קרנות המנוף הראשונות יצאו לדרך, האוצר כבר מתכנן מקצה שיפורים בקרנות הבאות

מכרזים נוספים לקרנות מנוף יפורסמו במארס הקרנות הבאות יתמקדו במתן אשראי ישיר ; ייתכן שבנקים יוכלו להצטרף לגוף מנהל ; האוצר: "אלמנט הזמן חשוב. לכן נפעל במקביל ולא בטור" ; באוצר הקצו לקרנות המנוף 5 מיליארד שקל

קרנות המנוף שנועדו למחזור אג"ח יצאו לדרך. כעת מתכנן האוצר את הקרנות הנוספות. אלו, שיוקמו לאחר המכרז הנוכחי, יתרכזו במתן אשראי ישירות לגופים עסקיים ולא רק בקניית אג"ח ובהסדרי חוב. באוצר הקצו לקרנות המנוף 5 מיליארד שקל. המכרז לשתי הקרנות הראשונות בהיקף מיליארד שקל כבר בתהליכי עבודה, אך במכרזים הבאים בכוונת האוצר כי הקרנות הנוספות שיוקמו יפעלו כקרנות מזנין או כקרנות שיתנו אשראי ישיר לפירמות במתכונת שבנק נותן אשראי.

שלושה סוגי קרנות עומדים לקום: קרן שוק הון שתעסוק בעיקר במיחזור אג"ח תוך פריסת חוב (כמו במכרז הנוכחי), קרן 'סמי בנקאית' שתטפל במיחזור החוב תוך הגדלת הביטחונות הנדרשים מהגופים הנזקקים לסיוע, ו'קרנות אקטיביות' שיפעלו לארגון הסדרי חוב כוללים, לרבות טיפול בחוב הבנקאי והנושים הלא מובטחים. קרן כזו תוכל לטפל גם בהבראת חברות ושינויי הנהלה.

את עבודת המטה באוצר מרכזים החשב הכללי שוקי אורן וסגנו עמי לנדאו, זאת בשיתוף הממונה על שוק ההון ידין ענתבי וראש אגף תקציבים רם בלינקוב.

עולה כעת האפשרות שהבנקים ייכנסו לתמונה ויתכן שתתאפשר כניסה של חברות בנות של בנקים כמשקיע בקרנות. בנוסף, ובניגוד לתשובות שנתן האוצר לגורמים בשוק ההון, באוצר לא פוסלים כעת באופן גורף את האפשרות שהבנקים, או חברות מטעמם, יהיו חלק מהגופים המנהלים של קרנות המנוף, וזאת לאור היתרון היחסי של בנק כגוף היודע לנהל אשראי.

מנכ"ל בנק ירושלים, אבי בזורה, כבר פנה בנושא זה לאורן. בנק ירושלים מעוניין להוביל אחת מהקרנות במכרזים העתידיים. "כבנק יש לנו ידע בטיפול באשראי. כבנק ירושלים אין לנו בתיק האשראי את ניגוד העניינים שיש בבנקים אחרים", אמר בזורה ל"גלובס".

בכיר באוצר הבהיר כי אין בכוונת משרד האוצר להמתין עד שהגופים המנהלים שייבחרו במכרז הנוכחי יתחילו לפעול, כדי להוציא מכרזים נוספים. "אלמנט הזמן חשוב, ולכן נפעל במקביל ולא בטור", אמר הבכיר. "כבר במארס נתחיל להוציא מכרזים נוספים במתכונת קצת שונה עד להקצאת כל הסכום המתוכנן".

באוצר הבהירו כי למרות שהפרמטר לבחירת המנהלים במכרז הראשון הוא היקף המינוף, הרי מבחינתם היעד הוא התנעת התהליך והפשרת שוק האשראי החוץ בנקאי. בכיר בשוק ההון תקף את האוצר ואמר: "זהו צעד ראשון בכיון הנכון, אבל כרגיל מעט מדי, לאט מדי ומאוחר מדי".

במקביל ערך משרד האוצר מספר שינויים בכללי המכרז להקמת שתי קרנות המנוף הראשונות ודחה בשבועיים את המועד להגשת הצעות לשלב המיון המוקדם לבחירת גופים מנהלים ל-1 פברואר. הכרזת הזוכים תתבצע ב-27 בפברואר.

ממסמך הבהרות שפרסם האוצר ביום חמישי עולה כי התגמולים למנהלי הקרנות שופרו: דמי הניהול של מנהל הקרן בתקופת ההשקעה (שלוש השנים הראשונות של הקרנות) עלו מ-0.8% ל-1%, ומרכיב ההשתתפות ברווחי הקרן עלה ל-20% מעל תשואה של 8% במקום 15% במפרט המקורי. בנוסף הטיל האוצר מגבלות על גופים מוסדיים - מוסדי יוכל להתחייב להשקיע במספר גופים מנהלים, אך לא יוכל להצטרף לקרן שנבחרה אם לא היה מלכתחילה חלק מהקבוצה המקורית.

באוצר קובעים כי דמי הניהול ישולמו מראש בתחילת כל רבעון כאשר הסדרי דמי הניהול של כל המוסדיים החברים בקרן יהיה זהים, ללא שונות ביניהם. בנוסף, לא תיקבע רצפה לדמי הניהול, והגופים המנהלים יתחרו מול המוסדיים על גובה דמי הניהול. כמו כן ייכנס מנגנון המאפשר לגופים המוסדיים המשקיעים בקרן להחליף את המנהל. מאגף החשכ"ל גם פנו לרשות המסים כדי לקבל פרה-רולינג בנוגע למיסוי קרנות המנוף.

עוד קבע האוצר מגבלות השקעה למנהלי הקרנות: לא יתאפשר לתת אשראי לחברה לצורך ביצוע רכישה עצמית של אג"ח. קרן מנוף לא תוכל ללוות כסף למינוף נכסיה, ולא תוכל למנף את נכסיה באמצעות השקעה של גופים פרטיים שלא ייהנו מהגנת המדינה.

שלב ראשון: 2 קרנות

על פי התוכנית הנוכחית של האוצר, יוקמו בשלב הראשון שתי קרנות. בקרן הראשונה תעמוד השקעת המדינה על 600 מיליון שקל, ובשנייה על 400 מיליון שקל. כספים אלו ימונפו על ידי המוסדיים כשהגוף המנהל הזוכה במכרז הוא זה שיצליח למנף לסכום הגבוה ביותר. גופים מנהלים המתמודדים במכרז יצטרכו להציג מכתב כוונות מגופים מוסדיים על סך השקעה של לפחות 400 מיליון שקל משלושה גופים, כאשר היקף ההשקעה של הנמוך בהם הוא 75 מיליון שקל. לגופים המוסדיים שישקיעו בקרנות תובטח תשואה ריאלית מינימלית של 3.6% (בהערכת אינפלציה ממוצעת של 2% מדובר בתשואה נומינלית של 5.4%).

מטרות קרנות המנוף היא פתיחה מחדש של שוק האשראי החוץ בנקאי. על ידי מתן הלוואות שיסייעו למחזור חובות וארגון הסדרי חוב של תאגידי מטרה. מדובר בחברות שהנפיקו אג"ח, שיש להן קושי למחזר את החוב ושעיקר פעילותן בישראל. האוצר קבע כי קרן מנוף תהיה רשאית לרכוש אג"ח בשוק הראשוני או המשני, וכן להעמיד הלוואות לתאגידי המטרה. כנגד העמדת ההלוואות תהיה הקרן רשאית לקבל אופציות לרכישת מניות, אפשרות להמרת למניות, מניות והשתתפות ברווחים.

כדי לעודד את המגזר העסקי קבע האוצר כי רק 20% מנכסי הקרנות יושקעו ישירות ברכישת אג"ח בשוק המשני. כל יתר הכספים יושקעו בהסדרי חוב. בנוסף יעניק האוצר רשת ביטחון שתבטיח 90% מתשואה ריאלית של 4%, כלומר תקטין את הסיכון ותבטיח רצפת תשואה לגופים המוסדיים שישתתפו.