משרד האוצר מספק חמצן למגזר העסקי במשק, וקובע היום כי לפחות 80% מכספי קרנות המנוף יושקעו ישירות בחברות הנכנסות להסדרי חוב. בכך, מקווה האוצר להזרים כבר בחודשים הקרובים כ-12 מיליארד שקל לפחות לטובת החזרי אשראי קונצרני ומתן חמצן לשורה ארוכה של גופים עסקיים, במטרה לעורר את המשק.
החשכ"ל, שוקי אורן, שהציג היום את עיקרי תוכנית ההתערבות של האוצר בשוק ההון, במסגרתה יפעל להקמת קרנות ייעודיות להשקעה במגזר העסקי בשיתוף המדינה והגופים המוסדיים, לצורך טיפול בבעיות בשוק האשראי החוץ-בנקאי הקונצרני. את המהלך מובילים מלבד אורן, הממונה על התקציבים באוצר, רם בלינקוב, והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ידין ענתבי.
אורן אמר כי מדובר ב"התערבות משמעותית מצד המדינה, שהיא חדשה מבחינתה", ולפיכך ציין כי ייתכן מאוד שהאוצר ישנה את התנאים בחלקם לאחר המכרז הראשון, מכיוון שמדובר בלימוד השוק. "אנחנו לא רוצים ליצור קרן נאמנות, ולכן רכישה בשוק המשני תהיה רק לטובת טיפול בחוב", אמר אורן, והבהיר כי רכישת אג"ח קונצרני בשוק המשני שלא במסגרת הסדר חוב, תותר רק עד היקף של 20% מסך התחייבויות ההשקעה בקרן (חברה שחובה הוכנס להסדר חוב תצא משקלול סף זה). במקביל, יתרת 80% מהכסף בקרנות יושקעו אך ורק במסגרת טיפול בהסדר חוב, וזאת באמצעות אג"ח, אקוויטי, הלוואות ועוד.
בנוסף, ציין החשכ"ל כי לא יהיו לגופים המוסדיים נציגים בוועדות ההשקעה בגופים המנהלים של הקרן, בעוד שלמדינה יהיה משקיף בוועדות. בכך, מקווים באוצר לנטרל ניגודי עניינים של המוסדיים, שמושקעים בחברות רבות וקשורים לקונצרנים במשק. כמו כן קבע האוצר, שמנהל הקרן יהיה חייב להשקיע באופן אישי 1% מסך התחייבויות הקרן, ולדוגמה 10 מיליון שקל בקרן של מיליארד שקל. וכי לא יזכה להגנה על השקעתו. מדובר בחסם שיביא לכך שרק גופים רציניים ובעלי יכולת פיננסית יהיו מנהלי קרנות.
ענתבי הדגיש כי "בשלב הראשון לא תותר השתתפות גורמים זרים, כי אנו מעוניינים שהרווח הנובע מהקרנות יגיע לעמיתי החיסכון הפנסיוני בישראל".
מזרזים עניינים
דמי הניהול שיגבה הגוף המנהל יעמדו על 0.8% לשנה מסך התחייבויות הקרן במהלך תקופת ההשקעה (שלוש השנים הראשונות לקרן), ו-0.5% לשנה לאחר תקופת ההשקעה. במידה שהקרנות יציגו בשלב כלשהו תשואה שנתית ריאלית גבוהה מ-8%, מנהל הקרן ישתתף ברווחים העודפים ויזכה ל-15% מהם. וכך, בקרן שמנהלת 2 מיליארד שקל, יעמוד היקף דמי הניהול בשלוש השנים הראשונות על 48 מיליון שקל לשנה, ולאחר מכן עוד 10 מיליון לשנה לאחר תקופת ההשקעה, כשסכומים אלו יהיו קבועים. היה ותהיה תשואה חיובית ריאלית של 10% - יקבל הגוף המנהל 15% מ-2% העודפים.
האוצר דורש ממנהל הקרן לעמוד בכמה דרישות סף הכוללות ניסיון בניהול השקעות או במתן אשראי, או בניהול הסדרי אשראי, או ניסיון ניהולי בכיר. תנאי נוסף קובע שיידרשו לפחות שלושה מכתבי כוונות מהגופים המוסדיים, שיהיו בגובה של 75 מיליון שקל כל אחד, ובסכום כולל של לפחות 400 מיליון שקל. השותפות בקרנות תהיה לשבע שנים, כשהקרן תידרש להשקיע חמישית מסך הנכסים בה תוך שנה ו-80% מנכסיה תוך שלוש שנים. "חשוב לנו שהקרנות יפעלו מהר", הסביר בהקשר זה החשכ"ל אורן.
במכרז הראשון ייבחרו שתי קבוצות זוכות, מסביר אורן. הקבוצה הראשונה תנהל קרן שכוללת 600 מיליון שקל מכספי המדינה, והשנייה תנהל קרן קטנה יותר של 400 מיליון שקל מכספי מדינה. לאחר הזכייה ניתן יהיה להגדיל את היקף הקרן, רק בהסכמת כל השותפים בה. במכרז הראשון תזכה הקבוצה שממנפת את השקעת המדינה במידה הרבה ביותר, מסביר עוד אורן, כאשר הזוכים במקום השני והשלישי ילכו לתהליך התמחרות, שהגבול העליון שלו תהיה רמת ההתחייבות למינוף של הקבוצה הזוכה, שבסופו תיבחר הקבוצה השנייה. לאחר שני המכרזים הללו, ימשיך האוצר בעוד מכרזים ובחירת קרנות, עד שיגיע להיקף התחייבות להשקעה של 5 מיליארד שקל בסך הכול מצד המדינה. באוצר מתכוונים שהקרן הראשונה תתחיל לפעול כבר ברבעון הראשון השנה.
אורן אמר היום ל"גלובס" כי "הקרנות נועדו לפתור את בעיית הסדרי החוב, ואני מצפה שהן יעמידו לגופים הלוואות, יקבלו אג"ח חדשות או מניות במסגרת ההסדרים, ולא רק ישקיעו באג"ח הקיימות בשוק".
מגביהים תחזית הגירעון התקציבי ב-2009
הממונה על התקציבים באוצר ציין בהקשר זה, כי "קיים חוסר נכונות קיצוני של המערכת, הבנקאית והחוץ בנקאית, להלוות לסקטור העסקי וגם הפרטי. זה גורם למשבר ריאלי שמתאפיין בירידה בצמיחה במשק". עוד לדברי בלינקוב, "המשבר העולמי גורם לאי ודאות ומחנק אשראי עצום בישראל. יש ירידה קיצונית בהכנסות ממסים, ואנו חוששים מאוד שהיא תחריף ב-2009 בגלל החזרים".
בלינקוב ציין עוד כי כעת צופים באוצר גירעון של 3%-5% בשנה הבאה, לעומת ציפיות קודמות לגירעון של 1.5% ב-2009. לדבריו, יש כשל שוק בתחום האשראי, "ולצערי לקח להרבה גורמים במערכת, ולא באוצר, להבין ולהכיר בכך שיש משבר אשראי", אמר כשהוא מכוון חץ לעבר הנגיד סטנלי פישר.
רייטינג גבוה במיוחד להצגת תוכנית האוצר
כל ראשי שוק ההון בהווה ובעבר התנקזו היום למקום אחד. ההיענות של ציבור מנהלי ההשקעות ויתר השחקנים בשוק ההון המקומי, לכנס של משרד האוצר בו הוצגה תוכנית ההתערבות לשיקום שוק האג"ח והאשראי החוץ בנקאי הקונצרני, היתה מוחלטת. רבים נאלצו לראות את המצגת של האוצר בעמידה לכל אורך האירוע, ולדברי בלינקוב "יש לנו משבר במשק, אבל דבר אחד בטוח - הכנס סידר יום נחמד לחבר'ה".
קרנות ההשקעה אמורות לעסוק במחזור חוב ובניהולו, והן ישקיעו בחברות ישראליות שעיקר פעילותן בישראל ומרבית עובדיהן מועסקים בישראל, באמצעות גוף מנהל מתמחה שאינו מוסדי ואינו מנהל כספי ציבור. באוצר מקווים כי בעקבות העמדת סכום של כ-5 מיליארד שקל בהרשאה להתחייב, ימונף לבסוף הסכום הכולל של הקרנות, לאחר הצטרפות הגופים המוסדיים שיזכו במכרז, לסך כולל של כ-15 מיליארד שקל. בשלב הזה לא תותר השתתפות גופי השקעה זרים בקרנות, בעיקר משיקולי זמן. בעתיד האוצר עשוי לאפשר השתתפותם של גופים זרים.
במטרה למשוך את המוסדיים לקרנות המנוף, המדינה מציעה להם רשת ביטחון לגבי הכספים שיושקעו - הבטחה ל-90% מתשואה שנתית ריאלית של 4%. אפשרות שנייה היא שהמדינה תחזיר את כל הסכומים שקיבלה מהקרן בתוספת הצמדה, כשהסכום יחולק באופן יחסי בין כל המוסדיים המשתתפים בקרן. מנגד, במידה שהקרן תשיג תשואה שנתית ריאלית ממוצעת של 4% ומעלה, תעביר המדינה לגופים המשתתפים בקרן 50% מהתשואה העודפת.
במרכיב הפיצוי טמונה בעיה, כיוון שאם לא יהיו החזרים לקרן, מדובר בהחזר של 0, ולכן בפועל המדינה לא תיתן הגנה כלל.
האוצר קבע שמנהל הקרן יהיה חייב להשקיע באופן אישי 1% מסך התחייבויות הקרן - חסם שיביא לכך שרק גופים רציניים ובעלי יכולת פיננסית יהיו מנהלי קרנות. אורן: "הקרנות נועדו לפתור את בעיית הסדרי החוב, ואני מצפה שהן יעמידו לגופים הלוואות, יקבלו אג"ח חדשות או מניות במסגרת ההסדרים, ולא רק ישקיעו באג"ח הקיימות".
בלינקוב: "חוסר הנכונות הקיצוני של המערכת הבנקאית והחוץ בנקאית להלוות לסקטור העסקי והפרטי, גורם למשבר ריאלי שמתאפיין בירידה בצמיחה במשק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
