מפקדים גרועים?

1. המשחק הקודם מול אולימפיאקוס היה המשחק האחרון של אפי בירנבוים במכבי תל אביב. מכבי חטפה 19 הפרש בראש, ואותו משחק הבהיר בפעם הראשונה איפה נמצאת מכבי שנבנתה העונה ביחס לקבוצות החזקות באמת ביורוליג. למרות שמכבי הצליחה לגרור את היוונים למשחק של בלגאן וריצה כמו שהיא רצתה, עם 17 איבודים של היוונים, זה עדיין נגמר ב-19 הפרש.

מה שכן אפשר לקחת מהמשחק ההוא לפני חודשיים זה את העובדה שמכבי חוותה מקרוב את מה שאולימפיאקוס עושה ברוב המשחקים שלה העונה כשיטה: נותנת ליריבה להרגיש טוב עם עצמה ברבע הראשון, לאבד כוחות ולהתמלא בעבירות, מאפשרת ליריבה להוביל בהפרש שמתקרב ל-10 נקודות, ואז ברבע השני - או קצת לפני סוף הרבע הראשון - שולח ינאקיס למערכה את הכלים הכבדים בראשותו של פפאלוקאס, ומתחיל בשלב הניסורים של היריב.

התוצאה הממוצעת של אולימפיאקוס העונה ברבע השני היא: 19.6- 13.5 לטובתה, כאשר יש לה לפחות רבע אחד במשחק שבו היא עושה מאמץ הגנתי עילאי ומחזיקה את היריב על סקור חד-ספרתי. זה קורה תמיד ברבע השני או השלישי. באתונה זה קרה למכבי ברבע השני, אולימפיאקוס סגרה את ההגנה ומכבי נתקעה על 5 נקודות. והמשחק נגמר. במשחק האחרון שלה בבית מול ציבונה, ירדה אולימפיאקוס בפיגור 2 ברבע הראשון, ואז נתן ינאקיס את הסימן לבליץ, וברבע השני מוטט את הקרואטים עם 9-30 וגמר את המשחק.

קשה מאוד להתכונן לסוג כזה של משחק, בידיעה שהנה המשחק התחיל אבל המבול יגיע (והוא כמעט תמיד מגיע) בהמשך. כלומר, פיני גרשון יצטרך דווקא להתכונן לקבוצה שתעלה מולו ברבע השני והשלישי. אם הוא יצליח לכוון את רוב תוכנית המשחק שלו לאזור ההוא, ישמור את הכלים החשובים שלו לרבעים האלו, ולא בהכרח לפתיחת המשחק, הסיכוי שלו לנצח יגדל משמעותית.

2. משהו על יעילות של שחקנים. אם לוקחים את סך הפעולות החיוביות של שחקנים על המגרש ומחלקים אותם במספר הדקות שלהם, רואים נתון מעניין אצל מכבי: שלושת השחקנים שאמורים לסחוב את מכבי ולנהל את המשחק מהקו האחורי ולקבל את רוב ההחלטות - קרלוס ארויו, טל בורשטיין ומרקוס בראון - הם אלו שמבצעים פעולות חיוביות בתדירות כמעט הנמוכה ביותר.

קרלוס ארויו מבצע פעולה חיובית (ריבאונד, חטיפה, קליעה מוצלחת, אסיסט או סחיטת עבירה), כל 2:03 דקות שהוא על המגרש. בורשטיין עושה את זה אחת ל-2:15 דקות ומרקוס בראון כל 2:18 דקות. תוסיפו לזה את העובדה ששלושת השחקנים האלו הם או לא שומרים (בורשטיין) או לא שומרים בכלל (ארויו ובראון) וקיבלתם את הבעיה העיקרית של מכבי העונה: הקו האחורי.

השחקנים שמייצרים הכי הרבה פעולות חיוביות פר-דקה הם ליאור אליהו (כל 1:16 ד'), דיאור פישר, יניב גרין ועמרי כספי - שחקנים שבעת בניית הקבוצה היו אמורים בכלל להלחם על דקות משחק.

אצל בורשטיין יש כל הזמן את התחושה שהוא רחוק מאוד מלהיות השחקן ההוא של 2005-2006, לפני הפציעות ברגליים. אבל הנסיגה אצלו היא לא דווקא בכמות הפעולות החיוביות. בורשטיין מבצע פעולה חיובית באותה תדירות זמן פחות או יותר בהשוואה לבורשטיין של לפני הפציעה. ההבדל העיקרי הוא בכמות הפעולות הרעות שלו על המגרש. בעונות הטובות שלו במכבי הוא היה מבצע פעולה רעה (החטאה, איבוד) כל 5:20 דקות כשהוא על המגרש, והשנה הוא עושה פעולה רעה כל 4:36 דקות.

באולימפיאקוס אפשר להבין מה ההבדל כשמדברים על שחקנים חכמים או יכולת קבלת החלטות. אצל ינאקיס מי שמוביל את הקבוצה על המגרש הוא פפאלוקאס, והוא מבצע פעולה חיובית כל 1:38 דקות. יאניס בורוסיס מאזן מתחת לסל עם פעולה טובה כל 1:08 דקות. ואפילו לין גריר, שיורה מכל טווח ולעתים נראה שהוא יותר מזיק ממועיל, נותן פעולה חיובית כל 2:08 דקות.

אם לוקחים את ארויו ופפאלוקאס, ואת סך הפעולות הרעות שלהם במגרש - אז גם כאן רואים את הבעיה של מכבי: ארויו מבצע פעולה רעה אחת ל-3:18 דקות, פפאלוקאס מבצע נזק כל 6:23 דקות. ובמלים אחרות, הנה שחקן ששווה כל דולר מהארבעה מיליון שבחרו לשלם לו, לעומת שחקן שכרגע לפחות לא שווה את הכסף הגדול שזרקו עליו.

3. העונה הוציאו ביורוליג לדרך את הפורמט החדש שאמור לספק יותר מתח, בכך שקיצרו את העונה הרגילה מ-14 ל-10 משחקים כדי להגיע מהר לתכל'ס. אבל בפועל לא הרבה השתנה מבחינת רמת העניין ושאלת העולות לשלב הבא. שני מחזורים לסיום השלב הראשון, ו-11 קבוצות מתוך 16 כבר הבטיחו את העלייה, ויש סיכוי גבוה מאוד שאחרי המחזור שייערך השבוע, לשבוע המכריע הבא יוותר רק כרטיס אחד בלבד לטופ-16 כי 15 קבוצות כבר יבטיחו את העלייה. כל שאר המאבקים יהיו מאבקי מיקום. מה שמעלה שוב את השאלה האם הליגה הזאת צריכה להחזיק 24 קבוצות? כנראה שלא.

הבעיה היותר גדולה היא שהדרג הנמוך לא מייצר ניצחונות, ולא משנה מה יהיה הפורמט. בדיוק כמו בעונה שעברה, אז הספיקו 7 ניצחונות מ-14 משחקים כדי לעלות לשלב הבא, גם השנה עיקרון ה-50% נשאר. ויותר גרוע מזה, העונה בבתים מסוימים יספיקו גם 4 ניצחונות מתוך 10 משחקים כדי לעלות.

עוד משהו שיכול להמחיש שיש בליגה הזאת יותר מדי קבוצות: 21 משחקים העונה הסתיימו ב-20 הפרש ומעלה, ו-45 משחקים הסתיימו בהפרש דו-ספרתי. ובמלים אחרות 22% מהמשחקים הם חסרי מתח לחלוטין, לעומת 47% מהמשחקים שהם סתם חסרי מתח.

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט