שלמה אליהו: "אם טייקון נופל כולנו נופלים איתו; אם לא יצילו את האג"ח הקונצרניות, חברות הביטוח והבנקים יקרסו. המשבר עוד לא בפינה ואפילו לא נכנס בדלת"

שלמה אליהו מזהיר: אם מדינת ישראל לא תיחלץ לעזרתם של אנשי העסקים הגדולים, אלו המכונים טייקונים, יהיה כאן כאוס, כל המערך הפיננסי יקרוס, חברות הביטוח יפלו ראשונות ואחריהם הבנקים. "בכוחות עצמם הטייקונים בחיים לא ישרדו את המשבר ואם טייקון נופל כולנו ניפול ביחד איתו. עדיף שיקבל סיוע מהמדינה, יקבל צ'אנס נוסף ויחזיר חלק מהחובות", אומר אליהו בראיון בלעדי ל"גלובס".

להבדיל מאנשי עסקים אחרים הקוראים להתערבות ממשלתית ונמצאים בחובות גדולים, שלמה אליהו אינו מדבר מפוזיציה של צורך. שוויו של אליהו הוערך בדצמבר 2007 בכ-1.2 מיליארד דולר וגם אם ערכם של חלק מהנכסים ירד הרי לזכותו עומדת העובדה כי בשנים האחרונות הוא התנהל בשמרנות ובזהירות, לא הנפיק אג"חים, אין לו חובות ומניותיו בבנק לאומי אינן משועבדות. "נכון שמצבי בסדר, אני שמרן ולא רץ לכל מיני אוונטורות. בחיים לא שיחקתי על כספים של אחרים, אין לי חובות וגם אין לי מטוס פרטי", הוא צוחק, "כשאני טס לחו"ל אני מעדיף לנסוע עם עוד נוסעים".

* אף פעם לא רצית להשקיע בחו"ל, להתרחב, להיות עם עסקים חובקי עולם?

"מרכז החיים שלי, המשפחה שלי, כולם כאן בישראל. אין לי השקעות בחו"ל. הם כולם נהיו גבירים ואני סולידי. מי שהיה פעם עני והתבסס לא רוצה עוד. מי שהיה צריך למצוא כסף מתחת לאדמה כדי לפרנס משפחה, לא רץ לעוד ועוד כסף. יש גבול לכסף ואני לא חיפשתי עוד. אף פעם לא הרגשתי רע שאני לא יצחק תשובה ואני גם לא שמח לראות היום שמצבו ומצבם של אחרים לא טוב".

* אתה מציע לעזור לטייקונים. מדוע שמי שלא עומד בחובותיו לא יפשוט רגל, מדוע שניקח את כספי משלם המסים ונחלץ את החברות ואנשי העסקים שהנפיקו אג"ח קונצרניות?

"כי אם הוא ייפול כולנו ניפול איתו. המדינה צריכה לעזור לטייקונים. להקים קרן בשיתוף עם בנקים וגופים מוסדיים, שתתמוך באג"ח קונצרניות, גם של טייקונים. הטייקון יציל את העסק שלו והמדינה תפסיד פחות. מה ייצא לי מזה שיצחק תשובה לא ישרוד ועשרות מיליארדים יאבדו. ומה עדיף, שאיש העסקים בעצמו ינסה לשקם את החברות שלו או שכונס נכסים יעשה את זה?"

* לפני שנשקיע את כספי הציבור, לא מן הראוי שהטייקון יכניס יד לכיס ויביא כסף מהבית?

"כמה הוא יכול להביא מהבית? מאה מיליון? זה לא יספיק, הוא חייב עשרות מיליארדים".

* האוצר כבר הציג כמה תוכניות להתערבות: האצה, הזרמת הון לבנקים, רשת ביטחון לפנסיה.

"רשת הביטחון היא בלוף פוליטי ואילו הבנקים לא זקוקים להון נוסף. בשביל מה? כדי לתת הלוואות נוספות שאין מי שיחזיר אותם.

"צריך לטפל באג"ח הקונצרניות. אם לא יצילו את האג"ח הקונצרניות, אני אישית לא אפגע, אבל חברות הביטוח יפשטו רגל כי לא יהיה להם הון, לבנקים תהיה בעיה. יהיה כאן תוהו ובוהו. אנחנו רק בהתחלה, המשבר עוד לא בפינה ואפילו לא נכנס בדלת".

* בינתיים נראה שהנגיד סטנלי פישר מנהל את המשבר בצורה טובה מאוד.

"אנחנו עוד לא יודעים את זה, אולי עוד עשר שנים נדע. בינתיים המשבר עוד לא בדלת".

את האצבע המאשימה במצב הנוכחי מפנה אליהו לא כלפי אנשי העסקים שהנפיקו אגרות חוב והתרחבו בעסקיהם מעבר ליכולתם אלא לרגולטור היושב בירושלים. "האשם זה ועדת בכר שחייבה את הבנקים למכור קופות גמל ואישרה למי שקנה לקנות והאשמה היא בגופים הרגולטוריים שהרשו למצב להגיע לאן שהגיע", הוא אומר.

* מדוע הרגולטור אשם?

"הרגולטור אישר לחברות ביטוח לקנות נכסים, הוריד את מגבלות תקנות ההשקעה ושלח אותן להשקיע את כספי הפנסיה שלנו בלי בקרה, בלי ידע ובלי ביטחון ואז כספי הפנסיה נפלו".

* והיכן האחריות של נוטלי החוב, של הטייקונים, איפה הם?

"לטייקונים אין אחריות למשבר, הם לא אשמים. הם עבדו על פי הכללים והחוקים שקבע הרגולטור, הנפיקו, העבירו תשקיף למוסדיים וקיבלו דירוג טוב מחברות דירוג. ישב משקיע בגוף מוסדי בן 25 מול מחשב וקנה. כשהשוק עלה הכל היה טוב והוא קיבל בונוסים. הפושעת היא המדינה בכך שלא פיקחה על חברות הדירוג ועל הגופים המוסדיים. יזם, שכל מטרתו רווח והפסד, יוזם ולא מאמין שייפול. איפה האחריות של הרגולטור?"

* בניגוד לרוב רובם של אנשי העסקים בישראל, אתה, בשנות הגאות לא גייסת אג"חים.

"60 שנה עבדתי עבודת נמלים אבן לאבן. ואני מנהל כבר 40 שנים כספי ציבור אבל אני לא שגרתי אלא חושב שונה, לטוב ולרע אני שונה מהשוק. לא הנפקתי ולא גייסתי. ההפסד שלי זה רק מההשקעה במניות לאומי, מניה שנפלה ותחזור חזרה, זה 10% מלאומי השווי של הבנק לא השתנה".

* וההשקעה במניות בנק הפועלים.

"זה מהכסף הפרטי שלי. קניתי, טעיתי, הפסדתי שליש".

נער שליח

כאחד שבנה את עצמו במו ידיו מלמטה והפך מעולה חדש שגדל במעברה והתחיל כנער שליח למיליארדר, אליהו רגיש מאוד לפערים החברתיים. היום עו"ד שרגא בירן ממליץ לחלק את קרקעות המדינה לאזרחים. אליהו, כבר לפני 30 שנים, כשהיה חבר כנסת מטעם דש, הגיש הצעה מפורטת ומסודרת בנושא זה לראש הממשלה דאז מנחם בגין ז"ל.

לפני ארבע שנים, לאחר שפורסם דו"ח העוני, פירסם אליהו מודעה בכל העיתונים, עניין של כמה מאות אלפי שקלים. המודעה היתה צילום של ראיון עיתונאי איתו בשנת 1982 בו הוא מתריע על מצב העוני. בתחתית הוסיף אליהו משפט אחד. "עברו 12 שנים ויש עוד מיליון עניים".

"בשנת 2002, במשבר הקודם, הפסדתי 800 מיליון שקל, ואז בא שר אוצר חדש בנימין נתניהו והחזיר לי את הצבע ללחיים. הבורסה עלתה ותוך שנתיים החזרתי את כל מה שהפסדתי וקיבלתי עוד מיליארד. ואז התפרסם דו"ח העוני", הוא מסביר מה הניע אותו לצעד הלא שגרתי.

וכשאליהו מדבר על עוני הוא נסער וקולו עולה. "לא ישנתי כל הלילה, ביבי פגע במיליון אנשים שנהיו עניים. נכון שביבי שיקם את הכלכלה ועשה צמיחה אבל בדרך חתך קצבאות. העשירים, גם אני, נהיו עשירים יותר אבל הוא גרם לעניים שיהיו עניים יותר. יש עלייה מרוסיה, משכילה מאוד ולא דואגים להם. הם עובדים בשמירה ואוספים בקבוקים כדי לחיות ולהביא הביתה אוכל".

"יש תהליך של גלובליזציה, קו שעיתון אחד מוביל כל הזמן ומשבח את ביבי כל הזמן, עיתון שכבר לא מסתכל על המדינה שלו אלא רק על העולם. אבל גם אם אני חלק מהעולם זה לא אומר שאני צריך להפקיר את העם שלי", הוא אומר.

"פישר יודע מה זה עוני? מה זה מעברה?"

לשלמה אליהו יש בטן מלאה על נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. "באמצע 2007 נפגשתי לבקשתי עם פישר", הוא מספר, "ביקשתי להפעיל את חוק מראני. הנגיד ענה לי 'נכון שיש חוק אבל אין למדינה מספיק ניסיון להפעיל בנק בלי גרעין שליטה'. אמרתי לו: אתה רוצה גרעין שליטה? בבקשה. יש לי 10% ממניות לאומי, התקשרתי עם חברות מבטחי משנה ידועות, מוכרות ומכובדות מהעולם, הם מוכנים להצטרף אלי לרכישת גרעין השליטה וכולנו כמובן מוכנים לעמוד בכל בדיקה של בנק ישראל".

* ומה פישר אמר?

"הוא השיב לי 'אבל המדינה שולטת'. אבל אתה, אדוני הנגיד, הוא היועץ הכלכלי הראשי של הממשלה, אמרתי לו. ואתה, בנק ישראל, יזמת את חקיקת חוק מראני להפעיל בנק ללא גרעין שליטה, אז תייעץ לה לממשלה לעבוד על פי החוק שחוקקה בעצמה, או לאפשר לנו להתמודד עם רכישת הבנק. ואז הגיעה התשובה הסופית של הנגיד. 'הם לא תמיד שומעים לי'. וזהו ציטוט מדויק, מילה במילה ממה שהיה בשיחה ההיא".

* נפגעת?

"כן נפגעתי, בהחלט נפגעתי. שמרתי בבטן אבל כעסתי מאוד. בכל פעם שאני משחזר את השיחה הזו בראשי אני כועס ומתוסכל. הנגיד פשוט מרח אותי בתשובה מתחמקת. בא אליו אדם שמחזיק בחבילות גדולות בשני בנקים בישראל, והוא לא רק לא משתף פעולה, אלא גם מתחמק באיזושהי אמירה מזלזלת שכזו. אני מרגיש רע מאוד מהתגובה הזו".

* למה לדעתך הנגיד נקט בתשובה כזו חמקמקה?

"אני לא יכול להסביר. הרושם שיש לי הוא שיושב כאן נגיד בנק ישראל אבל הוא מרוחק, פרופסור עם תארים, איש העולם הגדול, איש של קוקטיילים וכנסים בינלאומיים. הוא מופיע בשמי ומייצג אותי כאזרח ישראל בעולם וזה עושה טוב למדינה אבל בפנים אני מרגיש רע מאוד ממנו ומגישתו. אין ספק שהוא כלכלן גדול אבל הוא לא מרגיש את המדינה הזו. לא לטוב ולא לרע. הוא אמריקני שבא לעשות תפקיד ולא מבין באמת את הבעיות. הוא יודע מה זה עוני? מה זה מעברה?"

בבנק ישראל סירבו להתייחס לדברים.

"גליה מאור היא שכירה, למה היא משחקת בכסף שלי?"

בעל המניות הפרטי הגדול ביותר בבנק לאומי, שלמה אליהו, המחזיק 9.59% מהמניות, קורא להנהלת הבנק שלא למכור את מניות מגדל תחת לחץ אלא לחלק אותן לבעלי מניות לאומי כדיבידנד בעין. "אם הבנק במצוקה וחייב למכור את מגדל במהירות ובמחיר נמוך, שיתנו לי את חלקי ולא ישרפו לי את הכסף", אומר אליהו ל"גלובס".

אליהו התבטא כנגד התנהלותה של מנכ"ל לאומי, גליה מאור, ושל דירקטוריון הבנק. "היא שכירה, למה היא משחקת עם הכסף שלי? אין לה שום זכות, לא למנכ"ל ולא לדירקטוריון לשרוף את הכסף שלי. אם בנק ישראל מחייב אותה למכור את מגדל אז במקום למכור בכסף קטן שתיתן לי את חלקי במניות. מגדל שווה פי 4 ואני אמכור זאת בהמשך במחיר יותר גבוה". יצוין כי מהלך דומה בוצע לפני שש שנים כאשר בנק הפועלים חילק כדיבידנד את מניות כור שברשותו ונתן לכל בעל מניות את חלקו היחסי.

אי הסכמה בין המפקח על הביטוח ידין ענתבי למפקח על הבנקים רוני חזקיהו עשויה לגרום לבנק לאומי למכור עד סוף החודש את אחזקותיו במגדל. לאומי מחזיק 9.85% ממניות מגדל, ששווי השוק שלהן הוא 387 מיליון שקל ולפי הנחיות בנק ישראל שבתוקף עליו למכור את המניות עד סוף 2008.

חזקיהו רוצה להאריך את המועד האחרון למכירה אך מעוניין בהסכמת משרד האוצר ובהתחייבות כי יתמוך בחקיקה שתאפשר ללאומי להמשיך להחזיק במגדל אף שהחברה מוגדרת כקונגלומרט. על פי חוק הבנקאות מותר לבנק להחזיק בקונגלומרט אחד בלבד ולאומי מחזיק בחברה לישראל ולכן עליו למכור את מגדל. חזקיהו הצטרף לעמדת לאומי כי יש להחריג גופים פיננסיים מהגדרת קונגלומרט, שהוא תאגיד ריאלי במהותו, ואף יזם תיקון בהתאמה לחוק הבנקאות. בנק ישראל הגיש כבר במאי את תזכיר החוק למשרד האוצר אך החקיקה תקועה.

עם זאת מקורות במשרד האוצר טענו כי חזקיהו מנסה לייצר משבר מלאכותי. "אין לחזקיהו כל בעיה אם ירצה בכך להאריך ללאומי את האחזקה במגדל ולדחות את המועד האחרון למכירה. משרד האוצר לא בעד תיקון חוק שבעליל נועד רק כדי לסייע לבנק ספציפי". באוצר מתנגדים אידיאולוגית לאחזקות צולבות של גופים פיננסיים זה בזה ולא מוצאים סיבה לאפשר חריגה מהכללים לטובת בנק לאומי.

מבנק לאומי נמסר בתגובה: "הבנק מנהל מזה זמן התדיינות עם הרגולטור לגבי הצורך למכור את אחזקתו במגדל. הבנק ביקש ארכה כדי לא להיגרר למכירה בלוח זמנים צפוף במחיר נמוך. עד עתה לאומי לא קיבל מבנק ישראל מענה לבקשתו".

[לאתר אפיקים סולידיים]

שלמה אליהו

1950

עלה לארץ כילד מבגדד

1951

שליח רגלי בחברת הביטוח "מגדל"

1954

סוכן ביטוח בחברת הביטוח "בניין"

1955

הקים סוכנות ביטוח תחת הסיסמא "אליהו ישלם"

1966

ייסד את "אליהו חברה לביטוח". חברת הביטוח הראשונה שקיבלה רישיון לאחר קום המדינה

1977

הצטרף לקבוצת היזמים שהקימה את פרויקט "גן העיר". משפחת אליהו מחזיקה במרבית המניות

81-1978

ח"כ בד"ש. חבר ועדות כספים, עלייה וקליטה

1982

התחיל לקנות מניות בחברת הביטוח הפניקס, אז בשליטת יוסי חכמי; אחרי 4 שנים הגיע ל-37%

1997

קנה 36% באיילון חברה לביטוח

1999

מכר את חלקו באיילון והתחיל לאסוף מניות של בנק לאומי; מחזיק 9.6%

2005

מכר את אחזקותיו בפניקס לבעל השליטה החדש יצחק תשובה

2007

התחיל לאסוף מניות של בנק הפועלים; הגיע לכ-0.9%