן הבינו את עוצמתו של המותג. "השם וירג'ין מזוהה עם רוח יזמית וברנסון עצמו פעיל בתחום המלחמה בהתחממות הגלובלית. גם מבחינה פיננסית, וירג'ין היא שותפה מעולה", כך אומר ל"גלובס" אוון לובל, שותף בקרן. לובל אמר את הדברים לקראת כנס פתרונות מים ואנרגיה שייערך בחסות "גלובס" ב-4 בדצמבר (יום ה' הקרוב) בניו יורק, ויפגיש בין חברות ישראליות לגורמי השקעה בתחום הקלינטק.

בנוסף להקצאה המשמעותית מצד וירג'ין, בקרן מושקעים גם משקיעים מוסדיים וגורמים פרטיים, ביניהם משפחות עשירות מאירופה וארה"ב. כיוון שהקרן עדיין בשלבי גיוס, לובל מסרב לנקוב בהיקף ההון אותו מכוונת הקרן לגייס, אך ההערכות הן כי הכוונה היא לגייס 400 מיליון דולר, כאשר מחצית מהסכום כבר גויסה. בשנה האחרונה השקיעה הקרן בתשע חברות, מהן שתיים מישראל.

החשיבה המיתוגית והסינרגיה לפעילות של ברנסון לתחום באו לידי ביטוי גם בבחירת הסלוגן של הקרן: "מקררים את ההתחממות הגלובלית". המשמעות הפרקטית היא עיסוק בתחומים של אנרגיה חלופית לצד תחום היעילות האנרגית, כאשר לדברי לובל אין מניעה כי היא תשקיע מעת לעת גם בתחומים כמו מים (בעיקר חיסכון במים), זיהום ומיחזור.

ברנסון מצוטט בהודעות הקרן, אך המובילים שלה הם השותפים - לובל, אנופ ג'ייקוב והישראלי שי וייס, בעלי ניסיון משמעותי בהשקעות. וייס היה בעבר סמנכ"ל בכיר במספר חטיבות בחברת הכבלים ntl.Telewest, אשר הפכה ל-Virgin Media לאחר המיזוג עם חברת הסלולר של וירג'ין. לפני כן הקים את המשרד האירופי של קרן ההון סיכון הישראלית JVP.

ג'ייקוב מגיע מתחום הקלינטק. הוא היה שותף בקרן Aqua Fund של קבוצת ההשקעות TPG, וקודם לכך היה בנקאי השקעות ב-JDL. לובל מגיע גם הוא מקבוצת TPG, שם היה אחראי על השקעות בתחומי הצרכנות, הקמעונאות והקלינטק, ובעבר גם הוא היה שותף בקרן Aqua של הקבוצה.

קלינטק במובן הרחב

הפרשנות המרחיבה לנושא היעילות האנרגטית אפשרה לחברה לכלול בפורטפוליו שלה למשל את הפעילות של Green Road הישראלית שפיתחה תוכנה המותקנת ברכבים ומנתחת את התנהגות הנהג, לצרכי שיפור הבטיחות והיעילות. נהיגה בטוחה גם חסכונית יותר בדלק ותחת הגדרה זו גרין רואד הוכנסה לפורטפוליו של קרן הקלינטק. וירג'ין הובילה לה סבב גיוס בהיקף של 14.5 מיליון דולר.

כמו-כן, הובילה וירג'ין סבב גיוס בהיקף של 9 מיליון דולר ב-MetroLight הישראלית, שפיתחה רכיב אלקטרוני מבוסס תוכנה, המותקן במנורות להט ומשמש לשליטה בהצתה ובתפעול שלהן. הרכיב מותקן בתאורת חוץ בכבישים, אצטדיונים, חניונים, מחסנים וחנויות, וחוסך, על-פי החברה 40%-65% מהוצאות התאורה השנתיות.

שתי החברות הללו, כמו רוב ההשקעות של וירג'ין, הן חברות שכבר יש להן מכירות ונמצאות בשלב הצמיחה. "נקודת הכוח שלנו היא לעזור לחברות בהצמחת המכירות, בהתבססות בשוק וברכישות נוספות. אנחנו משקיעים בחברות עם פוטנציאל להיות מספר 1-3 בשווקים גדולים". שתי ההשקעות הללו היו בהיקפים נמוכים מהשקעה ממוצעת של וירג'ין גרין, שאמורה לעמוד על כ-15-50 מיליון דולר.

* לוירג'ין יש גם קרן בתחום האנרגיה הקונבנציונלית, Virgin Fuel. האם מדובר בפעילות סותרת או משתלבת?

"שתי הפעילויות מתקיימות במקביל. וירג'ין הקימה קרן בתחום האנרגיה כדי לגדר את הפעילות שלה בתחום התחבורה. אצלנו היא משקיעה לא כדי לגדר את הפעילות בתחום האנרגיה, אלא כי היא מאמינה שהתחום הוא מקור צמיחה מצוין, עם בונוס של אחריות כלפי הקהילה".

* מה התרשמותך משוק הקלינטק הישראלי בתחומים בהם אתם פועלים?

"ישראל חזקה בתחום הניצולת האנרגטית וגם בתחום המים. יש בה מגוון של חברות בשלבים שבהם אנחנו מתעניינים. אחד התחומים בהם בעיניי יש בישראל הזדמנויות לא מנוצלות הוא תחום התוכנה לניהול אנרגיה לצורכי חיסכון באנרגיה, כמו בתים חכמים, בניינים חכמים ורשתות חשמל חכמות. הרי ישראל חזקה בתוכנה ולכן בתחום הזה היא יכלה להיות מובילה.

"אחד המכשולים בפני חברות ישראליות, אם כי גם בפני חברות צעירות ממקומות אחרים, הוא השאלה כיצד לעבור מחברה המבוססת על מוצר אחד לחברה עם מגוון של מוצרים - על בסיס אותה הטכנולוגיה או לא.

"החברות הצעירות גם מרוכזות מדי בשיווק לגורמי תשתית - דוגמת חברות חשמל ומים. זהו שוק מאוד בעייתי, תהליך המכירה הוא מאוד ארוך. לפעמים שינוי קל במוצר יכול לאפשר לך למכור אותו גם ישירות לתאגידים, ואז החדירה לשוק הרבה יותר פשוטה".

בשנות ה-70 פרח תחום האנרגיה החלופית בגלל החרם הערבי שגרר עלייה במחירי הנפט. בהמשך, כשהמחירים ירדו, גם השוק הזה הפך פחות אטרקטיבי. כעת מחירי הנפט יורדים שוב, אחרי עלייה חדה, וחבית נפט נמצאת במחיר של 51 דולר.

* האם שוק האנרגיה החלופית מושפע לרעה מירידת מחירי הנפט?

"כל מי שעיניו בראשו יודע שאחרי הירידה הזמנית הזו, שהיא תולדה של המשבר הכלכלי, תגיע שוב עלייה, כי הביקוש גדל כל הזמן לצד ירידה בהיצע. גם הרצון להתנתק מהנפט אינו רק כלכלי, אלא גם בטיחותי. לאנשים נמאס לשלם על נפט כשהם יודעים שהכסף מגיע לגורמים שאינם בהכרח רוצים בטובתם וחולקים את מערכת הערכים שלהם. איבדנו את הסבלנות לכך שמשאב כה משמעותי בכלכלה שלנו תלוי במדינות אחרות.

"המשבר משפיע על תחום האנרגיה הירוקה שלא דרך מחירי הנפט. יש פחות כסף ממשלתי לתמיכה במיזמים ירוקים, קשה להקים חברות כי לא ניתן למצוא את המינוף. עלינו זה פחות משפיע, כי אנחנו משקיעים לטווח ארוך".

* עבור תחום היעילות האנרגטית המשבר יכול להיות דווקא חדשות טובות.

"זה נכון. יש פרויקטים בתחום הניצולת שדורשים השקעה בתשתיות, ומהם התאגידים יימנעו בתקופה הקרובה. לעומת זאת, יש חברות כמו מטרולייט, שהמוצר שלהן לא דורש השקעה ראשונית גדולה, והן עשויות ליהנות מהמצב הנוכחי.

"בנוסף, יש סיכוי שכסף שמחפש בית בעקבות המשבר, יגיע גם לתחום הקלינטק. בסך הכול, זה אחד התחומים היחידים שצומחים בקצב דו ספרתי. למשל, תחום אנרגיית הרוח צומח בעשור האחרון ב-45% בכל שנה. אז מקסימום הצמיחה תרד ל-15%".

* מה התחומים החמים בקלינטק?

"התחום הסולארי הוא אחד ממקורות הצמיחה המשמעותיים שלנו ב-20 שנה הקרובות. אנחנו מתמקדים בעיקר בטכנולוגיה של שכבות דקות (Thin Film Solar). כיוון חזק נוסף הוא יעילות מים, התפלת מים וטיפול בשפכים. אנחנו לא שוללים את האפשרות להתרחב גם לאגרו-ביו ולטיפול בזיהום. תחום הזיהום הוא מאתגר מאוד, כי יש בפועל מעט חברות טובות ומעט טכנולוגיות טובות, אבל זה יגיע".