פטנטים מתים מתעוררים לחיים בהיי-טק

מאחורי הקלעים של תעשיית הפטנטים בישראל נחשפים אינטרסים מורכבים ומחירים נמוכים

הסיפור של חברת Chiaro הישראלית הוא פתלתל. ספק גדול אם ד"ר אייל שקל, שהקים את מפתחת פתרונות התקשורת האופטית בשנת 1997, היה מאמין שהחברה שלו תצליח לגייס לאורך השנים סכום אדיר של כמעט 225 מיליון דולר. הוא גם בטח לא חלם שהאקזיט האמיתי שיראה מהחברה יהיה דווקא באמצעות חברת אל-סיאלו שאליה הועבר חלק מן הקניין הרוחני של קיארו ובה השקיע אפי גילדור. חלק הארי של הקניין הרוחני הועבר ל-ECI, וכפי שדווח ב"גלובס" לפני כחודש, גם הוא נמכר לאחרונה תמורת 2.5 מיליון דולר. בכך הגיעה קיארו לסוף דרכה באופן רשמי.

הרוכשת היא חברת ציוד התקשורת Foundry, שפועלת בעיקר בתשתיות התקשורת הפנים ארגוניות ומתחרה בסיסקו, ג'וניפר ו-3Com. פאונדרי עצמה נמצאת בתקופה לא פשוטה ויש סימני שאלה סביב רכישתה המתוכננת על-ידי Brocade, שאמורה להיות תמורת כ-3 מיליארד דולר.

דרך החתחתים שעברה חבילת הקניין הרוחני של קיארו, היא סמל למורכבות של שוק הפטנטים. עו"ד ג'רמי בנימין, ממערך הליטיגציה המסחרית והפלילית במשרד עוה"ד גולדפרב-לוי-ערן-מאירי-צפריר ושות', היה הכונס שעמד מאחורי המכירה. בנימין מעיד כי מאז נכנס לתפקיד בתחילת 2006 ועד לפני כחצי שנה לא הייתה התעניינות בפטנטים שנשארו בחברה. לדבריו: "זה מעיד על הקושי לשווק נכסים כאלה. יש רק עשרות או מאות אנשים בעולם שמבינים את הפוטנציאל שגלום, זה לא מכרז לציוד מזון מהיר - שכולם מבינים".

במקרה של קיארו, המורכבות באה לידי ביטוי ביכולת למצוא קונה מתאים, מה שהצליחה לבצע לבסוף חברת אקטיבלינקס שמתמחה במכירת פטנטים. "הקניין הרוחני לא תמיד מקבל את תשומת הלב הראויה", אומר בנימין, "יש תת-הערכה לפוטנציאל הטמון בו".

הערכה נמוכה

תת-הערכה זו די מובנת, בהתחשב במחירים. חבילת הפטנטים שנשארה לקיארו נמכרה תמורת 2.5 מיליון דולר, אבל מדובר במקרה חריג יחסית. "רוב הפטנטים נמכרים בכמה מאות אלפי דולרים", מציין גדעון קידר, מנכ"ל ויו"ר אקטיבלינקס, "יש מעט מקרים שמתקבלים שוויים שמעל למיליון דולר". קידר מציין שיש יחס הפוך בין ערך הפטנט לפוטנציאל ההפרה שלו, כלומר ככל שהסיכוי של מתחרה להשתמש בפטנט ולפתח מוצר על פיו קטן יותר, כך עולה ערכו של הפטנט.

"יש דרכים רבות להעריך מחיר של פטנט, אבל בסופו של דבר הערך תלוי בקונה. אם זה מתאים לחברה הרוכשת ומסייע לה לפיתוח מוצר או לחיזוק מעמדה מול התחרות - היא תהיה מוכנה לשלם המון כסף". הפוטנציאל העסקי של הפטנט בא לידי ביטוי גם במכירת רישיונות או תביעות על הפרת פטנטים - פעילות די פופולרית בשנים האחרונות.

שוק הפטנטים, בניגוד לתחומים אחרים שסובלים יותר מהמשבר הכלכלי, נראה חי ותוסס. בחצי השנה האחרונה, מספר קידר, יש הרבה יותר פניות בשל המצב הכלכלי והניסיון לממש חלק מהנכסים. מלבד מכירת הקניין הרוחני של קיארו הספיקה אקטיבלינקס למכור לאחרונה גם פטנטים של קוריג'ין, VLScom ו-Prev-u.

הלקוחות, על-פי קידר, כוללים מצד המוכרים חברות מכל הסוגים: חברות בקשיים, חברות שעברו מיזוג, או חוקרים שמחפשים תמורה בעד הפטנטים שפיתחו.

פי 4 על ההשקעה

גם אם בעולם השוק יותר מפותח, הרי שבישראל מדובר בשוק שכמעט ואינו מוכר, וכולל בעיקר בחברות בתחילת הדרך. חברות סטארט-אפ, מציין בנימין, אינה מודעות לרוב לפוטנציאל של הפטנט שברשותן. "חברות גדולות חושבות קדימה ומעוניינות לרכוש פטנטים כדי לחסום מתחרה שלהם שעשוי לפתח מוצר על בסיס הפטנט. ובכל זאת, כיום יש גורמים בישראל שמספקים גישור על פערי המידע שלא היו קיימים לפני כמה שנים".

עד כמה שווה מימוש הפטנט עבור החברה או היזם? לדברי קידר, הפוטנציאל ממימוש פטנט שווה ערך למכירות בהיקף של פי 4-5. כלומר אם מוכרים פטנט במיליון דולר, בשורה התחתונה ירשם רווח ששווה לזה המתקבל ממכירות של 4-5 מיליון דולר. עם זאת, הרי שמימוש פטנט יכול גם להיות תמורת סכום נמוך יחסית, כאשר מנגד קיימת לא פעם מורכבות משפטית ועסקית.

המוכרים יותר חד-משמעיים. מיכאל רוטשילד, שעמד מאחורי חלק גדול מהפטנטים של קוריג'ן, קנה את הפטנטים כשהחברה עברה לפירוק, לאחר שידע, לטענתו, שלפחות אחד מהם מופר על-ידי חברה גדולה. הידע הזה הוביל אותו לרכישת הפטנטים מהחברה ומכירתם בהמשך. "רציתי למכור אותו כי לא חשבתי להתחיל סטארט-אפ נוסף", הוא אומר.