בכול סוף שנה נוהגים קרנות הגידור והספקולנטים לסגור ספרים ולהימנע מלפתוח פוזיציות חדשות. גם חברות ועסקים אינם ממהרים לבצע עסקות הגנה ולמעשה מרבית שחקני השוק מקדישים גם את תחילת השנה להערכות לקראתה.
העדרם של שחקנים רבים מזירת המשחק בתחילת ינואר, גורם למחזורי מסחר נמוכים ויוצר תנודתיות חריפה מאד במסחר. לנתון זה, המאפיין תחילתה של כל שנה, יש להוסיף השנה גם את תוצאות המשבר הכלכלי. גופים רבים ספגו נזקים. חלקם יצא מהמשחק, אחרים מצמצמים היקפים. התוצאה - סחרחורת ותנודות לשני הכיוונים ברוב המטבעות המובילים.
מי שאוהב לנסוע ברכבת הרים, מוזמן להצטרף למשחק בתקופה זו, אולם אין שום אפשרות להסיק מכך מסקנות לגבי ההתנהגות המטבעות המובילים לשנת 2009.
תחושת הבטן שלי, בניגוד לדעתו של הנגיד וכלכלנים מובילים אחרים, היא שהדולר לא יסבול מחולשה בעקבות המשבר. האופטימיות בשווקים, לקראת כניסתו של ברק אובמה לתפקיד ומגוון תכניות הסיוע למגזרים השונים, תורמות להתרבות התחזיות להתאוששות השוק האמריקני כבר בשנת 2009.
היצירתיות במגוון הפתרונות מראה על חשיבה לעומק ולא על שליפות מהמותן, המאפיינות את התמודדות מדינות גוש האירו עם המשבר והשלכותיו.
מאד מצאה חן בעיני הצעה אמריקאית להשקעה באג"ח תעשיית הרכב בארה"ב לשלוש שנים וההבטחה של ממשלת ארה"ב לריבית בשיעור 1.5% לשנה. כמובן שהצעה זו אינה מתאימה למי שסבור שארה"ב תקרוס כמו איסלנד, אולם למי שאינו חושב כך זו הצעה מאד מעניינת, בוודאי יותר מהשקעה באג"ח לעשר שנים.
משקל העופרת
גם בישראל מושפעת זירת המסחר במט"ח מ"אפקט ינואר" והשנה הצטרף אליו אלמנט נוסף, מבצע "עופרת יצוקה". ניתן היה לראות בתחילת השנה ניסיון של לפחות גוף גדול אחד למכור מט"ח בשוק הישראלי תוך שהוא מהמר על ירידת הדולר בעולם ומבצע צבאי קצר מועד. נכון לכתיבת שורות אלה נראה ניסיון זה כלא מוצלח במיוחד.
לא שהדולר פרץ גבולות חדשים, אולם הוא מתקרב במהירות לשיאי דצמבר. כפי שציינתי במאמרי הקודם, החברות העסקיות לא נראות עדיין בצד הקונים, בודאי לא המשקיע הישראלי הממוצע.
מי שנצפו לאחרונה כשהם רוכשים דולרים בכל שלב בו הדולר יורד לרמה מסוימת, הם בנקים זרים וזה אומר דרשני. דעתי לגבי כיוון הדולר בשנה זו כבר ידועה. יכנו זאת פוזיציה, או לא אבל אם כבר להיות בפוזיציה אז עדיף שתהיה בכיוון הנכון.
הייתי ממליץ למוכרי המט"ח ורוכשי השקלים שאינם יצואנים לבחון היטב את צעדיהם הבאים. אם בנק ישראל והבנקים הזרים נמצאים באותו הכיוון ושניהם רוכשים מט"ח, לא יהיה זה נבון במיוחד להימצא בכיוון ההפוך. אמת, הזרים יכולים לשנות פוזיציה ברגע, אולם כפי שזה נראה כעת, גם הם מבינים שהפוטנציאל, אם קיים, נמצא בכיוון התחזקות הדולר.
הריבית כאן תמשיך לרדת, הדולר נראה לא רע בעולם ועוד לא הזכרנו את המצב הביטחוני והשלכותיו על הכלכלה הישראלית.
ביום חמישי הקרוב יתפרסם מדד המחירים לצרכן, מדד שלילי נוסף שיקרב את בנק ישראל ליעד האינפלציה לשנת 2008, אולם ירחיק אותו מהיעד לשנת 2009 - בכיוון ההפוך, כלומר, דפלציה. תחזית הצמיחה הקודרת, האבטלה הגואה למרות מערכת הבחירות, הגירעון שיתפח ומשך הזמן שיידרש למערכות הציבוריות (הממשלה) לסייע בהתמודדות עם המשבר, מותירות למעשה את בנק ישראל כרגע לבד במערכה והוא ימשיך להשתמש בנשק הריבית גם החודש.
מילה לזכות הצרכן הישראלי
עוד מוקדם לומר שהתעורר מרד צרכנים בארץ, אולם אם הקבלנים התחילו להשתמש ביועץ תקשורת אחרי שכל איומיהם לא הועילו ואם יצרני רכב רבים החלו בהוזלות מחירים, כנראה שהצרכן הישראלי התבגר ואי אפשר כבר למכור לו לוקשים.
עוד קצת סבלנות ואיפוק וזה ישתלם בגדול. הגיע הזמן שיבינו שלצרכן יש היום פחות כסף ביד. על מנת לעבור את המשבר ולעודד צריכה לא די במילים, בודאי שלא באיומים והפחדות.
שבוע טוב ושקט.
יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
Rika40@012.net.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
