אדאו ראסי, יזם סדרתי: "הכרתי את סרגיי ברין בימים הראשונים של גוגל, ואני אומר לכם שהיה לו רעיון משוגע"

"הגיע הזמן לעשות אתחול (Reset) למודל המימון ובניית חברות טכנולוגיה", כך אמר היום אדאו ראסי, יזם סדרתי ומי שהקים ומנהל את thefunded במושב ההיי-טק בוועידת ישראל לעסקים המתקיימת במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

"קרנות הון סיכון מחפשות את החברות שיצליחו להגיע להיקפים של מיליארדים. ראינו דוגמאות כאלו, גוגל, אפל מיקורוסופט ואחרים אבל צריך לזכור שכמו גוגל או מיקרוסופט יש אחת מעשרת אלפים. אני הכרתי את סרגיי ברין בימים הראשונים של גוגל ואני אומר לכם שהיה לו רעיון משוגע. והיום שוב, זה הזמן לממן רעיונות משוגעים ולא רק ללכת על בטוח. המשקיעים בחברות סטארט אפ צריכים לחזור אחורה ליסודות, לממן חברות בשלבים המוקדמים. תאמינו בבלתי אפשרי תפסיקו להיות עצלנים".

במושב השתתפו ארנה ברי יו"ר IVA, יורם טיץ מנכ"ל ארנסט יאנג ישראל, אדאו ראסי, משה ליכטמן סגן נשיא מיקרוסופט העולמית, דודי גרשון מנכ"ל סופרדריביטיז, עדי גן, שותף בקרן ההון סיכון אוורגרין, פרופ' כריסטוף לוך מ-INSEAD ועו"ד כפיר לוצאטו.

ראסי צופה שמשבר העולמי יתעצם בחודשים הקרובים: "אם חשבתם שראיתם הכל, חכו ותראו מה יהיה בינואר ופברואר עם פרסום התוצאות של הקמעוניים ברבעון הרביעי. יהיו פיטורים מסיביים בכל התעשייה".

ראסי גם נתן שורה של עצות ליזמים של חברות טכנולוגיה: "תזכרו. חברות טובות עם רעיון גאוני תמיד יצליחו לגייס הון. גם בזמנים קשים. החברות האחרות יתקשו, ולא רק בגלל הרעיון שלהם אלא כי אין כסף".

על-פי ראסי מקורות ההון מדולדלים: "האנג'לים דואגים למשכנתא שלהם והפסידו כסף רב בשווקים הציבוריים. קרנות ההון סיכון קיבלו טלפונים מהמשקיעים שלהם שיבוקשו ממהם לא להתקשר אליהם לבקש את הכסף. אנשי ההון סיכון עכשיו מחפשים את החברה שתעשה להם החזר ענק ועליה להוציא את הכסף שלהם וזאת טעות. קרנות ה-PE עכשיו לא מתעניינות בחברות פרטיות ומסתכלים על ההזדמנויות בחברות הציבוריות, חברות לכאורה עם תזרימי מזומנים והכנסות. מה שקורה זה שמעט אחרי שהם משקיעים בחברות האלה, הן קורסות".

ראסי מודע שתמונת המצב שהוא מתאר היא שלילית: "אני לא דוקטור נגטיב אבל המצב לא טוב. צריך לזכור שבסיליקון ואלי לא באמת הייתה התאוששות מהמשבר של תחילת העשור. כשבוחנים את רמת ההחזרים של קרנות ההון סיכון אנחנו רואים, למרבה הצער, שההחזרים נפגשים עם הגרף של רמת ההשקעות בקרנות. זה אומר שאף אחד לא עושה כסף בתעשייה הזאת, לא המשקיעים בקרנות, ה-LP לא הקרנות עצמן ובוודאי לא היזמים או העובדים בחברות. זה חבל. זאת הסיבה שצריך לעשות שינוי מהותי ולחזור למודל שעשה כסף. השקעות בחברות בתחילת דרכם, חברות שיכולות לגדול. כיום חברות שיכולות הלגיע לשווי של 25 מיליון דולר פשוט לא מעניינות את קרנות ההון סיכון".

פרופ' כריסטוף לוך מבית הספר לעסקים INSEAD מחזק את דבריו של ראסי: "לפני מספר שבועות פנה אלי חבר מקרן הון סיכון ישראלית ואמר שחברות הפורטפוליו לחוצות ומה לעשות. הוא ביקש עצה. הלכתי לשאול מנכ"לים של חברות שאמרו לי: "אנשי ההון סיכון מלחיצים ומכניסים לחץ למערכת. הם מבקשיםן שנחתוך בעלויות וולא תמיד מבינים מה הם מבקשים".

חיפשתי תשובות באקדמיה ושם נאמר לי: "קרנות ההון סיכון רצו להשקיע בחברות שיגיע למיליארדים ומצאו את עצמם משקיעים בחברות בוגרות עם זרם הכנסות. מה שקרה שרמת הסיכון אמנם ירדה אבל מצד שני הפוטנציאל כמעט תמיד יהיה נמוך יותר. תחפשו את החברות עם הרעיונות המשוגעים, לוו אותם בשלבים המוקדמים להתפתחותם, אנשי ההון סיכון חייבים לשנות את הפרספקטיבה שלהם. חזרתי לידיד שלי, ואמרתי לו שאם יש לך חברות שהם לא הכי טובות ויש להן כסף בקופה, לא עשיתם את העבודה שלכם כמו שצריך. תנסו לעזור לחברות כל חברה עלפי הצרכים שלה. ההון סיכון בישראל יכול לנצל את המצב העולמי כדי לשפר את המצב שלהם ולהפוך שוב למושכים. אם אנשי ההון סיכון יכנסו לקיפאון ויפסיקו להשקיע זה עלול ליצור מצב שיהיה קשה לשנות שוב בעתיד. איש לא מבטיח שכשהכסף יחזור לזרום הוא בהכרח יזרום להון סיכון הישראלי".

עדי גן מאוורגרין, הסכים עם שני הדוברים והוסיף כי המשבר בעצם לא התחיל ב-2008 אלא במובנים רבים תעשיית ההון סיכון לא התאוששה מהמשבר של שנות ה-2000: "בוודאי לא ברמת ההנפקות הראשוניות, רוב האקזיטים בישראל היו מסוג מיזוגים ורכישות. מצד שני כדי להתעודד אנחנו רואים שתמיד עם ירידה בGDP בארה"ב נרשמת ירידה בהשקעות בטכנולוגיה וחדשנות. אלה משברים שלוקחים בערך שנתיים. זה אומר שחברות יצטרכו להסתדר בשנתיים הקרובות. אנשי ההון סיכון צריכים לבחון את הפורטפוליו ולהחליט במי תומכים. צריך לזכור שגם ההחלטה הכואבת של סגירת חברה היא במובן מסוים אקזיט, שמאפשר לאנשי ההון סיכון להיפרד מהחברה ולמקד את המאמצים בחברות הטובות יותר".

טיץ מארנסט יאנג ביקש להזכיר לשומעים ולדוברים שיש לזכור שהחדשנות היא הנכס היחידישיש לקהילת ההי טק הישראלית: "אוניברסיטאות טובות יש גם במקומות אחרים בעולם, אקוסיסטם, רגולציה וכו יש נוחות יותר במקומות אחרים. מה שיש לנו זה היכולת להמציא, היזמים, החדשנות ואת זה צריך להמשיך לעודד. אם נדע לטפח את היזמות והיזמים נוכל לשמור על היתרון היחסי שלנו' לעומת מקמוות אחרים בעולם".