מכון אמריקני לאנרגיה חלופית רוצה לתרגם את הרעיונות בישראל לכסף

מכון האנרגיה של אוניברסיטת USC חתם על הסכם עם המרכז הבינתחומי בהרצליה ; פרופ' יצחק ברזין: "כך יגיע הקלינטק הישראלי יותר בקלות לשוק האמריקני"

תחום הקלינטק בעולם מצוי כיום בתקופת מעבר מהשלב האקדמי-מחקרי לשלב המסחרי. באוניברסיטאות ברחבי העולם המחקר בתחום הירוק מתקיים זמן רב, ולמרות ממדי הענק שאליהם צמח, הרי שהעניין של השוק במחקרים וברעיונות שניתן למסחרם הוא חדש יחסית.

במסגרת הפיכתו של ענף הקלינטק לכלכלי לכל דבר, נחתם החודש הסכם לשיתוף פעולה בין המרכז הבינתחומי בהרצליה עם מכון האנרגיה של אוניברסיטת USC (University of Southern California) שמטרתו לייצר גוף ממסחר משותף.

פרופ' מרק ברנשטיין, דירקטור-מנהל במכון האנרגיה של USC, מסביר את הצורך בשיתופי פעולה בכך ש"האוניברסיטאות עוד לא מתורגלות במסחור טכנולוגיות ירוקות. כולם יודעים איך עושים את זה בביוטכנולוגיה או ב-IT, אבל בקלינטק לא עשו את זה. האוניברסיטאות חוקרות את התחום זמן רב אבל לא מסחרו. היו לזה סיבות מגוונות בהן העובדה שבהתחלה לא היה כסף והמיזמים היו בסיכון גבוה.

פקולטות לא חושבות איך עושים כסף, שכן באוניברסיטאות חוקרים. מצד שני, לקרנות ההון סיכון לקח זמן להבין ולחשב את הסיכון והסיכוי בהשקעות מוקדמות במיזמי קלינטק. אבל זה קורה עכשיו ואנחנו מאמינים שלשיתוף הפעולה יש יכולת לתרום".

פרופ' יצחק ברזין, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה מאמין שההסכם יאפשר לקלינטק הישראלי להגיע בקלות לשוק האמריקני. ברזין, שהתפרסם בזכות טכנולוגיות מבוססות אצות ליצור דלק ביולוגי שאותן פיתח והיה אחד האנשים המשפיעים של ה-TIME ל-2008, היה שותף בהקמת מרכז לחקר דלקים חלופיים בבינתחומי בהרצליה.

כמו בתחום ה-IT והפארמה, אין בישראל שוק לטכנולוגיות שמפותחות בה. לכן, כל חברה שקמה ותקום, אם או בלי קשר למשבר, צריכה להסתכל תמיד על השווקים הגלובליים אם היא רוצה לשרוד ולא על המקומיים. מצד שני, המכירה לשווקים האלה קשה ואין בישראל את הידע והקשרים הנחוצים כדי לחדור אליהם.

"ההסכם מספק לנו דרך לאחד את המצוינות הישראלית עם דגש על מצוינות השיווק האמריקני", אומר ברזין. "זאת מסגרת שתאפשר, למשל, לקחת פלטפורמה ישראלית של גידול חומרי גלם צמחיים, שלא מתחרים במזון, וליצר אתנול שאפשר יהיה למכור בארה"ב. הקשר עם USC מאפשר לנו להיות בקשר עם השחקנים הגדולים בארה"ב שמחויבים להשתמש ב-20% אתנול מצריכת הדלקים שלהם".

לדברי ברנשטיין, USC הקימה חברה המתמקדת במסחור טכנולוגיות בתחום האנרגיה, שכן הבינה כי יש צורך למצוא את הטכנולוגיות המתאימות למסחור ולהוציא אותן החוצה. "אנחנו מחפשים בכל העולם את הרעיונות הכי טובים. יש בישראל רעיונות טובים בתחום האנרגיה שיכולים לתת מענה לצרכים בשווקים גדולים".

מערכת אקולוגית

טענה מוכרת בתעשיית הקלינטק היא שהשוויים והסכומים התנפחו בה עד מאוד. "אנחנו לא עסוקים בשאלה אם יש בקלינטק בועה כרגע", אומר ברנשטיין. "אנחנו מנסים למסחר טכנולוגיות בתחום האנרגיה שיכולות לעמוד בזכות עצמן, ולא מסתכלים על נישות. אנחנו מחפשים את הרעיון שיעשה את המפכה הבאה - כולם יודעים שהיא נחוצה".

מה תועיל השותפות למפתחי הרעיונות בישראל?

ברנשטיין: "בישראל אין שוק. מי שרוצה לפעול בתחום האנרגיה יש לו רק לקוח פוטנציאלי אחד: חברת החשמל. בארה"ב המצב שונה, ויש הרבה גופי אנרגיה שחלקם פרטיים. אנחנו עובדים ביחד עם המרכז בהרצליה במטרה למצוא את הקומבינציה הטובה ביותר, בעיקר בקשר שבין אנרגיה למים. הטכנולוגיה יכולה להגיע מישראל בלי שהישראלים יצטרכו לדאוג איך למכור אותה או איך להתחבר עם תאגידים גדולים".

ברזין: "צריך מערכת אקולוגית בתחום הקלינטק. מה שיש בתחומי טכנולוגיה אחרים עדיין לא קיים בתחום הזה, וזה אומר שהמחקר צריך להיות מונחה ROI - החזר על ההשקעה. צריך למדוד את הרעיונות בסרגלים כלכליים ולמצוא סימביוזה בין עשיית הכסף ושותפויות אסטרטגיות. ישראל יכולה להיות אתר ניסויים גדול. אנחנו מוכרים כחדשנים, אבל צריכים להגיע אל השווקים הגדולים".

איזה רעיונות תקדמו?

ברזין: "מצד אחד, אנחנו מחפשים את מה שישנה את העולם. מצד שני, אנחנו מחפשים מהפכות אפשריות. למשל דלקים שאפשר יהיה להשתמש בהם במכוניות הקיימות ולא יצריכו עיצוב והנדוס מחדש של הרכבים. החברות שיתחילו היום יהיו אלה שיהיה להן פוטנציאל לשלוט בשווקים".

ברנשטיין: "אנשי ההון סיכון רוצים להשקיע ואנחנו יכולים לסייע להם לאתר את ההזדמנויות. לזהות הזדמנות לא רק איפה שהשוק מוכן, אלא בשלב המחקר. כולם ייצאו מורווחים, שהרי אי אפשר לשנות את העולם לבד. בכל מקרה, זה לא שיתוף פעולה פילנתרופי, אנחנו רוצים לראות את הכסף".