מה כבר יכול להיות רע בירידת מחירים? כך בוודאי תוהה כל מי שרואה את נתוני מדד המחירים לצרכן בחודשים האחרונים, ואת הציפיות האינפלציוניות שמדברות על דפלציה, כלומר ירידה ביוקר המחייה, ועלייה בכוח הקנייה של המטבע.
ובכן, מסתבר שדפלציה היא עניין רע, רע מאוד אפילו. בישראל העובדה הזו עדיין לא הופנמה לחלוטין, אך בעולם חוששים ממנה מאוד, כשביפן, למשל, היא הביאה בעבר לפגיעה אנושה בכלכלה.
אז למה הדפלציה רעה? הרי בהנחה ששכר הצרכנים אינו משתנה, הדפלציה מביאה לכך שכוח הקנייה שלהם הופך גדול יותר. כמו בתופעות כלכליות אחרות, גם כאן ההסבר נעוץ דווקא בגורם הפסיכולוגי. הצרכן הממוצע שרואה את צניחת המחירים הנמשכת מספר חודשים, נוטה לחשוב לעצמו "למה לי לקנות עכשיו אם בחודש הבא אוכל לקנות את אותו מוצר במחיר זול יותר?".
המחשבה הזו מביאה עימה בסופו של דבר האטה מהותית בהוצאה הצרכנית, והופכת למשקולת כבדה על צוואר הכלכלה במיוחד בזמן מיתון. למעשה, נוצר פה מעגל קסמים שקשה לשבור: המיתון מביא את הדפלציה שבתורה מעצימה את המיתון.
כדי להתמודד עם דפלציה נגידי הבנקים המרכזיים ברחבי העולם יכולים לנקוט במספר צעדים, שהבולט שבהם כבר נמצא בשימוש זמן רב - הורדות ריבית. הורדת הריבית מעודדת צריכה על פני חיסכון, גם משום שאטרקטיביות החיסכון יורדת (התמורה נמוכה) וגם בגלל שזול יותר לקבל הלוואה. צעד נוסף בו יכולים לנקוט חלק מהבנקים המרכזיים, כמו הפד בארה"ב, הוא הדפסת כסף. למרות שזהו צעד חריג, במיוחד בתקופה של משבר עולמי.
כשהסחורות התרסקו
איך התפתחה הדפלציה בעולם? עד לפני כשמונה חודשים החשש הכבד של נגידי בנקים ברחבי העולם היה דווקא מן האפשרות ההפוכה - התפרצות אינפלציונית. לכן הם גם לא מיהרו להוריד את הריבית כדי להקל על מחנק האשראי שנוצר כתוצאה מהמשבר. החשש הזה נבנה כתוצאה מהעלייה המטאורית במחירי הסחורות ברחבי העולם, ובמיוחד במחיר הנפט.
אולם בארבעת החודשים האחרונים, לאחר רמות שיא אליהן טיפסו במהירות, התרסקו מחירי הסחורות. מחיר הנפט, למשל, שעלה תוך ארבעה חודשים ממחיר של 100 דולר לחבית לשיא של 147 דולר, התרסק לרמות של 40 דולר לחבית. גם מחירי הסחורות החקלאיות מיהרו לרשום בעקבותיו ירידות חדות.
בניגוד למקובל לחשוב, המיתון אינו זה שחיסל את האינפלציה, אבל הוא בהחלט עזר לכך. המצב הכלכלי הרעוע הקטין את רמת הביקושים לסחורות השונות, וסייע בפיצוץ בועת הסחורות שהתפתחה בשווקים בשנתיים הקודמות.
אינפלציה ישראלית
בישראל, האינפלציה אמנם מוזנת גם משינויי המחירים ברחבי העולם, אך היא שונה במהות מהאינפלציה במקומות אחרים. במשך תקופה ארוכה הושפעו מדדי המחירים בארץ מהשינויים במחיר הדולר, בעקבות ה"דולריזציה" שפשטה במשק הישראלי, כלומר ההצמדה של מחירי מוצרים רבים למטבע האמריקני. עם זאת, היחלשות הדולר בשנתיים האחרונות הביאה להתערערות מעמדו בקרב הצרכנים, כמו שניתן לראות למשל בחוזי שכירות הדירות, שם נזנחה ההצמדה הדולרית לטובת מחירים שקליים.
בגלל הסיבה הזאת, שררה בישראל דפלציה גם כשהמשק הישראלי כלל לא היה במיתון. 2006 הייתה השנה האחרונה בה ניתן היה להבחין בתופעה הזו. אך השנה ישראל כבר מיישרת קו עם העולם בעקבות המשבר, והדפלציה הצפויה כעת ב-12 החודשים הקרובים תסתכם ב-0.7%-, על פי הערכות בנק ישראל שפורסמו לאחרונה.
הציפיות הללו הן מה שמאפשר היום לנגיד בנק ישראל להמשיך בהפחתות הריבית, כשהנוסחה הכלכלית הידועה שגורסת כי כשהריבית יורדת הציפיות לאינפלציה עולות, היא הפעם רוח גבית בעבורו.
כך מסייעת דפלציה למשקיעים
אמנם הסברנו כאן שדפלציה אינה דבר טוב, אבל כדאי לזכור שיש לה גם צדדים חיוביים. כפי שציינו, כוח הקניה עולה (אם כי הכסף נשאר בכיס), והשקעות שאינן צמודות למדד, אינן נשחקות כפי שקורה להן בתקופה של אינפלציה.
אך נדמה שהפלוס הגדול ביותר של הדפלציה הוא העידוד שהיא יוצרת להורדת הריבית במשק. ירידת הריבית גוררת אחריה באופן טבעי עלייה במחירי האג"ח הממשלתיות כדי להתאים את הריבית עליהן לריבית במשק (כלומר, התשואה עליהן פוחתת), וכך אפיקי השקעה אחרים, כמו מניות, הופכים להיות אטרקטיביים יותר. זה כמובן נכון למצב שבו תנאי השוק הם נורמליים, כך שבמשבר חריף כמו זה הנוכחי, אין ביטחון שכך אכן יתרחש. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
