שלמה מעוז: "תזכרו תמיד שאפס גדול ממספר שלילי"

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס-נשואה והיו"ר הנכנס של הכשרת היישוב , צופה כי המשבר בארה"ב יימשך לפחות עוד שנה עד חמישה רבעים: "בארה"ב עוד לא הגענו לאמצע המשבר - בישראל אפילו עוד לא נכנסנו אליו. המקרה הוא FIFO (הראשון להיכנס הוא הראשון לצאת, א"ו) - חסר הרבה כסף ולהרבה תעשיות יהיה קשה להתאושש. אני חושב שזה גובל בפשע שהממשלה יושבת ולא עושה דבר".

לדעת מעוז, שאמר את הדברים במסגרת כנס של "כלכליסט", "צריכים להקים קרן של 3-4 מיליארד דולר שתתחיל לקנות אג"ח קונצרניות של חברות עם תזרים מזומנים, חברות שבונות ומייצרות בארץ. בנוסף, הייתי מפחית את מס ערך מוסף; אם אני מפחית מסים לחברות שהפסידו או לבעלי הכנסות נמוכות - זה ייתן לי קבוצה ריקה. אם צריך, יש להעלות אפילו את קצבאות הילדים כדי שיהיו לנו ביקושים מקומיים.

דבר נוסף, ציין מעוז, הוא השקעה של 30-40 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות בתשתיות. "זה הזמן להשקיע פנימה: מצידי שיבנו בתי כנסת". בנוגע לשוק ההון, אמר הכלכלן הראשי של אקסלנס: "אנחנו לא צריכים לנהל נכסים, אנחנו צריכים לנהל סיכונים. אין בעולם אגרות בטוחות כמו בארץ עם תשואות כאלה. תזכרו תמיד שאפס גדול ממספר שלילי".

רועי ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, אמר כי "חלק מהבעיות בחברות שמתקשות לפרוע את חובן הן משיכות כספים מאוד נכבדות בגין בונוסים ושכר. כמו שהיה פשוט להוציא כסף מחברות, בעלים יצטרכו להכניס כסף לחברות. על כל שקל שנאבד בחוב נקבל במניות, באג"ח להמרה - גם אם המשמעות היא דילול מאוד משמעותי של בעל המניות הקיים".

"היה כסף זמין שניתן לגייסו בקלות בתהליך שייצר כסף רב בזמן קצר תוך סיכון כספם של אחרים - מה שייצר בועות: נכסים, נדל"ן, מחירי מניות - למרות שקשה היה לראות את הבועה האחרונה כי צפינו ברווחים לא מייצגים. אנחנו הולכים לתקופה ארוכה וקשה. אנחנו צריכים לחפש את ההזדמנויות בשוק הפיננסי".

וורמוס מרחיב: "העולם הפיננסי הולך להתחלק לחברות שיישרדו וכאלו שלא. בקבוצה האחרונה, יהיו חברות שימשיכו להתקיים אך ורק כדי לשרת את החוב שלהם, אך ההון שלהם ישאף לאפס, כמו הרבה חברות הנסחרות בדולר-שתיים בארה"ב. להחזיק באג"ח שלהן יהיה מצוין. לגבי מניות - צריך ללכת רק למניות שישרדו וייצרו ערך.

גם ענת לוין, ראש תחום השקעות בחברת הביטוח מגדל , הבטיחה מדיניות עיקשת בגביית החובות הציבוריים של החברות: "מגדל לא הייתה נותנת שקל אחד של חוב אם היא לא הייתה סבורה שניתן לגבות אותו. אין פה בכלל שאלה".

לדעתה, "הפיזור הוא לא תמיד של סיכון, אלא של נזילות. גם בארה"ב, בימים השחורים ביותר, היה אפשר למכור חובות רעים. במדינת ישראל בחלק מהימים לא היה אפשר למכור חובות טובים". לוין הגנה על ההשקעה של כספים מנוהלים: "על-ידי פיזור, אפשר להשקיע בישראל בהרבה אפיקי השקעה שלא קיימים פה - משאבים, לדוגמא".

ואם באג"ח קונצרניות והזדמנויות עסיקנן, הרי שיעקב וינשטיין, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות מגדל שוקי-הון, ומי שאמר לא מזמן כי בשוק זה קיימות הזדמנויות של אחת למאה שנה, אמר כי "הבעיה היום בשוק האג"ח הקונצרניות היא לאסוף סחורה. נכון, בכל שדה יש קוצים. אבל אכן יש הזדמנויות, ורק צריך להרים את הכסף מהרצפה".

באשר לתוכניות הסיוע הממשלתיות למיניהן, הגיב: "מאחר ואנחנו הולכים על משבר שהינו על גבול מיתון עמוק, כל הפעולות שתעשה ממשלת ישראל נועדו כדי לסתום את החור השחור שנוצר מירידת הערך של הנכסים, אבל לא יותר מזה. הפעולות המוניטריות של הבנקים המרכזים הולכות ומסתיימות - יש גבול למה שביכולתם לעשות".

"אנחנו גוף שהוביל את היציאה לחו"ל, ואני חושב שזה מהלך מתבקש", אמר גלעד אלטשולר, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר-שחם. "לא רק פה יש הזדמנויות בשוק האג"ח הקונצרניות. גם החוב הציבורי של ג'נרל אלקטריק נסחר במחירי מציאה - רק שההבדל הוא, ששם יש סחירות הרבה יותר גבוהה. לכן גופים מוסדיים חייבים לצאת החוצה - ובגדול. לנו יש בעיות גיאופוליטיות. משקיע ישראלי לא צריך להיות עם כל הסיכון בתוך ישראל. זה לא נכון ש-90% מהכספים של המשקיע יהיו בארץ".

בהתייחסו לשוק המניות, "על חברות טובות צריכים לשבת עליהן לאורך זמן. בחברות מצוינות, לא נרגיש והן פתאום תעלינה. אי אפשר לדעת מתי תהיה הנקודה הנמוכה ביותר. ההזדמנות הגדולה הייתה להיות עם ציפור אחת ביד - תשואה צמודה של 4.5% לשנה באג"ח ממשלת ישראל זו השקעה טובה ביותר", חזר גם הוא על ההבטחה התמונה בשוק האג"ח, והפעם הממשלתיות שביניהן.