להשתחרר מהתלות בחניה

ההכרה בכך שמצוקת התחבורה והחניה בערים לא תבוא על פתרונה ע"י סלילת כבישים ובניית חניונים מחלחלות אט אט גם למוסדות התכנון

ההכרה בכך שמצוקת התחבורה והחניה בערים לא תבוא על פתרונה ע"י סלילת כבישים ובניית חניונים, כמו גם התפיסה שהתניית ציפוף הבנייה במרכזי הערים בהתקנת מקומות חניה תגרום לפגיעה בהתחדשות מרכזי הערים, מחלחלות אט אט גם למוסדות התכנון.

הצורך לשמור על אופיים הפעיל של מרכזי הערים ולהבטיח התחדשות ופיתוח עירוני הביא את מוסדות התכנון למסקנה, כי יש הכרח לחזק ולצופף את מרכזי הערים. הגשמת מטרה זו תלויה, בין היתר, בהפיכת מרכזי הערים לנגישים ע"י יצירת תשתית יעילה של תחבורה ציבורית. יש למצוא פתרונות שיביאו להפחתה משמעותית של התלות והשימוש ברכב הפרטי.

אחת מהדוגמאות שעשויות להדגים את שינוי התפיסה בקרב מוסדות התכנון היא פרויקט המגורים של דירות קטנות, שנבנה ועומד להתאכלס בקרוב, בפינת הרחובות צייטלין ואבן גבירול בת"א (מגדל גת). הפרויקט כולל 40 יח"ד בשטח ממוצע של 50 מ"ר. מבחינה תכנונית מותר באזור שימוש למשרדים ולמגורים כאחד.

בדומה לבנייני מגורים אחרים בסביבה, הבניין המקורי, שהוקם ב-1965, נבנה ללא מרתף חניה ואף לא ניתן היה להסדיר מקומות חניה בתחום המגרש בייעוד החדש למגורים. חרף זאת, וחרף התנגדות השכנים, ועדת הערר המחוזית אישרה את הקמת הפרויקט לאחר שהשתכנעה כי השימוש למגורים יחולל תנועה בהיקפים קטנים יותר לעומת השימוש למשרדים, ויצרוך מקומות חניה מועטים בלבד (עררים מס' תא/5100/06, תא/5121/06).

התנגדות השכנים לפרויקט התמקדה בחשש, שתוספת 40 יח"ד תחמיר את מצוקת החניה הקיימת ממילא. טענה זו נבחנה בצורה מעמיקה בוועדת הערר. בדיון בוועדה הוצגו מספר טיעונים המשקפים את התפיסה העדכנית בנושא תקני חניה, כחלק ממדיניות תכנונית תחבורתית כוללת.

ראשית, הושם דגש על מיקומו של הפרויקט ב"אזור מוטה תחבורה ציבורית", המרושת בקווי אוטובוסים הנוסעים בתדירות גבוהה ליעדים שונים בגוש דן, ואשר בעתיד אף מתוכנן לעבור בסמוך אליו ה"קו הירוק" של הרכבת הקלה.

בנוסף, הוצגה המדיניות שהותוותה בתמ"א 35, אשר שמה לה למטרה להביא לשיפור המרחב העירוני תוך חידושו ההדרגתי, בנייה בצפיפויות גבוהות יחסית ופיתוח מערכות תשתית בדגש על תחבורה ציבורית המובילה את הפיתוח העירוני.

מדיניות זו מעוגנת היטב בתפיסה התחבורתית של משרד התחבורה, לפיה יש להקל בתקני החניה ואף לפטור מחניה בכלל, במטרה להגביר את השימוש והניצול של המערכות הציבוריות להסעת המונים ולצמצם השימוש בכלי רכב פרטיים.

במסגרת הצעה מפורטת לתקן חניה ארצי של האגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה, נכתב בפרק המבוא של ההצעה, כי התקן המוצע מתבסס על כך שבעתיד יקשה להגיע ברכב פרטי בשעות השיא אל אזורי העסקים במרכזים העירוניים. לכן, על מנת לשמור ולטפח את חיוניותם, יש הכרח לפתח תחבורה ציבורית תחרותית מחד, וזאת בין השאר גם ע"י צמצום היצע החניות מאידך.

יזמי הפרויקט הדגישו בפני ועדת הערר, כי אמנם מצוקת החניה במרכזי הערים היא תופעה מוכרת, אך ההתמודדות עמה ראוי שתהיה באמצעות יצירת חלופות נגישות ויעילות לשימוש ברכב הפרטי, כגון מערכות מודרניות להסעת המונים, ולא בדרך של התקנת מקומות חניה נוספים. הוועדה המקומית צידדה בעמדת היזמים.

בסופו של דבר, החליטה ועדת הערר לדחות את התנגדויות השכנים מבלי לחייב את היזמים בהקצאת מקומות חניה בתחומי המגרש. בכך ניתן האות לשינוי המצב הקיים ומתן זריקת עידוד משמעותית לפיתוח מרכזי הערים.

הכותב ייצג את היזמים בפני ועדת הערר והנו דירקטור בנ.ת.ע.