למען הבוס ולמעני

החלטת הפרקליטות בעניין מתאמת הנסיעות של אולמרט חשובה ונכונה

כידוע, החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום (כפוף לשימוע) נגד רייצ'ל ריסבי-רז בגין פרשת ראשונטורס. התגובה הטבעית היא אמפתיה לפקידה, כאילו מתנכלים לש"ג.

התואר של ריסבי-רז הוא יועצת לעניני תפוצות, אבל עיקר תפקידה הוא לתאם לאולמרט את נסיעותיו הרבות לחו"ל. לכן, אם אולמרט אכן עשה מונקיביזנס עם הכרטיסים, ריסבי-רז היתה הזרוע המבצעת - ושותפה לכאורה לדבר עבירה.

אין הבדל בין הבוס לפקידתו מבחינת החוק, אך הוא קיים בתחום המוסרי. אולמרט חשוד שעשה זאת למען כיסו הפרטי. ריסבי-רז חשודה שעשתה זאת למען אולמרט, כלומר למען המעביד שלה ובמצוותו. היא יכולה לטעון, בוודאי גם תטען, שהיא רק מילאה פקודות. טענה כזו אינה קבילה חוקית, אך האם היא פגומה גם מוסרית? אחרי הכל, תאמר ריסבי-רז, מה יכולתי לעשות, לסרב לבוס ובכך להסתכן בפיטורים?

התשובה חייבת להיות כן, אבל קל בהרבה לומר מאשר לעשות. סביר להניח שרק בודדים היו יוצאים נגד הבוס במקרה דומה, גם כשברור להם שהמעשה אינו חוקי או מוסרי, כדי לא לפגוע בפרנסה. אבל לא תמיד הפרנסה היא המניע היחיד, אולי אף לא העיקרי, בהחלטתו של אדם לציית להוראות הבוס, גם כשהן בלתי ראויות.

התואר 'יועצת לרה"מ' הוא נכס יקר מאוד. הוא מקנה לאוחז בו מעמד חברתי, דלתות פתוחות לרווחה, ותחושת חשיבות וכוח. לא בקלות מסכנים ג'וב כזה.

זוכרים את ג'ון ארליכמן ובוב הלדמן (ואחרים), שגמרו בבית הסוהר בשירות הנשיא ניקסון? למה עשו זאת? או, זו הנקודה המעניינת. האם הם פעלו כך למען הבוס, או שמא למען עצמם? שהרי נפילת הבוס היא גם נפילתם, ולהיפך - חיזוקו מעצים גם אותם, את מעמדם, את כוחם.

זה מה שצריך לזכור לפני שמרחמים יותר מדי על ריסבי-רז. אם פעלה שלא כראוי זה לא היה רק בשביל אולמרט אלא גם בשבילה. להחלטת הפרקליטות על העמדתה לדין (כפוף לשימוע) חשיבות רבה, בגלל הפיתוי הרב שיש ליועץ לעשות הכל למען הבוס כדי להיטיב גם עם עצמו. טוב שיידעו שיכול להיות לזה מחיר כבד.