"אם מנהל לא התייעל לפני המשבר, עכשיו זה אולי כבר מאוחר מדי"

אוהד פינקלשטיין, שותף בוונרוק, מעיד על עצמו שהוא "לא שותף לרוח הנכאים שכולם מפזרים" ; בראיון ל"גלובס" הוא מסביר מדוע הוא אופטימי לגבי גורל השוק המקומי לנוכח המשבר, ולא מבין את פשר כל הקריאות להתייעלות

לפני שנה-שנתיים, איש הון סיכון אופטימיסט היה מחזה נפוץ למדי. היום, כבר קשה למצוא מי שיהיה מוכן להתבטא באופטימיות על גורל ההיי-טק וההון סיכון הישראליים ובכלל. האמת, זה די מובן. אוהד פינקלשטיין, שותף בקרן ההון סיכון האמריקנית Venrock, שחי בישראל, מוכן לקחת את הסיכון. "חשוב לי להשמיע קול שונה. אני לא שותף לרוח הנכאים שכולם מביעים ומפזרים", הוא אומר בראיון בלעדי ל"גלובס".

ונרוק, המנהלת 2 מיליארד דולר, היא אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות בארה"ב. היא הוקמה בסוף שנות ה-60 כקרן של משפחת רוקפלר, ומאז הספיקה לבצע כמה השקעות מוצלחות - למשל באינטל, 3Com, אפל ובפוליקום. בישראל מושקעת ונרוק בחברות אימפרבה של שלמה קרמר, פארמוס, שכבר לא נותר ממנה הרבה, ו-Zoom.

היא הייתה שותפה לאקזיטים בחברות B-Hive, שנמכרה השנה ל-VMware תמורת 67 מיליון דולר; צ'ק פוינט, שהנפיקה בנאסד"ק ב-1996, שנתיים אחרי שוונרוק השקיעה בה; ו-P-Cube, שנמכרה לסיסקו ב-2004 תמורת 200 מיליון דולר.

* אתה אופטימי מולד, או שיש לך על מה להסתמך?

פינקלשטיין: "יש לי סיבות לאופטימיות. ברמה הגלובלית, מאז שנות ה-70 של המאה ה-19 היו בכלכלה מחזורים כמו הגאות והשפל בים. כל אחד מהמשברים הגדולים בעולם הביא גל של חברות ויזמות בלתי נלאית. אם נלך למשל למשבר של 1873, שקרוי 'המיתון הגדול', הוא הביא את קוקה קולה וג'ונסון אנד ג'ונסון. כך היה גם עם המשבר של 1929, שאחריו באו HP, Polaroid וטקסס אינסטרומנטס. גם אחרי הבועה קמו חברות כמו סקייפ. שנות השפל בהיסטוריה יצרו תנופה של יזמות וחברות חדשות. לכן אני רואה את המשבר העולמי בתור הזדמנות.

"השאלה היא, אם ליזמים יש את מה שצריך כדי להוציא את הרעיון לפועל, כלומר מוצר מעניין שעונה על דרישת השוק או בעיה שהוא פותר. במצבים כאלה, החברה שלהם תצליח".

פינקלשטיין היה מעורב בלא מעט חברות טכנולוגיה ישראליות וזרות. את הקריירה שלו הוא התחיל בפאקרד-בל בארה"ב, אך חזר לישראל והיה סמנכ"ל השיווק של ווקלטק עד 1998. הוא עבר לעבוד ב-Sandoz השוויצרית, השייכת לנוברטיס, ומשם ב-1999 עבר לנהל את Interoute Telecom Group, חברה אנגלית קטנה שנסחרה בבורסת ה-AIM ומכרה כרטיסי חיוג. "בחמש שנים מחקתי את הרישום שלה בבורסה, גייסתי מיליארד דולר ובניתי רשת תקשורת באירופה", הוא מספר. "החברה נשארה פרטית עד היום".

פינקלשטיין גם שותף בהצלחות ישראליות אחרות כאנג'ל - בפנטקום שנמכרה לסיסקו; בפי-קיוב, שם היה חבר מועצת מנהלים עצמאי; וב-Kagoor, בה שימש כיו"ר, שנמכרה ל-Juniper ב-2005 תמורת 67.5 מיליון דולר.

באחרונה הוא דורג על-ידי מגזין Global Telecoms Business במקום ה-80 ברשימה השנתית של 100 המשפיעים בתעשיית הטלקום הגלובלית, כאשר לפניו מופיעים סטיב באלמר, לארי אליסון ורופרט מורדוק, אבל אחריו מדורג למשל ריצ'רד ברנסון, בעל השליטה בקבוצת וירג'ין. בנימוקים לבחירתו נכתב, כי הוא "לשעבר מנכ"ל אינטרוט, בעל רקורד מוכח בתמיכה וזיהוי חדשנות טכנולוגית, סיוע בגיוסי הון וכן הצלחות באיתור חברות ברחבי העולם, כמו פי-קיוב, אינטרוט ו-"Exanet.

פינקלשטיין מתנגד לקריאות הפופולריות ליזמים ולמנהלי החברות להתייעל על רקע המשבר. לדבריו, "אין כללים שונים כשהשוק במצב של משבר או שגשוג. הכללים הם אותם כללים - חברה תמיד צריכה להיות יעילה ולהמשיך ולהתייעל. אם מנהל לא התייעל קודם, לפני המשבר, היום זה אולי כבר מאוחר מדי".

"זאת לא הייתה ציונות"

*אילו חברות ישרדו את המצב בשוק כיום?

"כשהשוק איטי, מבדילים בין חברות שאת המוצר שלהן כולם חייבים, לאלו שמפתחות משהו נחמד. נראה שיהיה קשה היום להציע לשוק רק משהו נחמד".

*ונרוק תמשיך להשקיע בישראל?

"ישראל עדיין ידועה כמי שמייצרת טכנולוגיות פורצות דרך. השוק העולמי מחפש וימשיך לחפש אותן בישראל. אנחנו כקרן ממשיכים להסתכל על הזדמנויות ולהשקיע, וזה זמן מצוין להשקעות. היזמים שבאים הם הרבה יותר מפוכחים וריאליים לגבי הערכות השווי".

פינקלשטיין זוכר איך בסוף שנות ה-80, או אחרי הבועה, היו חרדות שהתעשייה המקומית תקרוס, "ובכל זאת, היו מספיק חברות בישראל שהציעו פתרונות מספיק טובים, וחברות בינלאומיות רכשו". בנושא הדולר, לדבריו הדבר הופך את המשימה של החברות הישראליות לקשה יותר, "אבל מי שיתנהל באופן הכי יעיל ואפקטיבי, שיבחן כל דולר שהוא מוציא, ישרוד".

ונרוק פעילה בישראל מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת, אך לאחר שפינקלשטיין הצטרף בשנת 2005, הואץ קצב ההשקעות. "ונרוק הייתה שמרנית ולא ביצעה השקעות מחוץ לארה"ב, כשישראל הייתה היעד היחידי שלה מחוץ לארה"ב. כשהצטרפתי, ערכנו הסתכלות מתודולוגית על השוק הבינלאומי, וראינו שאי אפשר להתעלם יותר מכך שהשוק הישראלי מעניין מבחינת טכנולוגיות ויזמות. זאת הסיבה שהתחלנו לפעול בישראל, זאת לא הייתה ציונות. כעת אנחנו מבצעים השקעות גם באירופה, הודו וסין". *