אני לוזר?

הדבר הראשון שקופץ לאוהדי הכדורסל כשהם שומעים את השם אאיטו רנסס, הוא צמד המילים "אאיטו הלוזר" - תווית שהודבקה לו בעיקר בגלל שלושה הפסדים בגמר היורוליג ; אבל מאמן מלאגה הוא הרבה מעבר לאותה היסטוריה: אבי הרוטציה ההגנתית באירופה הפך הקיץ סופית לאחד המאמנים החשובים ביבשת, ובדרך הוא גם גידל את דור העתיד של הכדורסל הספרדי

יש כינויים שנדבקים לאדם כמו שמסטיק נדבק לנעל - במקרה, בלי הצדקה וברגע הכי לא מתאים. זה פחות או יותר הסיפור של מאמן מלאגה, אאיטו גרסיה רנסס. האיש שעדיין צמודה לו, לפחות אצלנו, תווית "הלוזר", למרות שהוא כבר מזמן לא כזה. היו שנים שהוא אכן הרוויח את הכינוי הזה ביושר. בכל זאת, להגיע עם אותה קבוצה לשלושה גמרים של היורוליג (1990, 1996 ו-1997) ולהפסיד בכולם, זה משהו שלא מופיע אצל הרבה מאמנים ברזומה. חוץ מצביקה שרף.

ועדיין, אאיטו (63) הוא אחד המאמנים הכי חשובים באירופה. גם בגלל העבר הרחוק (שני גביעי קוראץ', 9 אליפות ו-4 גביעים ספרדיים עם ברצלונה עד שנת 2001), אבל בעיקר בגלל העבר הקרוב וההווה המבטיח. בן מדריד, שהעביר עד הקיץ האחרון את כל קריירת האימון שלו בקבוצות מחבל קטלוניה, רושם מאז 2003, ואחרי שנתיים שבהן לא אימן קבוצות בכירות, את אחד הקאמבקים המרשימים בהיסטוריית האימון של היבשת: חמש שנים מפוארות בבדאלונה (גביע ספרדי, גביע יול"ב וגביע היורוקאפ), שהסתיימו הקיץ בהובלת נבחרת ספרד להישג הכי מכובד שלה במשחקים האולימפיים - מדליית כסף אחרי גמר בלתי נשכח מול ארה"ב של קובי, לברון ג'יימס ודוויין ווייד.

אבל ההישגים האלה הם אולי הפחות חשובים. אאיטו חתום מאז שנת 2000 על גילוי וליטוש של שחקנים ספרדים צעירים רבים, כולל שלושה שנחשבים לכישרונות הכי גדולים היום של ספרד, ואולי של כל הכדורסל האירופאי. שניים שכבר משחקים ב-NBA - פאו גאסול בלייקרס (שאותו גידל במחלקת הנוער של ברצלונה) ורודי פרננדז מבדאלונה שחתם הקיץ בפורטלנד, ואחד שעוד יגיע לשם בקרוב - ריקי רוביו, הכישרון בן ה-18 מבדאלונה.


האחים גאסול. פאו גדל אצל איאטו

תרגילים במסדרון

לאורך שנים אאיטו, שזכה הקיץ לכינוי "הבורר" בעיתונות הספרדית בגלל חוש הריח המפותח שלו לכישרונות, נתפש כמהפכן בשיטות האימון וניהול המשחק. שיטות שזכו, במיוחד בשלהי הקריירה שלו בברצלונה שהסתיימה ב-2001, להרבה מאוד ביקורת. כך למשל הוא היה מהמאמנים האירופאים הראשונים שהאמינו ברוטציה של 10-12 שחקנים שבה כל אחד מקבל עד 25 דקות למשחק. זאת מתוך פילוסופיה הגנתית מובהקת, שדוגלת בשמירה אגרסיבית וחילופים אוטומטיים, שמאלצים את השחקנים שלו להיות תמיד רעננים ולהקריב עבירות.

את השיטה הזו אאיטו לא נטש עד היום, ולראיה אף שחקן במלאגה לא משחק העונה ביורוליג יותר מ-26 דקות בממוצע. לפעמים גם כשהוא תופס יום קליעה מדהים. הסנטר האמריקני אאודי נוריס, ששיחק 6 שנים תחת איאטו בברצלונה, סיפר בעבר בראיון ל"מארקה" איך הוא היה נאלץ כל פעם מחדש להסביר לזרים שחתמו בקבוצה, שהמאמן לא נותן להם לשחק יותר מ-25 דקות, לא בגלל שהוא אינו מרוצה מהם, אלא בגלל השיטה.

איאטו גם היה מהאירופאים הראשונים שאימצו אלמנטים מכדורסל המכללות האמריקני, כמו למשל סנטרים עם תכונות של פורוורדים. כבר בימי ברצלונה הוא האמין שסנטר לא חייב להיות רק גבוה וחזק, אלא גם אתלט, זריז ועם קליעה מלוטשת מחצי מרחק. פאו גאסול והסנטר הסנגלי שלו היום במלאגה, בונפיס נ'דנוג, הם תוצרים של הגישה הזאת.

בראיון שהעניק הקיץ ל"אל מונדו", סיפר אאיטו עד כמה הוא היה מוכן ללכת רחוק בשנות ה-70' כדי ללמוד שיטות שהשתמשו בהן במכללות. "באחד הקיצים, לאחר שקראתי במגזין כדורסל מאמר על שיטת הגנה חדשה של דן סמית (מאמן המכללות האגדי של צפון קרוליינה והאיש שגילה את מייקל ג'ורדן, ת.ג), הייתי חייב להבין איך זה עובד. בשביל לראות משחק שצולם באותם ימים היית צריך לחכות כמה חודשים, אז החלטתי שאני נוסע לפגוש אותו. הבעיה הייתה שהזמן היחיד שהוא הצליח למצוא בשבילי היה בין טיפולים שהוא עבר במרפאה בשווייץ. אז דיברנו על התרגילים במסדרון".

כבר לא חולם על אמריקה

למרות שלמד ממנו די הרבה, "הבורר" כבר לא מתלהב יותר מהכדורסל של האמריקנים. הוא אפילו קצת בז לו. באותו ראיון ב"אל מונדו", ערב משחק הגמר האולימפי בבייג'ין מול ארה"ב, סיפר איאטו מדוע הגישה שלו השתנתה: "האמריקנים שמים היום דגש הרבה יותר גדול על כישרון ותכונות אתלטיות של השחקנים, אבל לדעתי אלה דברים הרבה פחות חשובים בכדורסל. זה טוב אולי למערך השיווק של ה-NBA, כי קל יותר למכור לאנשים כוכב אחד נוצץ מאשר קבוצה מאומנת, אבל על המגרש משחקים חמישה מול חמישה ולא אחד מול אחד. בסופו של דבר מוצר שבנוי רק על מרכיב אחד טוב, לא נותן תפוקה לאורך זמן".

הגישה גרמה לכך שאיאטו לא הירבה להחתים זרים נוצצים כשאימן בבדאלונה, וכך הוא נוהג גם העונה במלאגה. בסגל שלו יש רק שלושה אמריקנים - כולם שחקנים שמכירים היטב את הכדורסל האירופאי, קבוצתיים וחסרי אגו. גם שאר השחקנים שלו, כולל הסמלים הספרדים של מלאגה - הקפטן ברני רודריגז, הרכז קרלוס קאבזס, והפורוורד קרלוס חימנז - הם שחקנים יעילים וממושמעים טקטית, שיחפשו את החבר לפני שהם לוקחים זריקה, ויתנו את הנשמה בהגנה.

קרלוס קאבזס, מלאגה, יורוליג
קאבזס. מסוג השחקנים שאיאטו אוהב

עד כמה הגישה הזאת יעילה? כרגע לפחות היא עובדת במלאגה לא רע. מאזן של 4-12 ומקום שני בליגה הכי חזקה באירופה, ומאזן 2-7 ביורוליג, למרות מכת פציעות שהשביתה לפרקים חמישה משחקני הסגל.

יהיה מעניין לראות מחר מה יקרה כשהפילוסופיה המוצקה של "הבורר" הספרדי, תפגוש את המומנטום החיובי של מכבי ת"א ואת יכולת האלתור וקריאת המצבים של פיני גרשון.

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט