לזה קוראים גיבוי מהבעלים

הדבר היחיד שיותר קשה מאשר לשמור על לברון ג'יימס זה לבקש ממאמן יוטה ג'אז, ג'רי סלואן, לדבר על עצמו. אם אתה מחפש שמאמן הכדורסל הוותיק הזה ישפוך על עצמו מחמאות, כדאי שתנסה בחדר ההלבשה של הקבוצה היריבה. כך היה גם בחודש שעבר, כשסלואן הפך למאמן הראשון בהיסטוריה של ה-NBA שמגיע ל-1,000 ניצחונות בקריירה. המאמן בן ה-66 לחץ כמה ידיים, ירד מהמגרש ואמר שהוא מעדיף לזחול מתחת לספסלים בזמן שהקהל מרעיף עליו הערצה. "הוא ללא ספק אחד מאנשי המקצוע הטובים ביותר שיש", אמר עליו מאמן אוקלהומה סיטי, פי.ג'י קרליסימו, באותו לילה.

אם סלואן היה עובד עבור בעלים אחר מלבד לארי מילר, הוא ככל הנראה היה חולק את אותו גורל כמו זה של קרליסימו, שאחרי 13 משחקים מתחילת העונה הפך להיות מאמנה לשעבר של אוקהולמה סיטי. תחת קרליסימו הת'אנדרס עמדו על מאזן 12-1. מאמנים התחלפו, התוצאות לא. שלושה שבועות מאוחר יותר, עם מאמן חדש, הת'אנדרס עמדו על מאזן 21-2.

מאמנים טובים מאבדים את המשרות שלהם כל הזמן. בדרך כלל ההחלטה מבוססת על תחושה מוטעית של הבעלים, לפיה המאמן הבא שיגיע יעשה עבודה טובה יותר. קחו לדוגמה את הבעלים של מינסוטה טימברוולבס, גלן טיילור, מיליארדר שאמר בלא מעט פעמים שהפילוסופיה העסקית שלו היא לשכור אנשים טובים ולתת להם לפרוח. מוקדם יותר החודש שכח טיילור את הפילוסופיה שלו כשפיטר את המאמן רנדי וויטמן, בטענה שהוא מצפה למאזן טוב יותר מ-15-4 שאותו השיגה הקבוצה.

לא רוצים שינוי

כל הבעלים בספורט יכולים ללמוד משהו מיוטה, המקום בו הבעלים עומד על כך שלא עושים שינוי לצורך שינוי. מוקדם יותר באותו שבוע חגג סלואן 20 שנה כמאמן ראשי ביוטה, הוא נמצא שם למרות שמעולם לא הוביל את הקבוצה לאליפות. הם הגיעו קרוב ב-1997 ו-1998, כשהפסידו בגמר לבחור בשם מייקל ג'ורדן. "זה מטורף", אומר קרלוס בוזר, כוכב יוטה. אבל בואו תראו מה זה טירוף: 223 חילופי מאמנים היו ב-NBA מאז שסלואן החליף את פרנק ליידן ב-1988. באותה תקופת זמן הניקס והנאגטס החליפו כל אחת 12 מאמנים.

אבל לא תמיד הכל הלך בקלות לסלואן ולג'אז, שלא הצליחו להעפיל לפלייאוף בין 2004 ל-2006, כולל עונה אחת איומה (2004/05) שבה סיימו עם מאזן 56-26. "רוב האנשים לא היו מחזיקים את התפקיד שלהם אחרי עונות כאלו", אומר קווין אוקונור, המנהל של יוטה. "השורה התחתונה היא שהבעלים שלנו הרגיש שחדש יותר הוא לא בהכרח טוב יותר. בתקופות כאלו הוא מצפה מבעלים להיות בעלים, מג'נרל מנג'ר להיות ג'נרל מנג'ר, ממאמן לאמן ומשחקנים לשחק".

זה לא אומר שמילר הוא בעלים מנותק מהקבוצה. הוא מגיע למשחקים ככל שמתאפשר לו. הדבר נכון גם לגבי הבעלים של בוסטון סלטיקס, וויק גרוסבק. גרוסבק שמע את הקריאות של הקהל והתקשורת לפיטוריו של המאמן דוק ריברס במהלך עונת 2006/07 אותה סיימו הסלטיקס עם מאזן גרוע של 58-24, אבל הוא התעלם מהקולות. הסלטיקס השאירו את ריברס, הוסיפו שחקנים, וזכו באליפות בשנה שלאחר מכן.

"מה שלמדתי כשאני מסתכל על חברה מסוימת, הוא שחשוב מאוד ששדרת הניהול תהיה חזקה מאוד. תמצא את האנשים שאתה רוצה לצדך, כאלו שאתה רוצה לעשות איתם עסקים, ואז תלך איתם לעבר העתיד ביחד", אומר גרוסבק. "אתה יכול לכתוב תוכנית עסקית, ויהיה לך רעיון שיווקי מצוין על הנייר. אבל אז הכל יכול להשתנות. אבל אם יש לך את האנשים המתאימים בצוות ובקבוצה שלך, אתה תצליח להסתדר ולהתאים עצמך למצב החדש".

שמירה על המצב הקיים עבדה גם לזכות ניו יורק ג'איינטס, שהבעלים שלה התעלמו מקריאת שדרשו את ראשו של המאמן טום קופלין. הם נמנעו מחילופי מאמנים וזכו בסופרבול בפברואר.

לא תמיד המאמנים מוכנים לקבל את רכבת ההרים הזאת. עדיין אפשר לשמוע את האכזבה בקולו של המאמן הוותיק דל האריס, כיום עוזר מאמן בשיקאגו בולס, שפוטר על ידי לוס אנג'לס לייקרס אחרי עונה בה ניצח 61 משחקים, ושהסתיימה עם הפסד בגמר המערב ליוטה. האריס מציע רעיון חכם לפיו ג'נרל מנג'רים שמפטרים מאמנים יצטרכו לקחת על עצמם את התפקיד לתקופה מסוימת. כדי שייראו איך זה לאמן. זה מה שקרה עם מינסוטה, שהורידה את קווין מק'הייל מתפקיד הג'נרל מנג'ר ושמה אתו על הקווים אחרי שפיטר את המאמן. "בעלים עושים את הטעות הכי גדולה ברגע שהם הופכים להיות אוהדים", מסביר האריס.

ואם חוזרים לסלואן, איך הוא מרגיש בקשר לכל העניין, אפשר להבין מהתגובה אותה נתן בשבוע שעבר. "איפה אני אהיה עוד עשרים שנה?", אמר-שאל אחרי שניצח את מק'הייל ומינסוטה במה שהפך לציון דרך של 20 שנה כמאמן ראשי במועדון. "אני לא יודע איפה אהיה בעוד עשרים דקות". במדינה כמו יוטה וקבוצה כמו יוטה, משפט כזה נשמע כמו בדיחה. בכל מקום אחר זו מציאות.

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט