כל זה בעונת כדורגל אחת?!

השחקן החדש מאבו-דאבי

מנצ'סטר סיטי לא תשאיר חותם על 2008 עם הכדורגל ששיחקה. זו היתה עוד עונה סתמית בשבילה. אבל המהלך שהביא לרכישת הקבוצה בספטמבר השנה עשוי להתברר כאחד המשמעותיים בכדורגל בשנים הבאות. דווקא בעידן בו בעלי קבוצות כדורגל מחפשים את דרכם החוצה מההשקעה המטורפת אליה נכנסו, ואחרים מחפשים דרכים להקטין את ההשקעה בגלל המצב הכלכלי, נרכשה הקבוצה על ידי גוף השקעות של שליטי אבו-דאבי (ADUG) תמורת 200 מיליון ליש"ט. הצעדים שהגיעו בהמשך מצד המפרץ הפרסי הבהירו שהרכישה הזאת שינתה בין לילה את מאזן הכוחות בכדורגל העולמי - האוליגרכיה הרוסית חדלה להיות כלי המשחק המשמעותי ביותר. לרומן אברמוביץ', עוד לפני המהלומות שספג, אין שום יכולת כלכלית להתמודד מול גוף שנכסיו עולים על שלו פי 31.

הצהרת הכוונות למה שעתיד להתרחש הגיעה עם רכישתו של רוביניו עבור 34 מיליון אירו, ועכשיו נשאר עוד עניין קטן לצפות אליו: האם בחלון ההעברות החורפי תשחק החבורה מאבו-דאבי על כל הקופה, בדיוק כפי שהבטיחו, על מנת להפוך את הסיטי לקבוצה הטובה בעולם. אם כן, כדאי יהיה גם להתייחס ברצינות להמשך התהליך עליו הצהירו: רשת מזון מהיר של מנצ'סטר סיטי, טלפונים סלולריים מנצ'סטר סיטי, תחבורה ציבורית מנצ'סטר סיטי - הכל נמצא בתוכנית האב של המועדון, שבתוך שנים ספורות צפוי להפוך להרבה יותר ממועדון כדורגל ויותר למכונה שיווקית משומנת.

הכדורגל היפה חזר

הזכייה של יוון ביורו 2004, חודש בלבד אחרי זכייתה של פורטו הממושמעת של מוריניו בצ'מפיונס ליג, הכניסה את עולם הכדורגל לסחרור. חשש כבד התגנב שמא הכדורגל ההגנתי יחזור לתת את הטון ויצניח אותו שוב לתהומות מונדיאל 1990. הגיעה שנת 2008 ופירקה את החששות מעל כל במה אפשרית. מנצ'סטר יונייטד זכתה באליפות אירופה ואליפות אנגליה תוך כדי כדורגל מרהיב. היא זו שהציתה את השינוי המיוחל, שהגיע לשיא עוצמתו ביורו עם הכדורגל ההתקפי ושיטת ה"טיקי-טאקה" של אראגונס ונבחרת ספרד. ספרד כתשה את היריבות עם 19.5 בעיטות לשער בממוצע למשחק, והכניעה אותן עם הגאונות של אינייסיטה, צ'אבי וטורס, שהתבררה כמשמעותית הרבה יותר מיכולת הבלימה של טריאואנס דלאס היווני.

הטורניר הזה הדגיש את מה שקצת נשכח אחרי 2004 - את הכישרון והיכולת של האינדיבידואל הטכני על המגרש לגבור על מכונות מאורגנות. בחלק השני של 2008 הביאה ברצלונה של פפ גווארדיולה את התהליך לשיאו, עד כדי כך שהיא מוזכרת באותה נשימה עם הקבוצה הגדולה של יוהאן קרוייף. בארסה כבשה 66 שערים ב-22 משחקים בצ'מפיונס ליג ובליגה, וכרגע לא נראה שיש מישהו שיוכל לעצור אותה בדרך לאחת העונות הגדולות בתולדותיה.

אבל הסיפור הגדול יותר של הכדורגל ההתקפי השנה היא הופנהיים הקטנה, שכבשה את פסגת הבונדסליגה עם 42 שערים ב-17 משחקים.

הבועה הרוסית מתפוצצת

כמו יונייטד, ברצלונה ונבחרת ספרד, גם זניט סט. פטרסבורג עלתה לגדולה בזכות כדורגל התקפי. הנציגה הרוסית הדהימה את אירופה כשזכתה בגביע אופ"א, כשבדרך נתנה כמה תצוגות תכלית, כולל 1-4 על לברקוזן בחוץ ברבע הגמר ו-0-4 מול באיירן מינכן הגדולה בחצי הגמר. אחר כך הגיע יורו 2008 ואיתו הנבחרת המלהיבה של רוסיה אותה הובילו חוס הידינק ואנדריי ארשאבין עד חצי הגמר.

בקיץ עוד הספיקו הקבוצות בליגה הראשונה ברוסיה ליהנות מהרוח הגבית ומחוסר היכולת של האוליגרכים לאמוד את המשבר הקרב, וההוצאה על רכש הסתכמה ב-100 מיליון אירו - הסכום הגבוה באירופה מחוץ לחמש הליגות הגדולות. את אחת ההעברות הגדולות והמופרכות ביותר ביבשת ביצעה זניט, שרכשה תמורת 30 מיליון אירו מדינמו מוסקבה את דני, שחקן פורטוגלי אלמוני שאפילו לא השתתף ביורו האחרון.

אלא שנראה שעונת השיא של 2008 תיזכר גם כעונה בה הבועה של הכדורגל הרוסי חזרה לממדיה הטבעיים. בשבוע שעבר דווח ב"בלומברג" כי האוליגרכים הרוסים הגישו לקרמלין בקשת סיוע של 78 מיליארד דולר בשל המשבר הכלכלי. ההמשך הגיע מהר מאוד: דיווחים על בעיות בתשלום המשכורות; ענקית הגז "גזפרום" שמחזיקה בזניט צפויה למכור את מרבית כוכבי הקבוצה בינואר, ביניהם ארשאבין, בגלל הפסדי החברה ובגלל הכישלון של המועדון להעפיל לשמינית גמר הצ'מפיונס. ייקח גם זמן רב עד שלאוניד פדון, יבגני גינר וניקולאי נאומוב, המיליארדרים שמחזיקים בקבוצות הגדולות של מוסקבה - ספרטק, צסק"א ולוקמוטיב, יכניסו שוב את היד לכיס כפי שהתרגלו בשנים האחרונות. על אוליגרכים שיחפשו את דרכם להשקיע במועדונים מחוץ לאמא רוסיה אפילו אין טעם לדבר.

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט

שובו של הפה הגדול

האיש שהכי חסר לכדורגל האירופי ב-2007/08 היה ז'וזה מוריניו. לא רק בגלל יכולות האימון. החתימה של הפה הגדול באינטר, יחד עם המעבר של רונאלדיניו למילאן, הציתו מחדש את הכדורגל האיטלקי שהיה קצת רדום בשנים האחרונות. אחרי כמה חודשים, התברר שהפה הגדול מגבה את עצמו בתוצאות על המגרש. בעוד מילאן של רונאלדיניו לא מצליחה להתרומם, אינטר משחקת כדורגל מכוער ומנצחת.

גם מחוץ למגרש התברר שמוריניו לא איבד כלום מהיכולות שלו. על מטחי הביקורות נגדו בעיתונות, אמר לאחרונה כי "אני אמנם מדבר איטלקית שוטפת אבל קורא קצת פחות טוב, ככה שממש לא מעניין אותי מה הזקנות מקשקשות בעיתונים". ולמי שהתגעגע לקצת דם רע בין יריבים, יכול לקבל אותה מהחזית שפתח מוריניו עם מאמן יובנטוס קלאודיו ראניירי, אותו החליף בזמנו בצ'לסי: "הוא כמעט בן 70 ויש לו מנטליות של אחד שאין לו צורך לנצח. הוא זכה בסופרקאפ ובעוד גביע אחד קטן. הוא יותר מדי זקן בשביל לשנות את המנטליות של עצמו".

אינטר של מוריניו כנראה תחזק את הביטחון העצמי שלו ושוב תזכה בסקודטו. לגבי הצ'מפיונס, שם נראה שאפילו הפה הגדול בכושר מלא לא יספיק. אבל מה שבטוח ב-100% זה שיהיה מעניין בדרך. כי גם אם ייכשל וגם אם יצליח, מוריניו מבטיח לא לשעמם אותנו אפילו לשנייה אחת. החזרה שלו למרכז הבמה היא אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לכדורגל האירופאי השנה. מצד שני, אם לא היה מסולק מהבמה האירופית, לא היינו מקבלים את הסיפור המוזר של אברם גרנט.

סיפורי אברם

הסיפור הכי לא ברור של 2008. 21 במאי, מוסקבה, 1:30 בלילה. ג'ון טרי ניגש לבעוט פנדל שיכול להכריע את גמר ליגת האלופות בין מנצ'סטר יונייטד לצ'לסי. החמצה. יונייטד זוכה בתואר האירופי השלישי שלה. אבל התמונה שהופיעה כמה רגעים לאחר מכן תיזכר לעולם: טרי, הקפטן של צ'לסי ואותו אחד שהנהיג מרד שחקנים נגד אברם גרנט (מנע ממנו להיכנס לחדר ההלבשה כשהשחקנים ערכו ישיבה), ממרר בבכי על כתפו של... גרנט.

האמת, השידוך הזה היה מלאכותי מלכתחילה. בדיוק כמו הבכי של טרי על הכתף של גרנט. לכולם היה ברור כי הקשרים האישיים של גרנט עם רומן אברמוביץ' הם אלו שהביאו את המאמן הישראלי לבמה הכי גדולה של אירופה. מה שלא היה ברור זה שגרנט כל כך יצליח, חרף התנגדות מצד האוהדים, התקשורת, ואפילו שחקנים ועובדים במועדון.

יותר מהכל, המינוי של גרנט סימל את חוסר המשמעות למקצוענות בעידן הבעלות הפרטית. מצד שני, הוא נתן למאמנים את התחושה ואת ההבנה שקיצורי דרך יכולים להיעשות דרך עבודת שטח יסודית דווקא מחוץ למגרש.

בסופו של דבר גם אברמוביץ' התפכח. כמות הביקורת השלילית שספג בעקבות המינוי המופרך הביאה גם אותו למסקנה שאי אפשר להעסיק שחקנים ברמתם של דרוגבה, למפארד וטרי, ולהכריח אותם לקבל הוראות ממאמן שהעביר את כל הקריירה בליגה כל כך נחותה כמו הליגה הישראלית.

sharon-b@globes.co.il