לפני שמזניקים מטוסים לעזה

התרחיש ידוע מראש. ישראל תפתח בפעולה כלשהי בעזה, בשלב מסוים ייפגעו אזרחים, העולם יזדעזע, וישראל תתנצל ותסביר כי לא היתה לה ברירה.

תרחיש זה, החוזר על עצמו כמעט בכל אירוע בטחוני, משקף את מצבה העגום של ההסברה הישראלית, אשר במקום לבסס תשתית הסברתית מתמשכת, מבצעת רק עתה פעולות מעין-הסברתיות חפוזות ומתנצלות, המעמידות אותנו במצב של נחיתות ורק מחזקות את התבוסה התדמיתית הידועה מראש.

משרד החוץ, האחראי על ההסברה הישראלית בחו"ל, נוהג מזה זמן להציג כחלק מאסטרטגיה שיווקית רק את ישראל היפה, זו של שמים כחולים, מזג אוויר מדהים, חופי ים זהובים, נופים עתיקים וחדשים המשתלבים זה בזה, וצורת ממשל דמוקרטית שאמורה להתקבל היטב במדינות העולם המפותח.

הבעיה היא שהעולם לא קונה את זה. בעוד ההסברה הישראלית מציפה את רחובות אירופה וארצות הברית בפרסומות נופש וחופש, מציגים מסכי הטלביזיה של תושבי אירופה ארס ושנאה תהומית של פלסטינים ושל הדוברים הפנאטיים מבין ראשי החמאס. אך גם הדוברים הפחות פנאטיים לכאורה, כמו אבו מאזן וסלאם פיאד, מנצלים כל הזדמנות להכפיש את ישראל, וישראל אינה מגיבה ואינה תוקפת את המכפישים.

אנו זקוקים לתשתית הסברתית יעילה ועוצמתית שתיבנה באופן רציף כדי להתמודד עם הנזיפות החד-צדדיות של מזכ"ל האו"ם על האחריות המוטלת עלינו בשל מצבם האומלל של תושבי עזה, עם ההערות הסרקסטיות של ראשי הממשל בבריטניה, ועם הניסיונות הבלתי פוסקים להטיל חרם אקדמי על ישראל. אנו זקוקים לתשתית כזו, שתעמוד לרשותנו לפני ביצוע הפעולות הצבאיות, שזהו מצב קבוע במציאות של השנים האחרונות.

כך למשל, כאשר נציבת זכויות האדם של האו"ם נבנתם פיליי יצאה בקריאה דרמטית לישראל להסיר את המצור מעל רצועת עזה באמירה חריפה: "ישראל מונעת מזה חודשים מ-1.5 מיליון פלסטינים את זכויותיהם הבסיסיות", פורסמה תגובה פתטית של משרד החוץ בזו הלשון: "במקום לקחת חלק במשחק הפוליטי שמשחקים הפלסטינים, מוטב היה לנציבה אילו היתה בודקת את העובדות לפני שהיא מפרסמת הצהרות חד-צדדיות על המצב ההומניטארי בעזה, ופותחת בגינוי תקיף למבצעיהן של פעולות טרור." וזוהי בדיוק הבעיה, במקום לשלוח את הנציבה לבדוק את העובדות, מוטב היה לגרום לכך שכל ילד בעולם המערבי יכיר אותן. זאת לאחר שייחשף לקמפיין ממחיש ומתמשך שעיקרו יצירת דיסקרדיטציה של החמאס ושל תושבי עזה.

כן - גם תושבי עזה, התמימים והבלתי מעורבים כביכול, הם בפועל אוכלוסייה תומכת טרור, שכן הם בחרו בשלטון החמאס ללא לחץ כלשהו, ובידיעה ברורה של עמדותיו ושיטות הפעולה הטרוריסטיות שלו. התושבים בעזה מאפשרים לחמאס לבצע ירי קסאמים מבתיהם וחצרותיהם מתוך הזדהות מלאה עם מטרותיו, וכך יש להציגם. הביטוי 'אוכלוסיה תומכת טרור' צריך לחזור כמנטרה בכל מהלכי ההסברה של ישראל.

המטרה של מסע הדיסקרדיטציה היא לגרום לכך שהחמאס ייתפש על-ידי קהלי יעד רבים ככל האפשר ככנופיית-על טרוריסטית, סוג של מותג-על, השולטת במספר כנופיות-בת, ומתזמרת שילוח רקטות וטילים אל תוככי אוכלוסייה אזרחית ישראלית, ללא הבחנה, כדי להרוג ולפגוע בכמה שיותר ילדים, זקנים וטף. קמפיין כזה צריך להיפתח בהכרזה דרמטית חדה וברורה, המודיעה כי הקווים האדומים נחצו, וכי ישראל עומדת לנקוט פעולה צבאית ללא תקדים על ישות הטרור העזתית המתנכלת לאזרחיה, כדי לחסל אותה ואת מנהיגיה. המאמץ ההסברתי אל מול כל כלי התקשורת המובילים בעולם, צריך לייצר תהודה של חירום, של 'הגיעו מים עד נפש', כדי שהכל יבינו שישראל הגיעה לקצה סבלנותה, וכי נתיב ההתנגשות עבר כבר את נקודת האל-חזור.

כך, כאשר תפתח ישראל בפעולות צבאיות כנגד החמאס, עתה או בכל זמן אחר, תעמוד לרשותה תשתית הסברתית דרמטית ויעילה, שתעמעם את ההשפעה השלילית הקשה לבאזז התקשורתי האופייני המיוצר על ידי החמאס וגם הרשות הפלשתינאית במקרים כאלה.