השקלול שבולם זעזועים

העלייה בשבועות האחרונים מסתכמת אמנם בכ-20% אך כאשר מודדים זאת ביחס לרמת השיא, מדובר בטיפוס מהפסד של 65% להפסד של 52%. כלומר, הדרך עוד ארוכה וההפסדים (על הנייר או בפועל) עדיין כואבים מאוד.

בדיוק בגלל הסיבה הזו ישנם רבים הסבורים כי גם באפיק ההשקעה הזה מגולמת הזדמנות משמעותית למשקיעים בעלי טווח השקעה ארוך. הצרה היא, שביותר מידי אפיקים מגולמות כיום "הזדמנויות משמעותיות".

אנחנו אמנם נמצאים בפתחה של שנה חדשה, אך הטור אינו עוסק בתחזית שנתית או רב שנתית, ואין לדעת האם ההשקעה בשווקים המתעוררים תניב בשנים הבאות תשואות דומות לאלו שהיא הניבה בשנים שקדמו למשבר הנוכחי.

לכן, גם לעובדה כי השווקים המתעוררים נסחרים במחיר הנמוך במחצית לעומת מחירם באוקטובר 2007 אין משמעות רבה מדי - זו טעות נפוצה להתייחס למחיר היסטורי כאל עוגן אשר המדד צריך לחזור אליו.

ובכל זאת, למי שהסיפור של השווקים המתעוררים עדיין מדבר אליו, כדאי לבחון את מכשיר ההשקעה הבא, כאמצעי להיחשף אליהם.

200 מניות ב-19 שווקים שונים

מדובר בתעודת סל של חברת WisdomTree העוקבת אחר מדד WisdomTree Emerging Markets High Yielding Equity Index .

התעודה נסחרת ב-NYSE ודמי הניהול בה הם 0.63% לשנה. המדד שאליו נצמדת התעודה פותח באופן עצמאי על ידי WisdomTree על בסיס מתודולוגיה מעט ייחודית בה נדון בהמשך.

התעודה מאפשרת חשיפה לסל של כ-200 מניות הנסחרות ב-19 שווקים מתעוררים (ובהם ישראל). המכנה המשותף של כל אותן מניות הוא שהן מתאפיינות בתשואת דיבידנד גבוהה יחסית. במדד לא נכללים מכשירים פיננסים כדוגמת Preferred Shares, Royalty Trusts, שותפויות מוגבלות, קרנות סגורות, נגזרים ועוד.

שווי השוק המינימלי הנדרש למניה על מנת להיכלל במדד הוא 200 מיליון דולר, מחזור המסחר היומי הממוצע בה צריך לעמוד על 200 אלף דולר לפחות, והדיבידנד השנתי המחולק אמור להגיע ללפחות 5 מיליון דולר.

המדד הזה הוא למעשה תת קבוצה של מדד אחר של החברה הנקרא WisdomTree Emerging Markets Dividend Index (אין תעודה שעוקבת אחריו), וכולל למעלה מ-700 מניות. כ-30% מבין 700 המניות הללו, נכללות במדד המצומצם יותר, שאליו צמודה התעודה.

נכון להיום האחזקה הגדולה ביותר בתעודה היא במנייתTaiwan Semiconductor Manufacturing Co. שמהווה כ-5% מן המדד. טיוואן היא גם המדינה בעלת המשקל הגדול ביותר במדד - כ-27%. אחריה נמצאות דרום אפריקה (כ-12%), ומלזיה (8%). כלומר, כמעט מחצית מן המדד מיוצגת על ידי שלוש מדינות בלבד, וזהו חיסרון.

תשואת דיבידנד במקום שווי שוק

האלוקציה הגיאוגרפית הבלתי שגרתית הזו נובעת מהאופן בו נקבע המשקל של כל מניה במדד. זה מבוצע על סמך תשואת הדיבידנד שלה, ולא לפי שווי השוק שלה.

הרוב המכריע של מדדי המניות בעולם משוקללים על פי שווי השוק של כל מניה. מאחר שתעודת סל היא מכשיר פאסיבי, ברבים מן המקרים היא מחויבת לרכוש (ביום עדכון המדד) מניות ששווי השוק שלהן עולה, ולמכור מניות ששווי השוק שלהן יורד. או במילים אחרות, לפחות על פניו, למכור בגבוה ולמכור בנמוך.

במקרים רבים יש סיבה טובה לכך ששווי שוק של מניה יורד, ולכן זה שהתעודה נאלצת למכור אותה אינו בהכרח דבר רע. אבל ב-WisdomTree טוענים שמדדים אשר משוקללים על בסיס תשואת דיבידנד מספקים לאורך זמן תוצאות טובות יותר, מאחר שברבים מן המקרים תשואת הדיבידנד הגבוהה היא תוצאה של ירידה חדה במניה ולאו דווקא של גידול חד בדיבידנד. כך, המדד למעשה קונה בזול את המניה.

אם החברה נמצאת בתהליך הידרדרות הרי שהיא לא תוכל להמשיך ולחלק דיבידנד גבוה, ובסופו של דבר היא תיפלט מן המדד. יתרון נוסף של אותו שקלול מבוסס דיבידנד הוא הפיזור על פני מניות בסדרי גודל שונים.

בחברה חמושים כמובן בכל הסטטיסטיקות המדגימות כיצד באופן היפותטי המדדים שלה מכים את המדדים האחרים, אבל אני מציע להתעלם מהסטטיסטיקות ארוכות הטווח הללו, מאחר שבניית המדד נעשית על פיהן ולכן תהליך האופטימיזציה מוטה.

עם זאת, צריך לציין שב-2008, השנה המלאה הראשונה בה פעלה התעודה, היא אכן הניבה תשואה עודפת על פני מדד ה-MSCI Emerging Markets: %83- לעומת כ-50%- שהניב מדד השווקים המתעוררים של MSCI.

תשואת הדיבידנד האחרונה שחולקה ביחס למחיר הנוכחי של התעודה היא 5.94% במונחים שנתיים. התיק עצמו מגלם תשואת דיבידנד של כ-9%. ההבדלים נובעים מכך שקיימים פערים בין עיתוי החלוקה של התעודה ובין עיתוי החלוקה של החברות עצמן, כך שהדיבידנד המחולק על ידי התעודה בעיתוי מסוים, אינו כולל בהכרח את כל החברות בתיק (הדיבידנד של אלו שאינן נכללות בחלוקה הנוכחית, ייכלל בחלוקה הבאה). לצורך השוואת תשואת הדיבידנד של התעודה מול מכשירים אחרים יש לקחת את תשואת הדיבידנד שמגלם התיק (9%, כאמור), אם כי גם נתון זה אינו מדויק.

בשורה התחתונה, קטונתי מלקבוע האם שקלול על בסיס תשואת דיבידנד היא שיטה טובה יותר מהשקלול הנפוץ שנעשה, כאמור, לפי שווי שוק. מה שכן אפשר לומר הוא שבתקופות של תנודתיות גבוהה, נזילות נמוכה וריבית נמוכה, השקעה באמצעות מכשיר מהסוג זה עשויה להיות עדיפה על פני השקעה בשווקים מתעוררים באמצעות תעודות סטנדרטיות יותר. זאת משום שתשואת הדיבידנד הגבוהה משמשת כבולם זעזועים.

כמובן שהתשואה הגבוהה אינה מגיעה בחינם, אך הפיזור על פני מספר גבוה יחסית של חברות, מפחית את הסיכון שעלול להיות גלום בחשיפה למניה עם תשואת דיבידנד גבוהה מדי. החיסרון של התעודה הספציפית הזאת הוא שהסחירות שלה אינה גבוהה במיוחד.

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי