צמחו בלי חשבון

שיעור הלימות ההון של דיסקונט הוא 10.59%. זהו שיעור נאה לכשעצמו וגבוה מהמינימום הרגולטורי של 9%, אבל באופן יחסי כשהרגולטור דורש להגיע ל12%, וכל הבנקים האחרים נמצאים מעל 11%, לדיסקונט יש בעיה. איך הגיע דיסקונט למצב בו יש לו בעיה של הלימות הון? לאורך שנות השיקום הארוכות מהמשבר של תחילת העשור היתה לדיסקונט בעיית הון כיוון שהלימות ההון של הבנק היתה קצת מעל המינימום 9%. שיעור זה הקשה מאוד על צמיחת תיק האשראי העסקי והביא את דיסקונט להתמקד בבנקאות קמעונאית, הדורשת פחות הון.

החזרה לרווחיות ומכירת קרנות הנאמנות, קה"ל, קופות הגמל והאחזקות בהראל בשנים 2005-2006 שיפרו את הלימות ההון של הבנק והעלו את שיעורה מעל 10%. מי שסבל מבעיית ההון היה רוני חזקיהו, אז ראש החטיבה העסקית בדיסקונט. כך אמר ל"גלובס" בראיון באוקטובר 2006: "בעבר בלמנו צמיחה באשראי בגלל מחסור בהון. כעת השתחרר הלחץ וקיבלנו אוויר. תוספת ההון תאפשר לנו להמשיך ולגדול באשראי ולהמשיך את המומנטום בחטיבה העסקית".

חזקיהו עזב לתפקיד המפקח על הבנקים ומחליפו, אהוד ארנון, לחץ בחוזקה על דוושת הגז. בד בבד הגדיל דיסקונט את פעילותו באשראי קמעונאי, החל לתת הלוואות מסובסדות לעובדי מדינה ולסבסד משכנתאות. תוך שנתיים צמח האשראי בדיסקונט ב-26.3%. בשנת 2008, כאשר לאומי והפועלים החלו ללחוץ על הבלמים, המשיך דיסקונט להאיץ ומתחילת השנה צמח האשראי בבנק ב-11.65%.

כספי הדיבידנד האבודים

ועוד עניין. דיסקונט היה הבנק היחיד שחילק דיבידנד בשנת 2008. חלוקת דיבידנד בסך 250 מיליון שקל, לראשונה מזה 11 שנים, נתפשה בבנק כהישג מרשים והוכחה ליציבותו ולחזרתו לשגרה. בדיעבד הסכום שחולק חסר עכשיו כשהבנק נזקק נואשות להון.

מכאן כבר מדובר במתמטיקה; לצמיחה יש מחיר והמחיר הוא צורך בהון וכשאין הון וכשמחלקים דיבידנד לבעלי המניות יורד שיעור הלימות ההון. בדיסקונט לא העריכו שצפויה להם בעיה. "אין לבנקים בעיית מקורות ואין בעיה כעת לצמוח מבחינת חלק האשראי במאזן.

תמיד ניתן לגייס הון משני, גיוס שקל לי לעשות במצב השוק בו המוסדיים צמאים לסחורה ישראלית טובה", אמר ארנון לפני כמה חודשים. הבעיה היא שעקב המשבר שוק ההון נסגר לחלוטין. המוסדיים בהחלט "צמאים לסחורה טובה" אבל דורשים מדיסקונט לשלם ריביות גבוהות שהבנק אינו רוצה לשלם. וכך עומד היום שיעור הלימות ההון של דיסקונט על 10.59%, הכי נמוך במערכת.

הנעלם הגדול

מה יקרה עכשיו ואיך יגיע דיסקונט עד סוף השנה ליעד הנדרש של 12%? כאן יש נעלם גדול ומפחיד - מה יהיה עומק המשבר הריאלי אליו תיכנס ישראל בשנת 2009? ככל שיעמיק המשבר כן יגדלו ההפרשות לחובות מסופקים במערכת הבנקאית ורווחיותה תקטן. שיעור ההפרשה לחובות מסופקים של דיסקונט בשנת 2008 היה 0.46% מתיק האשראי. שיעור הפרשה של ימי משבר הוא 1%-1.25%, כלומר דיסקונט יפריש בשנת 2009 עוד 700 מיליון עד מיליארד שקל נוספים, רווחיותו תרד והצורך בהון יגדל.

כך שבתקופה הקרובה הנהלת דיסקונט, בשיתוף עם בעלי השליטה והרגולטור רוני חזקיהו שמכיר את דיסקונט היטב, תגבש פתרונות. על הפרק תמהיל משתנה של הקטנת אשראי, גיוס הון רגיל, גיוס הון בערבות מדינה, הזרמת הון בעלים על ידי הנפקת זכויות ורווחיות שוטפת שתופנה להגדלת ההון.

מי יזרים

שלא יהיו ספקות, דיסקונט יעמוד ביעד, השאלה היא בסוף כמה כסף יצטרכו להזרים פנימה ומי יצטרך לעשות זאת. שוקי אורן, החשב הכללי, כבר סיים את תקופת הצינון מבנקאות ויכול לעסוק בבעיות של דיסקונט. נעריך בזהירות שהבעיה תונח בסוף על שולחנו. המדינה, אחרי ככלות הכל, מחזיקה רבע מהבנק. *