מיידוף מנער את הגדר: האם צפוי גל פדיונות נוסף בקרנות הגידור?

מעבר לשאלות המתבקשות - כיצד דבר כזה יכול היה להתרחש? איך לא חשדו? אם חשדו למה השקיעו? וכו' - עולות אכן גם כמה שאלות בעלות השלכות ארוכות טווח לגבי ענף קרנות הגידור, ובעיקר קרנות של קרנות גידור בהן הרבינו לעסוק כאן.

השאלות הללו מרחפות להן באוויר גם ללא קשר למיידוף, אך המקרה שלו ללא ספק מחדד אותן. כבר לפני כמה שבועות כתבתי כאן כי אין ספק שמספר הקרנות יצטמצם, וכי הענף לא ייעלם אך יעבור שינוי. כעת יש לקוות שסטירת הלחי המצלצלת שקיבל בשבוע שעבר הענף, תאיץ בסופו של דבר תהליכי שינוי חיוביים, שישפרו אותו. אני עדיין מחזיק בדעתי, שכיום כבר נחשבת ללא פופולארית: קיומו של ענף קרנות הגידור הוא נחוץ. המתכונת צריכה להשתפר.

1 פיזור, פיזור, פיזור. ושוב, פיזור. זה לקח שנכון לתיק ההשקעות שלנו כולו, ולאו דווקא לקרנות הגידור. אם יש משהו שהוכח ביתר שאת בשנה האחרונה, הוא שאין אפיק השקעה שחסין מפני אירועי קיצון חסרי תקדים.

להזכירכם, רק לפני פחות משלושה חודשים מה שהעסיק את מנהלי הכספים בעולם היה באיזה בנק גדול לא כדאי להפקיד מזומן, מחשש לקריסה. מדינות ברחבי העולם העלו את סכום ביטוח הפיקדונות, קרנות כספיות הקפיאו פדיונות ומספר קרנות כאלו אף התמוטטו.

2 בדיקה יסודית. קיימים שני תמריצים עיקריים להשקעה בקרנות של קרנות גידור. הראשון מביניהם שלגביו נרחיב נוגע ליכולת העדיפה בהרבה של קרנות הללו לבצע תהליך יסודי של בדיקת נאותות, למנהלי הקרנות בהן הן משקיעות. אפילו גופי השקעה מוסדיים, ובוודאי שמשקיע בודד, אינם מסוגלים לבצע זאת בעצמם.

כאן צריך להודות כי לפחות על פניו מקרה מיידוף מחליש מבחינה זאת, את תקפותם של התמריצים הללו. מיידוף הרי הצליח לשטות במספר גדול מאוד של גופי השקעה מקצועיים, לרבות קרנות של קרנות גידור. העובדה כי הוא הצליח לעבור תהליכי בדיקת נאותות בקרב שורה כה ארוכה של גופים מקצועיים מעלה סימני שאלה לגבי איכות הבדיקה.

ולמרות זאת, צריך להיות הוגנים ולהניח שגם קרן של קרנות גידור אשר בודקת מאות קרנות בשנה, ומשקיעה בעשרות קרנות (ולעיתים אף יותר), עלולה לפספס. במיוחד כשמדובר במקרה כמו זה הנוכחי. כאשר משקיעים כל כך הרבה שנים בקרן עם אותו מנהל, ללא שום בעיה, החושים מתקהים.

הבדיקה של קרן של קרנות גידור צריכה להתבצע תחת ההנחה שפעם בכמה שנים יהיו לה גם נפילות מהסוג הזה. להניח כי תהליך בדיקת נאותות המתבצע על ידי קרן של קרנות גידור הוא הליך חסין מתקלות - זו נאיביות. מה שצריך להתמקד בו בבדיקת קרן של קרנות גידור הוא יכולתה לצמצם אירועים מסוג זה למינימום, והיכולת הזו תלויה בכמות המשאבים אשר מקצה קרן הקרנות לבדיקת המנהלים.

בהקשר הזה, השאלות שצריכות להישאל הן, למשל, כמה פגישות בשנה עורכת הקרן עם מנהלי קרנות גידור, כמה אנשים בקרן נוכחים בפגישות הללו, מהו היחס בין מספר האנשים בקרן הקרנות שעוסקים בבדיקת נאותות תפעולית ובין מספר הקרנות בהן הקרן משקיעה?

3 שינוי בחשיבה. התמריץ השני להשקעה בקרנות של קרנות גידור נוגע לפיזור על פני מספר רב של קרנות, שהמשקיע הבודד לא יכול להשיג בדרך אחרת. פיזור כזה מפחית באופן משמעותי את הנזק הנגרם ממקרים כמו זה של מיידוף.

העובדה כי מספר כה רב של קרנות של קרנות גידור השקיעו באמצעות מיידוף מלמדת על המצוקה הנוגעת לאיתור מנהלים מוכשרים. תופעה נוספת שמתגלה כעת היא כי לא די בבדיקת קרן הקרנות בה אנו מעוניינים להשקיע. צריך גם לבדוק לאיזה גוף היא שייכת, ומיהן הקרנות הנוספות שבהן משקיע הגוף הזה.

את הדוגמה הטובה ביותר לצורך הזה, ולאפקט השרשרת שאליו עלול להיקלע המשקיע התמים, מספקת בימים אלה חברת Fairfield. הקרן העיקרית של החברה הזאת היא Fairfield Sentry - שעד לשבוע שעבר ייצגה כמחצית מסך הנכסים המנוהלים שלה (7.5 מתוך 15 מיליארד דולר) - שאכן השקיעה אצל מיידוף. אך כעת, כל מי שהשקיע בקרן כלשהי של Fairfield, ולאו דווקא ב-Fairfield Sentry, צפוי להיפגע באופן משמעותי מהפרשה כשעתידה של Fairfield כחברה הוא אינו ברור, במקרה הטוב (במקרה הרע הוא ברור מאוד - סגירה).

אפקט השרשרת הזה מחייב שינוי בחשיבה שלנו לגבי ההשקעה בקרנות של קרנות גידור. הפיזור חייב להיעשות גם ברמת קרן הקרנות. כלומר, על מנת לצמצם את החשיפה לסיכונים העסקיים של כל מוסד ומוסד יש להשקיע באמצעות מספר קרנות של קרנות גידור, ממוסדות שונים.

החשיפה לכל אחת מן הקרנות האלה מתוך סך התיק שלנו צריכה להיות מוגבלת לאחוזים בודדים, למרות שהחשיפה בעצם מייצגת פיזור על פני עשרות קרנות. אם בעבר הערכתי כי הסיכוי לקריסת קרן של קרנות גידור גדולה הוא נמוך מאוד, ולו בזכות הפיזור הרב, הרי שאירועי השנה האחרונה מצריכים שינוי בחשיבה. *

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי.