הלקח של רוזוולט

"הממשל אינו עושה דבר וכשהלחץ מגיע לשיאו והופך לבלתי נסבל הוא נוקט את הפעולות המינימאליות ההכרחיות". במילים אלו ביקר הסנאטור הדמוקרט רוברט ווגנר ב-1931 את מדיניות הנשיא האמריקני הובר ביחס לשפל הכלכלי העולמי שהחל ב-1929 ונמשך כעשור.

רבים משווים את המשבר הכלכלי שבו אנו נמצאים למשבר העולמי של שנות ה-30 של המאה ה-20. כאשר בוחנים את שני המקרים, ניתן לזהות מספר לא מבוטל של קוים מקבילים. היום, בדיוק כמו אז, ראינו השקעות ספקולטיביות, תאגידים פיננסיים ענקיים מסתמכים על היקפי אשראי חסרי תקדים ומומחים שיצרו אשליה כאילו הצמיחה והעושר מתקרבים לכולם. לכך, התחבר שיתוף פעולה מלא מצד ממשל שדגל בליברליזם בלתי מרוסן ובפיקוח מינימאלי על השווקים.

הטעות של הנשיא הובר

הנשיא הובר סבר כי מדובר בתופעה חולפת ופעל בצורה מרסנת משום שחשש מהתגברות האינפלציה. לכן הוא נקט במדיניות מהוססת, נקודתית ולא אפקטיבית. מדיניותו הובילה להתמשכות המשבר ולבסוף גם לתבוסה רפובליקנית בבחירות.

מדיניות הניו-דיל של רוזוולט שנבחר ב-1932 הייתה הביאה לשינוי יסודי בכללי ההתנהגות הכלכליים העולמיים והתבססה על שלושה עקרונות:

1. הרחבה תקציבית משמעותית שתועלה לאפיקים מחוללי צמיחה כמו למשל השקעה מאסיבית בפרויקטים לאומיים של תשתיות.
2. פריסת רשת חברתית שתגן על החלשים שנפגעו מן המשבר בצורה הקשה ביותר.
3. יצירת מנגנונים חדשים וחזקים לפיקוח על התנהלות השווקים והמוסדות הפיננסיים.

ההיסטוריה מלמדת שעומק הקריסה ומהירות היציאה מהמשבר, תלויים במדיניות הממשלתית ובכושר ההכרעה של המנהיגות. ככל שתתקבל הכרעה גורפת מהירה יותר על תוכניות שתתבססנה על שלושת העוגנים שעליהן גם התבססה תוכנית הניו- דיל, כך יקטן חוסר הוודאות ותפחת אווירת המשבר.

שלוש שנים חלפו לריק

הממשל האמריקני בשנות ה-30 התמהמה במשך כשלוש שנים עד שגובשה תוכנית נחרצת ליציאה מהמשבר. לנו אין סיבה להתעכב. ניתן כבר היום, כשהמשבר הנוכחי רק בתחילתו, לגבש תוכנית כלכלית שתקבל הסכמה לאומית רחבה.

תוכנית כזו צריכה להתבסס על שלושת העקרונות שהוציאו את האמריקאים מהמשבר של שנות ה-30: הרחבה פיסקלית רשת בטחון ופיקוח ממשלתי על השווקים.

כמובן, שמדיניות כזאת תאלץ את ה"קפיטליסטים הטהורים" והליברליים הקיצוניים שבינינו למתן את דעותיהם. אני מאמין שגם אלו שתמכו בהתלהבות בהקלת הפיקוח על השווקים הפיננסיים במהלך השנים האחרונות יבינו שאידיאולוגיה לחוד ומציאות לחוד.

את הלקח הזה אפשר ללמוד מרוזוולט, שהראה שתפקידה של מנהיגות לאומית לא רק להבין שיש מצבים שבהם שינוי מציאות מחייב שינוי במדיניות, אלא גם לדעת לעשות את זה בצורה מהירה, החלטית וגורפת.

יוחנן פלסנר הוא חבר כנסת מטעם תנועת קדימה