לא כולם חוגגים לאירו יום הולדת: "השמחה מוקדמת מדי - לנוכח ההידרדרות המהירה של התנאים באירופה"

על אף שהאירו חוגג 10 שנות קיום, הוא ניצב בפני האתגר הגדול ביותר שלו, לנוכח היחלשות כלכלת אירופה. כך אמר בסוף השבוע מרטין פלדשטיין, כלכלן מאוניברסיטת הרווארד. "להערכתי, השנים הקרובות תהיינה שנות מבחן עבור כלכלת אירופה והאירו", אמר פלדשטיין במהלך פאנל במפגש של American Economics Association.

מאז 1992, פלדשטיין הביע את הספקות שלו בצורך במטבע אחיד באיחוד האירופי. הוא אמר שהאירו מונע על-ידי פוליטיקה ולא כלכלה, וצפה כי בסופו של דבר, החסרונות יעלו על היתרונות.

האירו, אשר, כאמור, חגג את יום הולדתו העשירי בשבוע שעבר, חווה אמנם לידה לא קלה, אך סיים את העשור כשהוא שני רק לדולר האמריקני, במונחי חשיבות ומידת השפעה. האיחוד הכלכלי והמוניטרי הושק ב-1999 וכעת מקיף 320 מיליון איש ו-15 מדינות, החל מתחנות הכוח, צרפת וגרמניה, וכלה בקפריסין ומלטה.

אך פלדשטיין, שכיהן כיו"ר מועצת היועצים הכלכליים בממשל רייגן, מצטרף לאנליסטים אחרים באומרו שהשמחה מוקדמת מדי. בעשור הראשון שלו, אומר פלדשטיין, האירו ראה רק זמנים כלכליים טובים יחסית. כל זה עשוי להשתנות בקרוב, לנוכח ההתדרדרות המהירה של התנאים באירופה, הוא מזהיר.

לדבריו, במיתון הגלובלי הנוכחי, מדינות קטנות בפריפריה של גוש האירו, כמו ספרד, נפגעות הרבה יותר מאשר המדינות הגדולות, כמו גרמניה. לדוגמה, שיעור האבטלה בספרד הוא 12.8%, כמעט פי 2 מאשר בגרמניה. המדינות המוניטרית האחידה בגוש האירו עלולה להותיר את ספרד עם שיעור אבטלה גבוה יותר מאשר שיעור האבטלה שיכול היה להיות לה, לו היתה עם מטבע משלה.

פלדשטיין סבור כי חלק מהמדינות הקטנות עשויות לחוש כעס ותסכול, מה שיוביל את מנהיגיהן לפרוש מהאיחוד. מהלך שכזה יאפשר לבנק המרכזי במדינה הפורשת לבחור במדיניות מוניטרית מקלה יותר ולאפשר למטבע להיות מתואם בשער תחרותי יותר.

מה תהיה תגובתן של יתר החברות באיחוד? פלדשטיין שואל. התומכים באירו נהגו לומר כי קשה להסתגל לרעיון שמדינה כלשהי תעזוב את האיחוד. ראשית, באמנת מאסטריכט, שהובילה ליצירת האיחוד האירופי, אין שום התנייה למקרה בו מדינת תעזוב את האיחוד. שנית, פרישה מהאיחוד משמעה כאבי ראש עצומים לבתי עסק, ממשלות ומוסדות, שהשלימו את המעבר למטבע אחיד.

[לאתר המט"ח]