פעילות קרנות המנוף, קרנות ההשקעה המשותפות למדינה ולגופים המוסדיים שתפקידן לתמרץ את שוק האשראי העסקי החוץ בנקאי, תחל
כבר במהלך פברואר 2009 או לכל המאוחר בתחילת מארס שאחריו. כך עולה מההזמנה להליך המיון המוקדם לבחירת מנהל לקרנות שפרסם היום האוצר.
במכרז הראשון אמורות להיבחר שתי קבוצות: הקבוצה הראשונה תנהל קרן שכוללת 600 מיליון שקל מכספי המדינה, והקבוצה השנייה תנהל קרן קטנה יותר של 400 מיליון שקל מכספי מדינה.
את המהלך מובילים מטעם האוצר החשכ"ל שוקי אורן, הממונה על התקציבים רם בלינקוב, והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ידין ענתבי.
קרנות ההשקעה אמורות לעסוק במחזור חוב ובניהולו, והן ישקיעו בחברות ישראליות שעיקר פעילותן בישראל, ומרבית עובדיהן מועסקים בישראל, באמצעות גוף מנהל מתמחה שאינו מוסדי ואינו מנהל כספי ציבור.
דמי הניהול שיגבה הגוף המנהל יעמדו על 0.8% לשנה מסך התחייבויות הקרן במהלך תקופת ההשקעה - כשמונה מיליון שקל על כל מיליארד שקל בנכסי הקרן - ו-0.5% לאחר תקופת ההשקעה. במידה והקרנות יציגו בשלב כלשהו תשואה שנתית ריאלית גבוהה מ-8%, מנהל הקרן ישתתף ברווחים העודפים, ויזכה ל-15% מהם.
בחירת הקבוצה הזוכה מחולקת לשני שלבים: הליך המיון המוקדם, בו ייבחרו המציעים שיורשו להשתתף בשלב השני. בשלב הזה תבחר ועדת המכרזים שמונתה על-ידי החשכ"ל את הזוכה מבין המתמודדים, לאחר שיתברר מה היקף הסכום שהוא מתחייב להשקיע בקרן. באוצר מתכננים לפרסם את מסמכי המכרז בתחילת פברואר 2009, כשהזוכה יהיה הגוף שיתחייב להשקעה בהיקף הגבוה יותר.
רכישה של אג"ח קונצרניות
מתנאי הסף למנהל הקרן שמעמיד האוצר עולה כי הדרישה היא ש"לפחות שניים מבין החברים יהיו בעלי ניסיון". בניהול השקעות נדרשים שלוש שנות ניסיון של ניהול נכסים פיננסיים בהיקף של 250 מיליון שקל לפחות. במתן אשראי - שלוש שנות ניסיון בתפקיד בכיר הכולל סמכות לאשר מתן אשראי בהיקף של 30 מיליון שקל לפחות בעסקה בודדת בתאגיד בנקאי, או בגוף אחר העוסק במתן אשראי; בניהול הסדרי אשראי - כהונה כבעל תפקיד מטעם ביהמ"ש לפי חוק החברות, בחברה שהיקף התחייבויותיה עמד על לפחות 25 מיליון שקל, או לחילופין כהונה כיועץ ראשי להסדרי חוב; בניסיון ניהולי בכיר - שלוש שנות ניסיון כנושא משרה בתאגיד שהיקף נכסיו גדול או היה גדול מ-100 מיליון שקל בכל אחת משלוש השנים הללו.
הקרנות שיוקמו יוכלו לרכוש אג"ח קונצרניות בשוק הראשוני או בשוק המשני, וכן להעמיד הלוואות לגופים שעומדים בתנאים. הקרן תוכל להשקיע עד 10% מנכסיה בפירמה מסוימת, או עד 15% מנכסיה בקבוצת חברות קשורות. בנוסף, הקרנות לא יוכלו להשקיע בגופים הקשורים לגוף המוסדי שזכה במכרז, מה שעלול להיות בעייתי יחסית עבור גופים מוסדיים מקבוצת דלק ואי.די.בי.
הממשלה תעמיד שורת קרנות להן היא תזרים, כאמור, סכום שנע בטווח של 400 עד 600 מיליון שקל, שימונפו באמצעות ההון הנוסף אותו יזרימו הגופים המוסדיים. באוצר מקווים כי בעקבות העמדת סכום של כ-5 מיליארד שקל בהרשאה להתחייב, ימונף הסכום הכולל של הקרנות על ידי המוסדיים לסך כולל של כ-15 מיליארד שקל. השותפות בקרנות תהיה ל-7 שנים כשמנהל הקרן יידרש להשקיע חמישית מסך הנכסים בה תוך שנה ו-80% מנכסיה תוך שלוש שנים.
המוסדיים שיזרימו את הכסף יקבלו מהמדינה הבטחה לתשואה שנתית ריאלית של 4%, כשבמקרה שהקרנות לא יגיעו לרף זה, היא תכסה 90% מהסכום, וכך תעלה את התשואה לרמה הזו. בנוסף, במקרה כזה, המדינה גם תחזיר את כל הסכומים שקיבלה מהקרן בתוספת הצמדה, כשהסכום יחולק באופן יחסי בין כל המוסדיים המשתתפים בקרן.
מנגד, במידה שהקרן תשיג תשואה שנתית ריאלית ממוצעת של 4% ומעלה, תעביר המדינה לגופים המשתתפים בקרן 50% מהתשואה העודפת. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
