ואיפה יחנו הקונים?

רמי לוי נורא רצה לפתוח סניף בגוש דן ולפני מספר ימים הוא בישר למשקיעים על הסניף הראשון שייפתח בקרוב מול קניון איילון שברמת גן; מה שהוא לא סיפר, זה ששטח החניה שהושכר בסמוך יעמוד בעוד קצת יותר משנתיים למכרז חדש, אחד הפרמטרים ששכנעו את רשת שפע שוק לוותר על הבניין ; לוי: "אני לא רואה בזה הימור. זה שייקח את החניה מה הוא כבר יעשה בה? המבנה עצמו לא יושב על החניה"

יתכן שאם רשת הדיסקאונט של רמי לוי היתה פרטית ולא ציבורית הוא לא היה חושב אפילו על האפשרות לשכור נכס רחב ידיים שמגרש החניה שלו אמור לעמוד למכרז בעוד כשנתיים. לחילופין, ברשת פרטית הוא יכול היה לעשות כרצונו, גם אם מדובר על חוזה ארוך טווח שעלול להתקצר לפתע לשנתיים וחצי בלבד. אבל בתור מי ששולט על חברה ציבורית, פעל לוי באופן שנראה כחוסר אחריות, לאחר שסגר לפני שבועיים את העסקה לשכירת שטח כולל של כ-9,500 מ"ר, בו הוא יפתח את הסניף הראשון של הרשת בגוש דן.

מבדיקת "גלובס" עולה, כי שטח החניה שכלול בעסקה, ועליו גם יושב המבנה המסחרי, מושכר כיום לבעלי השטח ממינהל נכסי הדיור הממשלתי לתקופה שתפוג ב-2011. אז ייערך מכרז חדש, שיכול להביא בעלים חדשים שלא בהכרח יעדיפו או יהיו מחויבים ללוי. לא מדובר כמובן על הטפלות קטנונית - קשה לדמיין סופרמרקט הפועל ללא שטח חניה רחב ידיים.

אופציה לחמש שנים נוספות

רשת הסופרמרקטים של רמי לוי, שיווק השקמה, מונה היום 13 סניפים, בעיקר בירושלים, אבל גם בקרית חיים, במודיעין ובזכרון יעקב. לפני שבועיים הודיעה הרשת בדיווח לבורסה כי היא חתמה על הסכם לשכירת מבנה בשטח של כ-2,600 מ"ר ומגרש חניה בשטח של כ-6,900 מ"ר במתחם הרכבת בבני ברק. החברה מסרה כי חוזה השכירות נחתם לתקופה של חמש שנים עם אופציה לחמש שנים נוספות. בדיווח לבורסה נכתב, כי הרשת מתכוונת להשקיע 3.5 מיליון שקל בפתיחת הסניף. בנוסף, בכלי התקשורת פורסם כי שכר הדירה יעמוד על כ-180 אלף שקל לחודש. אולם, לדברי גורמים שהיו מקורבים למשא ומתן, בו היו מעורבות רשתות שיווק נוספות, שכר הדירה למעשה מסתכם ב-284 אלף שקל לחודש, מתוכם 54 אלף שקל דמי שכירות למינהל הדיור הממשלתי על שטח החניה. בנוסף, היטל לשימוש חורג משולם לעיריית בני ברק.

הנכס הוא בבעלות חברת מרזיט, שהיתה בעבר בבעלות יעקב מרידור המנוח ומשפחת אחותו פיליציה זיטניצקי. מרידור היה לוחם ומפקד מחתרת האצ"ל ובהמשך כיהן כחבר כנסת. היום עומד בנו של מרידור, דוד, בראש החברה כיו"ר. הנכס יושב במתחם הרכבת ברחוב מבצע קדש, סמוך לקניון איילון. במתחם הרכבת פועלים מחסני מכירות למסחר קמעונאי ובמשך השנים הוא התאפיין בבנייה בלתי חוקית, בשימוש חורג בהיקפים של עשרות אלפי מ"ר ובהפעלת עסקים ללא רישיון כדין.

שטח מגרש החניה שנכלל בעסקת השכירות של רמי לוי הושכר לחברת מרזיט מידי מינהל נכסי הדיור הממשלתי במשרד האוצר במסגרת מכרז שנסגר ביוני 2006. מרזיט זכתה אז בשכירות למטרת חניה פתוחה לתקופה של חמש שנים.

מבדיקת "גלובס" מול משרד האוצר עולה כי לקראת תום תקופת השכירות, במחצית שנת 2011, ייערך מכרז חדש לשכירות שטח החניה. המשמעות היא שקיימת סבירות שהבעלות על מגרש החניה תעבור לידיים אחרות במהלך תקופת השכירות של לוי ויתכן כי בעלים אלה לא יכבדו את הסכם השכירות שהוא חתם עם מרזיט.

עוד נודע ל"גלובס" כי חברת מרזיט הגישה בקשה לשימוש חורג שאושר לה ובעקבות זאת שילמה את ההיטל לשימוש חורג, שלדברי עיריית בני ברק הוא עניין שבין השוכר למשכיר. עוד מסרה העירייה, כי לא מכבר אושרה להפקדה תב"ע להפיכת האזור לשטח מסחרי.

לשפע שוק, מקבוצת רבוע כחול ישראל, היתה אופציה להמשיך את השכירות במתחם, אך היא בחרה לסיים את החוזה. ל"גלובס" נודע, כי נושא מגרש החנייה היווה שיקול בולט בהחלטת הרשת, בין היתר משום שמדובר במתחם קניות מחוץ למרכז העיר וחנייה במקום מרוחק אינה רלוונטית. בסופו של דבר, החליטה כאמור הרשת, שמשיקה בימים אלה את תת-רשת הדיסקאונט "מגה בול" ועורכת רווזיה בכל סניפי הקבוצה, לוותר על המתחם הנמצא במיקום המבוקש.

גורמים שהיו מעורבים במו"מ מספרים כי רשתות שיווק נוספות התעניינו בשכירות השטח, אולם החליטו לא לעשות כן גם בשל העובדה שהמקום עתיד לצאת למכרז. כמובן, שלא מן הנמנע שבעלים חדש בחניון, שכבר לא יהיה בעל השטח הסמוך, יחליט למקסם הכנסות בדרך אחרת מאשר הפעלת חניון פתוח, המושכר לשוכר הסמוך, זאת אם תאושר תב"ע חדשה.

"לא רואה בזה הימור"

האם רמי לוי הימר באופן בלתי סביר, במקרה זה, על כספם של המשקיעים בחברה בכך שחתם על הסכם שכירות שבעוד שנתיים יכול להתנדף, אם לא במלואו לפחות בחלקו, כאשר מגרש החניה יושכר לאחרים? האם היה משתמש כך בכספו הפרטי? לדברי גורמים שונים שהיו מעורבים במו"מ, מרידור, יו"ר מרזיט, הבהיר ללוי כי שטח החניון יועמד למכרז חדש בעוד כשנתיים.

גלובס: רמי לוי, שכר הדירה שמבקשים ממך לשלם הוא 284 אלף שקל לחודש והוא כולל דמי שכירות שעל המשכיר לשלם לנכסי הדיור הממשלתי על החניון - 54 אלף שקל לחודש.

לוי: "החוזה שבוצע נחתם על 20 דולר למ"ר לחודש".

ועל החניון אתה משלם 54 אלף שקל לחודש?

"אני לא זוכר".

בעוד שנתיים וחצי יכולים לבוא זוכים חדשים במכרז שיהיו בעלים על השטח הזה. מה תעשה כשזה יקרה?

"הכל אם. אז בעוד שנתיים וחצי נבדוק את העניין".

וכשיבוא מישהו אחר, לא תרד כל ההשקעה שלך לטמיון?

"יש לי הסכם עם המשכיר שבמידה שייקחו את החניה אני יכול לעזוב".

זה מן סוג של הימור. הרי בלי חניה קשה לכל סופרמרקט לתפקד. נודע כי שפע שוק עזבו חוזה ארוך טווח מסיבה דומה.

"אני לא רואה בזה הימור. זה שייקח את החניה מה הוא כבר יעשה בה? המבנה עצמו לא יושב על החניה".

מהעירייה עולה כי המשכיר שילם את היטל השימוש החורג וכי תשלום ההיטל הוא נושא שבין השוכר למשכיר.

"במידה שיש צורך לשלם נשלם. כל דבר נעשה כשצריך לעשות. דמי השכירות לא כוללים את ההיטל לשימוש חורג, שישולם במידה שיש צורך. זה 20 דולר למ"ר כולל דמי ניהול.

מנכ"ל מרזיט, גבי שרף, הסכום שלפיו הושכר הנכס הוא 284 אלף שקל, מתוכם 54 אלף שקל על החניון.

שרף: "אני לא מעוניין להגיב על סכומים כאלו או אחרים".

הנכס יושב על מגרש חניה שיצא למכרז חדש. רמי לוי מודע לכך. הוא לא מסתכן כשאין לו מושג מי יהיו בעליו החדשים?

"תשאלי אותו, למה אותי?".

שפע שוק יצאו מסיבה דומה. אם הם הבינו שעשו טעות, למה רמי לוי חוזר על אותה הטעות?

"תשאלי אותו". *

בית משפט העליון: רמי לוי עשה דין לעצמו

רמי לוי, כמו לא מעט אנשי עסקים אחרים המבקשים לשכור שטחי מסחר גדולים במדינת ישראל הצפופה והלא ממש מתוכננת, התמודד בעבר בהצלחה מפוקפקת למדי עם שלטון החוק.

בבני ברק הוא לא עבר כמובן על החוק כשחתם על חוזה השכירות, אולם במקרה אחר הוא כבר חצה את הגבול. בשנת 2003 קיבל בית משפט השלום ברמלה את בקשת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה לודים ופתח בהליכי בזיון בית משפט נגד לוי וחברת רמי לוי שיווק השקמה בע"מ, לאחר שסיימו את הכשרת המרכול שלהם בצומת שילת, סמוך למודיעין, והפעילו אותו ללא היתר ובניגוד לתוכנית המקום, גם לאחר שהוצאו נגדם צווי סגירה ואיסור שימוש במקרקעין.

בית משפט השלום החליט לחייב את לוי ואת רשת הסופרמרקטים שבבעלותו בקנס כולל של 10,000 שקל בגין כל יום של פעילות הסופרמרקט בצומת שילת.

עורך דינו של לוי ערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בטענה שהחלת פקודת הביזיון מיועדת להליכים אזרחיים, ולא להליך פלילי מתוקף חוק התכנון והבנייה. בית המשפט המחוזי דחה את הטענה אבל הפחית את גובה הקנסות היומיים ל-1,750 שקל על כל יום בו לא מתבצעות הוראות צווי הסגירה. ב-2006 ערער לוי על ההחלטה לבית המשפט העליון שמצא שאין מקום לתת רשות ערעור.

הרכב שופטים שכלל את נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, השופט אמנון רובינשטיין והשופט דוד חשין קבעו כי "המבקשים (רמי לוי ורשת רמי לוי שיווק השקמה - מ.מ) עשו דין לעצמם בכך שפתחו וניהלו את העסק שברשותם - מרכול רחב מימדים - בלא שיקבלו היתר לשימוש חורג שנדרש לניהול עסקים במקום". השופטים קבעו כי על המבקשים לכבד הצו שהושת עליהם באופן מיידי ולהימנע משימוש במבנה בניגוד לחוק".

לפי הדו"ח השנתי של רמי לוי ל-2007, בדצמבר 2006 הוגשה לבית המשפט בקשה בהסכמת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לודים לקציבת קנס לפיה לוי עצמו ישלם 225,000 שקל ואילו הרשת תשלם 1.27 מיליון שקל.

עוד נכתב, כי באוגוסט 2007 ניתן היתר לשימוש חורג למטרת מרכול לתקופה של שלוש שנים ובספטמבר 2007 נמחקה בקשה לביזיון בית המשפט. *

michal-m@globes.co.il