כמה עורכי דין אכלו בזמן האחרון את הכובע, ויותר מפעם אחת, כשהם חזו בעו"ד יוחי גבע, האיש המזוהה ביותר עם תחום התובענות הייצוגיות, קוטף ניצחון אחר ניצחון וגורף שכר טרחה מצטבר של יותר מ-2.8 מיליון שקל, בסדרה של ייצוגיות שבהן הנתבעות נאלצו להתפשר, כשהן מחזקות את מעמדו של גבע כאביר הלוחם ללא לאות נגד הקונצרנים, ואפילו מנצח.
הסכם הפשרה שהשיג גבע, בשבוע שעבר, בפרשה האחרונה, בתביעה ייצוגית נגד הרשת הקמעונאית טיב טעם , אינו רק התיק שבו הוא רשם שיא אישי של 900 אלף שקל שכר טרחה. מדובר באחרון ברצף של הישגים דומים, ששינה לחלוטין את היחס שמקבל גבע מהקולגות שהוא פוגש שוב ושוב בבית המשפט כנציגי הנתבעות.
גבע הגיש תביעה ייצוגית בשמם של שי אמסלם, דברת להב-שור ומקס קלמנזון, שטענו כי רכשו מוצרי בשר מקולקלים, במה שנודע כפרשת העוף המתובל. טיב טעם, לפי הדברים השתמשה בעופות שפג תוקפם ומכרה אותם לצרכנים כ"עוף מתובל", במטרה לטשטש את הריח האופייני לבשר לא-טרי.
תהליך הפשרה היה ארוך ומורכב וכלל גם מעורבות של רו"ח אהוד רצאבי, שמונה על-ידי השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן, כדי לבדוק האם הפשרה עושה דין צדק עם הצרכנים. הסכם הפשרה אושר לבסוף בתיקונים קלים, אבל עבור עו"ד גבע, ייתכן שמדובר בציון דרך מקצועי.
גבע, שזריזותו ונכונותו לקפוץ על כל שמץ עילה ולתבוע, זכה לכינוי "תובע סדרתי", והוכרז כ"סטארט-אפיסט של ענף פרנסה חדש", לא התרגש מהקולגות שהסתייגו. גם כשהוא נאלץ למחוק כמעט עשרים תביעות שהגיש, הוא התמיד באמירתו הידועה, "הם עוד ישלמו"
סדין אדום
בסוף 2007 היה נראה כאילו מתקפת התובענות הייצוגיות של גבע נוחלת מפלה כוללת. גבע נאלץ למחוק עוד ועוד תביעות שהגיש, רובן בשל הודאה ב"טעויות שנפלו בכתב התביעה". על הרקע הזה, הטענות על רדיפת בצע ועל רשלנות משפטית בהגשת התביעות, קיבלו משנה תוקף. אלא שאם מסתכלים על הישגיו של עו"ד גבע במהלך 2008, אפשר להתרשם כי הזרעים שהוא זרע החלו להניב את הפירות שהוא קיווה להם.
גבע היווה סדין אדום עבור הקונצרנים, שראו בו ובתביעותיו מטרד. הגדילו לעשות עוה"ד רפאל ליבא, עופר כהן-צדק וגבי שמע ממשרד שדות ושות', שייצגו את שטראוס-עלית, שגבע תבע על שינוי והקטנת האריזה של שוקולית. בכתב הגנה הם קראו לבית המשפט לדחות את התביעה בשל "התנהגותו הנפסדת של המבקש, שמיהר להגיש תביעת סרק מרושלת וקנטרנית, נטולת כל בסיס עובדתי ומשפטי, וזאת ללא בדיקה אמיתית של הטענות המועלות בה, כאשר כל כולה ניסיון חסר תום-לב להתעשר שלא כדין על חשבונה". עוד הם טענו, כי גבע עובד "בשיטה של 'סטנסילים', מבלי לעשות כל הבחנה עובדתית בין תובענה לתובענה".
* נדמה שבעקבות סדרת ההישגים שלך בבתי המשפט, הקולגות "אוכלים את הכובע".
"אינני מאמין בביטויים כמו 'אוכלים את הכובע'. אני מכיר את כל באי הכוח של הנתבעות, בהכרות אישית, ולעיתים חברית. מעולם, אבל מעולם לא שמעתי דברים כאמור, אלא בדיוק להיפך. אנו זוכים לתשבוחות על הרמה המקצועית. הן בקרב השופטים, והן על-ידי עוה"ד של הצד שכנגד".
* עושה רושם שאתה עובד מאוד קשה. האם הרגשת שהביקורת שדיברה על "כתבי אישום של עו"ד עצלים" עשתה לך עוול?
"יש להבין, התחום של התובענות הייצוגיות דורש מאמץ עצום. השקעת שעות עבודה רבות, יכולת ניתוח משפטי מוחלטת, ולולא הנחישות של עו"ד אמיר ישראלי, שותפי, ושלי, לא היינו מגיעים כל-כך רחוק. אין הרבה עו"ד שמצויים בתחום כמונו, ואנו לדברי הקולגות שלנו המקצועיים ביותר בתחום. התוצאות מדברות כיום בעד עצמן".
ואכן, יש כיסוי למשפט האחרון של גבע. אחד המבקרים הגדולים שלו בעבר היה עו"ד ירון רייטר, שבביקורתו על התובעים הייצוגיים, הרחיק לכת בעבר עד הטענה ש"מי שמגיש בדרך-כלל תביעות כאלה, בכפוף לחריגים, הם אנשים שמה שמעניין אותם זה כסף. עו"ד רשלניים, שמנסחים כתבי בית דין ברישול, בלי עילה, וחושבים שאולי מישהו יתפשר איתם וייתן להם משהו".
בהתייחסות ישירה לגבע, אמר רייטר במארס 2007, כי "התביעות שהוא הגיש נגד לקוחות שלנו מרושלות ורובן יידחו. הוא נכנס לתחום הזה של הפחתת האריזות, ולמזלו ניתן פסק דין מופרך וקלוש בתביעה נגד אבקת הכביסה הנקל-סוד, שעושה את החיים קלים לכל תובע ייצוגי עד שהעליון יבטל אותה".
היום רייטר לא פחות נחרץ בנושא הייצוגיות, אבל הטון והמוזיקה של דבריו בעניין גבע, נשמעים אחרת לגמרי. "אני מטפל ב-50 תביעות ייצוגיות בכל רגע נתון", אומר רייטר. "ואני רואה תביעות מופרכות כל שני וחמישי. מספר התביעות הראויות הוא בטל בשישים. כל יום מוגשות לפחות שתי תביעות כאלה. אני רואה תביעות שלא שוות את הנייר, והלקוחות שלי משקיעים הון עתק בהתגוננות".
* גם אצל יוחי?
"יוחי עבר דרך ארוכה מאז שהתחיל בענף הזה. היום הוא אבן דרך בדיני התביעות הייצוגיות והוא תופעה מדהימה. אני רואה שיפור ניכר בתביעות שהוא מגיש. אבל עדיין, גם אצלו, לא מעט תביעות הן בלתי מוצדקות".
הביקורת של רייטר, עוברת עדכון. כרגע הוא רואה אצל עורכי דין שעיקר עיסוקם בייצוגיות הפנמה של הביקורת שאלה זכו לה בעבר מבית המשפט. "עיקר הבעיה", הוא מדגיש, "היא בעורכי דין חדשים, או בכאלה שהחליטו לתפוס טרמפ".
שכר הטרחה בפרשת טיב טעם הוא אמנם הגבוה שגבע קיבל עד היום, אבל התיק הזה הוא רק הבולט בסדרה של ניצחונות. גבע ויריביו הניחו על שולחן בית המשפט במהלך החודשים האחרונים מספר מרשים של הסדרי פשרה לאישור. בפשרות הללו אי-אפשר היה שלא לראות את השינוי שחל בכיוון הרוח בענף הייצוגיות ובצורה שבה מתייחסים אליהן השופטים.
התגובה התקשורתית האוהדת יחסית, ופסקי הדין האחרונים, מביאה לפתחו של עו"ד גבע עוד צרכנים לא-מרוצים. "הציבור יודע היום את הכתובת", מתגאה גבע בתשובה לשאלת "גלובס". "אנו זוכים ליותר מ-20 פניות בשבוע להגשת תובענות ייצוגיות". לטענתו, הפעילות שלו הובילה לשינוי ב"הלכי הרוח" בנושא של מעמדו של האיש הפרטי מול תאגידי הענק. "שיפרנו באופן קיצוני את מעמדם של הצרכנים, לקוחות הבנקים, התושבים, המבוטחים, לקוחות הסלולר וכיוצא בזה - משום שיש לאחרונים כתובת, עת נעשית כלפיהם עוולה".
שרשרת ניצחונות
גבע מבטיח לציבור הזה שהוא ומשרדו ימשיכו "לעמוד על המשמר", אך לאחר ההישג המרשים שלו, הוא מבקש גם לפרגן לצד שכנגד. "אני מתרשם שהתאגידים עושים מאמץ גדול יותר כיום, למנוע ביצוע עוולות כלפי הציבור. לא תמיד זה מצליח להם, ובמקרה כזה, לציבור יש לאן לפנות", הוא אומר.
ביחס לביקורת שהוטחה בו בנושא כמות התביעות שהגיש, אומר גבע כי הוא מאמין בזכותו של הציבור "לקבל שרות, וליהנות מהגינות, צדק, יושרה - בתמורה לכספים אותם הם משלמים לתאגידים". ולעניין הרווח האישי שלו מהתביעות הללו, הוא עונה תשובה של פוליטיקאי. "אהיה מאושר, מקום בו התאגידים יפנימו ב-100% זכויות אלו של הציבור".
כשאני מנסה להעלות השערה כי ייתכן שיד המקרה היא שהביאה לשרשרת הניצחונות שהוא רשם לאחרונה מול התאגידים לעומת צבר המחיקות מלפני שנה, או שייתכן שההישגים שלו נרשמו על-פי רוב כשהקרב התנהל מול חברות פחות "חזקות" באופן יחסי, גבע מתקומם.
"משרדי מנהל יחד עם עו"ד אמיר ישראלי, מעל 160 תביעות ייצוגיות. הגענו להסדרי פשרה בתיקים רבים ביותר, לרבות ה'ענקיות' שציינת", מכריז גבע נחרצות. "למעשה רשמנו הישגים עצומים מול רוב החברות במשק עד כה, הישגים שהביאו לפיצוי הציבור, בכל תובענה ותובענה".
בהתייחס להישג האחרון שלו, גבע מוכן לומר כי ההסדר מעניק לצרכנים פיצוי הגבוה מפי שלושה מהנזק שנגרם להם. "הפיצוי שהושג על ידינו, היה לאחר משא ומתן מפרך וקשה במיוחד עם משרד פישר בכר (עו"ד ד"ר גיל אוריון). ההסדר הנו הישג אדיר לצרכנים ולנו".
עו"ד גיל אוריון, שייצג את טיב טעם, מסביר שהנכונות של הנתבעות להתפשר קשורה לפסיקה של השופט בנימיני בפרשת הייצוגית נגד תנובה בעניין הסילקון בחלב. תנובה התישה את התובעים בהליך שנמשך שנים ארוכות, ומצאה את עצמה עם פסיקה של 55 מיליון שקל פיצוי לכלל הלקוחות ו-500 אלף שקל לבאי כוח התובעים.
"המסקנה שלמדנו מהסכום הגבוה במיוחד שבית המשפט פסק בייצוגית בפרשת הסיליקון היא, שכדאי לשקול להגיע לפשרות" מסביר אוריון. והוא מקפיד לשים את הנכונות לפשרה מצד הנתבעים בפרופורציה. "הפשרה תמיד תהיה תפורה למידותיו של התיק. כבר בשלב הראשון אתה מקבל אינדיקציות מהשופט שיושב בדין".
אפשר להתרשם שהתיקים שמנהל אוריון כנציג הנתבעות מתנהלים בהתאם לרוח שעולה מבית המשפט, כמו גם מיכולת ניהול המשא ומתן של הצדדים. "השופט אומר את דברו וכך אתה מבין איך הוא תופס את העניין", אומר אוריון. "אנחנו האזנו רוב קשב לכב' השופטת אגמון-גונן (בתיק טיב טעם) והלכנו לפשרה". על הפרשה הזאת, אוריון מסכים להגיד כי ההסדר שהושג היה ראוי. "עשינו החלטה נכונה. הפשרה הזו היא סבירה בעיני, אחרת לא הייתי מגבש אותה".
* מה שעולה מדבריך הוא שלא מדובר באמת בסטארט-אפ שאפשר להתעשר ממנו.
"לא צריך להתבלבל. רוב התביעות לא מגיעות לפסיקה ובדרך-כלל רוב הפשרות לא כל-כך אטרקטיביות כמו בטיב טעם. התחום יותר אטרקטיבי, אבל מצד שני, מה שעושה כותרות הוא רק קצה הקרחון. רוב רובם של התיקים מסתיימים בהסדר בסכומים שאין בהם תהילה".
"כבר לא רואים בתובע הייצוגי נודניק"
ד"ר גיל אוריון פוגש את עו"ד גבע בבית המשפט לא פעם ולא פעמיים, כשהם משני צידי המתרס, כולל בתיק טיב טעם. בשיחה איתו, הוא מביע הערכה לתובעים, ומצביע על השינוי בחוק, כמו גם על התקדים של פרשת הסיליקון של תנובה, כראשית המהפכה בתחום התובענות הייצוגיות.
אוריון מתרשם שבקרוב נראה פריחה של ייצוגיות. "בחודש-חודשיים הקרובים נקבל עוד תביעות. זה יכול להיות בתחום איכות הסביבה, ועם המשבר הנוכחי, גם בדיני חברות ובניירות ערך".
* זה נשמע כאילו הרשויות משאירות את הגנת הצרכן לאחרים. האם אין כאן סוג של הפרטה?
"כל הרעיון שעומד מאחורי התביעה הייצוגית מבחינתם של המחוקק ושל בית המשפט, הוא שהם מאמינים שצריך לתת לשוק לעשות את מלאכת האכיפה. לדוגמה, הסיפור של עמלות הבנקים החל בתביעה ייצוגית, שזירזה את הליך החקירה שקיימה הרשות להגבלים העסקיים. זה היה דבר שצבר תאוצה בגלל הכלי הזה".
באשר לטיפול המזורז, אוריון מצביע על פרשת הבנק למסחר. "התביעה הייצוגית השיגה בכמה שנים את ההליך הפלילי. התביעה הייצוגית נגד הבנק החלה ב-2002, כמדומני, והיא הסתיימה כשההליך הפלילי נגד בכירי הבנק רק החל".
* עד לפני שנה שמענו על כך שהשופטים לא נוטים לאשר תביעות כייצוגיות ושהתובעים נתפסים כמטרד.
"בית המשפט פתוח היום יותר למנגנון של הייצוגיות. היום כבר לא רואים בתובע הייצוגי 'נודניק' ולא רואים בו מישהו ש'מנסה לעשות קופה'. להיפך יש היום מגמה גם בקרב השופטים, להרחיב את עוצמתן של הייצוגיות. מבחינת המחוקק, יש מגמה להרחיב באופן מבוקר את תחולתו של חוק התובענות הייצוגיות, כמו שזה משתקף למשל בחוק הספאם החדש ובמתן מעמד של תובע למועצה הישראלית לצרכנות".
אוריון מגלה גם נדיבות-מה בנושא התביעות הנמחקות. הוא אמנם תומך בהטלה של הוצאות משפט על תובע שחזר בו, אבל מצביע על הצד השני של העניין. "באי כוח התובעים מקדישים, או אמורים להקדיש, הרבה שעות עבודה לקייס כזה, וכשהוא מסתיים באפס, אז גם אם לא נפסקים להם הוצאות לטובת הנתבע, הם סופגים נזק בסכום ניכר בשל הזמן שהם השקיעו".
* מה שעולה מדבריך הוא שלא מדובר באמת בסטארט-אפ שאפשר להתעשר ממנו.
"לא צריך להתבלבל. רוב התביעות לא מגיעות לפסיקה ובדרך-כלל רוב הפשרות לא כל-כך אטרקטיביות כמו בטיב טעם. מה שעושה כותרות הוא רק קצה הקרחון. רוב רובם של התיקים מסתיימים על דרך של הסתלקות או בהסדר בסכומים לא גבוהים".
כתבות
ני"ע
