ערוץ הקניות

טוטנהאם השקיעה העונה 105 מיליון אירו ברכש, הכי הרבה מלבד מנצ'סטר סיטי. מרוב שהשתוללה בשוק ההעברות, היא רכשה את ג'רמיין דפו ב-16.4 מיליון אירו, שנה אחרי שמכרה את אותו שחקן ב-9.3 מיליון. היא החליפה מנג'ר והביאה את הארי רדנאפ כמושיע. ומכל הבלאגן הזה, איפה היא נמצאת? במקום האחרון בפרמיירליג

אתה רוכש שחקן ב-10.5 מיליון אירו וארבע שנים לאחר מכן - אחרי שהוא הופך לשחקן נבחרת אנגליה - אתה מוכר אותו ב-9.3 מיליון. אחר כך, פחות משנה מאוחר יותר, אתה רוכש אותו חזרה ב-16.4 מיליון אירו. סיפור המסע של ג'רמיין דפו מטוטנהאם לפורטסמות' הלוך וחזור, ממחיש את חוסר ההיגיון בשוק ההעברות האירופי. טוטנהאם אמנם היתה מושא ללעג בסיפור הזה של דפו, אבל היא ממש לא הקבוצה היחידה שאפשר להאשים אותה בהפכפכות כזאת.

דפוס הפעולה הוא די קבוע: מנג'ר חדש מגיע, הוא מתחיל לבנות את הסגל לפי החזון שלו, משחרר כמה שחקנים ומחתים במקומם חדשים. אחר כך הקבוצה מתחילה להיכשל, מנג'ר חדש מגיע עם רעיונות חדשים משלו, וכל התהליך מתחיל מחדש. ההבדל היחיד במקרה של טוטנהאם הוא לא בזה שמדובר בהבאה של שחקן אחר על אותה משבצת, אלא בעצם אותו שחקן בדיוק.

טוטנהאם הרוויחה ביושר את הלעג הזה בעניין דפו, כי בחמש השנים האחרונות (מאז הפעם הראשונה שהחתימה את החלוץ האנגלי) הצטרפו למועדון עוד 56 שחקנים. הספרס, במלים אחרות, החתימו קבוצה חדשה לגמרי בכל שנה מאז 2005. כל זה למרות סגנון ניהול "אירופאי" שהם ניסו להנהיג במועדון, עם מאמן שעובד לצד מנהל ספורטיבי, בדיוק מה שאמור למנוע תחנת רכבת כזאת.

מסע ההתאוששות שחווה המועדון מיד עם החתמתו של הארי רדנאפ, אחרי פיטוריו של חואנדה ראמוס באוקטובר, הסתיים. החשש מירידת ליגה שהיה גם בתקופת ראמוס נמשך גם עכשיו, כשהקבוצה עם חמישה משחקי ליגה ללא ניצחון ותקועה במקום האחרון עם סיכוי ממשי למצוא את עצמה בתום העונה בליגת המשנה. נכון לעכשיו, ההצלחה של רדנאפ שעומד על 11 ניצחונות ב-20 המשחקים הראשונים שלו, שווה בדיוק למה שהשיגו קודמיו בתפקיד עם הגעתם, חואנדה ראמוס ומרטין יול.

אלא שלא בטוח שהביקורת הזאת מגיעה לרדנאפ. המצב באנגליה כל כך צמוד, שניצחון היום (א', 18:00) על פורטסמות', קבוצתו הקודמת - זו שעזב רק העונה - יכול להקפיץ את טוטנהאם עד למקום ה-12. כך שאוהדי הספרס עדיין לא צריכים להיכנס לפאניקה. אסור לשכוח לרדנאפ גם את העובדה שהוא הביא את הקבוצה למרחק נגיעה מגמר גביע הליגה, אחרי ניצחון בחצי הגמר הראשון 1-4 על ברנלי.

ענייני ביטחון עצמי

אפילו אחד כמו רדנאפ, שנחשב למאמן של שחקנים, יכול לקחת קבוצה עם שחקנים לא יציבים רק עד מקום מסויים. טוטנהאם זקוקה נואשות לקשר אחורי שיכול לחלץ כדורים בהגנה, תפקיד שווילסון פלאסיוס מוויגאן אמור לעשות אם תושלם העברתו תמורת 15 מיליון אירו. מה שרק מגביר את התהיות סביב רכישתו של דפו - למרות שהוא כובש מחונן, צריך לזכור שכיבוש שערים זו לא הבעיה השנה של הספרס.

למשחק מול פורטסמות' היום יש חשיבות מכרעת, לא רק בגלל שרדנאפ ודפו יפגשו את קבוצתם לשעבר. אלא גם בגלל שניצחון על פורטסמות', ולאחר מכן על סטוק סיטי, יעמידו את טוטנהאם במרכז הטבלה, ובפברואר היא כנראה כבר תהיה רחוקה מהחלק שממנו יורדים ליגה.

אבל אם טוטנהאם לא תנצח את פורטסמות', קבוצה שניצחה רק פעם אחת ב-8 המשחקים האחרונים שלה, זה באמת יהיה הזמן להתחיל להיכנס לפאניקה. תחשבו על זה, קבוצה שיורדת ליגה אחרי שהשקיעה 105 מיליון אירו תוך חצי שנה. או 200 מיליון אירו בשתי עונות.

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט