ירון איתן מחפש סטארט-אפים עם סוף טוב מזה של ג'יאוטק

איתן, שבסוף שנות ה-90 קרסה ג'יאוטק בניהולו אחרי שגייסה 800 מיליון דולר, הפנים את לקחי העבר - ומחפש היום השקעות חדשות במסגרת קרן הפרייבט אקוויטי SCP ; בראיון ל"גלובס" הוא מספר על ההשקעות בתחום החינוך ובקרנות ההון סיכון הישראליות

בשנת 2006 החל ירון איתן, כיום שותף-מנהל בקרן הפרייבט אקוויטי SCP Partners, בקריירת כתיבה. ספרו, "גלים מתנפצים", מגולל את הסיפור של חברת התקשורת ג'יאוטק - אחת החברות המעניינות והמוצלחות שהוקמו בידי ישראלים, נוהלה על-ידי איתן, וקרסה בקול רעש גדול בסוף שנות ה-90. נראה כי איתן בחר בכתיבה כדרך המועדפת להגיע לקתרזיס ולהכות על חטא. הספר מכיל מכלול של טעויות שנעשו בג'יאוטק, שלדעתו יכולים היום לסייע לאחרים להקים ולנהל חברות טכנולוגיה.

והיו שם לא מעט טעויות, כאלה שהובילו את החברה שחלמה על יצירת רשת תקשורת אלחוטית עולמית, לפשיטת רגל ופירוק אחרי גיוס פנומנלי של 800 מיליון דולר מאז הקמתה. 1,200 עובדים שהועסקו בחברה בשיא נאלצו לחפש לעצמם עבודה אחרת. המשקיעים נשארו פגועים, והשם "ג'יאוטק" הפך מאז למיתולוגי, סמל לחברה ישראלית שחלמה להצליח מעבר לים ונפלה.

למרות הספר והניסיון שנצבר, איתן - המתגורר בניו ג'רזי - העדיף לקחת את הידע לצד השני, זה של המשקיעים. ל-SCP, שמנהלת כיום 1.2 מיליארד דולר, הצטרף איתן בשנת 2003, לצידו של אהוד ברק, לאחר שהקרן רכשה את השליטה בחברת האחזקות סלוויי (Selway) אותה הקים איתן בשנת 1999. כיום משקיעה הקרן כספים גם בקרנות פרייבט אקוויטי וכן בהון סיכון, והקרן האחרונה שהשקיע בה היא ויטהלייף הישראלית, שעוסקת בציוד רפואי.

משקיעים בחינוך

אחד הנושאים בהם מתעניין איתן במסגרת הפעילות בקרן הוא תחום החינוך. במסגרת זו, מחזיקה SCP בחברת STI (Software Technology Inc), שהוקמה בשנת 2000 על-ידי סלוויי. מאוחר יותר, ב-2004, רכשו איתן ושותפיו את ספקית תכני לימודי האנגלית הישראלית Q Group שנסחרה ב-AIM תמורת כ-30 מיליון דולר. "השקעתי לא מעט בהבנת תחום החינוך", מעיד איתן, וטוען כי המוטיבציה להשקעה בתחום לא מגיעה מאידיאלים, אלא מהפוטנציאל של השורה התחתונה.

"תחום החינוך הוא השלישי בגודלו בארה"ב אחרי רפואה וביטחון", הוא אומר. "זה תחום ענק שמושך אליו הרבה מאוד כספים. ההשקעה הגדולה הייתה ב-STI וב-Q שהייתה יותר מאוחר מעין השקעה משלימה. רצינו להרחיב את הפעילות מעבר לטכנולוגיית התשתית גם לנושא התכנים, ו-Q מייצגת את הכניסה גם לעולם התכנים".

*אם אתם רוצים להיכנס לתחום החינוך, למה לא להשקיע בחברות שפונות לפרויקט מחשב לכל ילד? המספרים שם הרבה יותר מרשימים.

איתן: "אני מפחד מחומרה. הדרך הנכונה להסתכל על טכנולוגיה היא בצורה בה מוכרים אותה ולא דרך כמה היא ייחודית. הפוקוס שלי כאשר אני מסתכל על חברות ומה שדוחף אותי להחלטה חיובית לגבי השקעה, זה היכולת לבנות ערוצי שיווק יעילים. העסק קם ונופל על היכולת לספק את הטכנולוגיה ולא רק לפתח אותה. לא נכנסנו לחומרה כי היה לנו יותר חשש מהתחום הזה, ולא בגלל שהוא לא טוב. צריך להשאיר גם משהו לאחרים".

חברת Q מנוהלת על-ידי גדי שלסקי, לשעבר מייסד רג'יסופט, שהתמנה לתפקיד לפני כחצי שנה. לדבריו, שוק לימודי האנגלית כשפה זרה וכשפה שנייה מוערך בכ-1.1 מיליארד דולר ב-2008 ועתיד לצמוח לכ-2 מיליארד דולר ב-2012. "השינוי הגדול הוא שפעם הסינים לא רצו ללמוד אנגלית והיום זה אחרת", אומר שלסקי, שמעריך שהכנסות החברה יקפצו פי שלושה בשנה הבאה מרמה של כ-2 מיליון דולר ב-2008.

למרות של-SCP יש מספיק כסף בכדי לתמוך בחברה, ב-Q מחפשים כעת לגייס כמה מיליוני דולרים נוספים. "אם גדי יביא שותף שיעזור להאיץ את הפעילות המסחרית ולא רק יביא כסף, אנחנו נשמח", אומר ירון. "ב-Q אנחנו כרגע בעלים יחידים, ואנחנו לא אוהבים להיות מחזיקים יחידים".

מלבד Q מחזיקה הקרן בישראל גם בחברת DVTel, שפועלת בתחום ביטחון פנים (הומלנד סקיוריטי) ולה מרכז פיתוח בהרצליה, וכן היא משקיעה ב-Deep Breeze ובקרן ורטקס. אהוד ברק, לפחות לפי פרטים שהקרן עצמה מספקת, כבר לא שם מאז 2007, עת התמנה לשר הביטחון.

"המודל שלנו הוא לא הון סיכון", מסביר איתן את הסיבה בגללה כמעט ולא רואים את הקרן נכנסת להשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות ובכלל. "בשום שלב לא ראינו את עצמנו כמשקיעים בשלבים מוקדמים בחברות ישראליות, לכן לא רואים אותנו. פה ושם הסתכלנו על דברים בישראל בשנים האחרונות עם הרבה רצון ומוטיבציה לעשות יותר. בעתיד, אני חושב שנסתכל על תוכניות שקשורת גם לתחום הצבאי ולא רק לביטחון פנים".

*איך אתה רואה את התקופה הנוכחית? יש באמת הזדמנויות?

"זו תקופה מאתגרת. הבעיה הגדולה כרגע, למי שמשקיע כסף של קרנות פנסיה כמונו, זה להיות בטוח שמבינים את הסביבה והחוקים החדשים. בטווח הקצר, הבעיה הגדולה היא חוסר ודאות במערכת שלא נמצאת בשווי משקל חדש. אתה רואה לפעמים חברות שהמחיר בהן הוא אטרקטיבי, ואני שואל את עצמי 'אטרקטיבי באילו סטנדרטים'? מכיוון שהסטנדרטים כבר לא מה שהיו לפני כמה חודשים. המערכת צריכה לחזור לשווי משקל ואז יהיו הזדמנויות. יש גם היום הזדמנויות אבל זה רק ילך ויגדל".

לפני כשנה תכננו ב-SCP להפוך את סלוויי לציבורית על-ידי הנפקה בבורסה בתל-אביב. התוכנית שהתפרסמה אז העריכה גיוס של כ-30 מיליון דולר לפי שווי של כ-120 מיליון דולר. "השוק פשוט נעלם", מסביר ירון מדוע זה לא קרה. "ויתרנו על הרעיון. אבל זה לא משהו שנחזור אליו, זה לא נראה לי רלוונטי בשנים הקרובות". *