בנק מחפש הון

לבנקים יש די הון כדי לעמוד בכל אחת מדרישות האוצר בנפרד, אך לא בשתיהן

הלימות ההון של הבנקים, נושא שמעניין בדרך כלל חמישה בנקאים ורגולטור אחד, הופכת למרכיב מרכזי במיתון של 2009. המשוואה פשוטה. הבנקים צריכים יותר הון עצמי כדי להגדיל את הלימות ההון וכדי להגדיל את ההון הם צריכים להקטין את קצב צמיחת האשראי. אשראי הוא החמצן של המשק וירידה באשראי תעמיק את המיתון.

כדי לעמוד בהלימות ההון המינימלית הנדרשת על ידי המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, הבנקים זקוקים ל-4 מיליארד שקל נוספים. כדי להגדיל את האשראי במשק ב-50 מיליארד שקל הם זקוקים לעוד 6 מיליארד שקל וכל זה עד סוף 2009.

לפני שנה או שנתיים זו לא היתה בעיה, אבל ב-2008 וביתר שאת בשנת 2009 רווחי הבנקים נחתכים. ההפסדים מההשקעות במכשירי סאב-פריים מצטברים וההפרשות לחובות מסופקים קופצות. הבנקים ירוויחו בשנה הקרובה 4-5 מיליארד שקל, לא יותר.

וכאן נכנסים לתמונה כללי באזל 2, שייכנסו לתוקף בסוף 2009. עמידה בבאזל 2 אמנם לא מחייבת את הבנק לשיעור הון מינימלי מסוים אך מהם נגזרת מערכת של משימות ומטלות שמשפיעות על הון הבנקים. איך וכמה בדיוק עוד לא ידוע ולכן חזקיהו, בייחוד על רקע המשבר, רוצה ליצור בבנקים כרית ביטחון חזקה של אחוז מההון כדי לעמוד בפני הבלתי נודע. תוספת אחוז אחד להון מהווה 9 מיליארד שקל, סכום שעל הבנקים לגייס עד סוף 2011. זה פחות או יותר כל הרווח של הבנקים בשנתיים של מיתון.

"זה יעד מעשי עד 2011 אבל המחיר גבוה - הבנקים יצטרכו לגייס הרבה כסף, לחלק פחות דיבידנדים אם בכלל והשאלה היא כמה צמיחת אשראי תהיה. בנסיבות הקיימות לא יותר מ-2%-3%, מעבר לכך זה בלתי אפשרי ללא גיוס הון משמעותי", אומר אלון גלזר, סמנכ"ל מחקר בלידר. והוא צודק. חזקיהו מבחינתו דואג ליציבות הבנקים. הוא טוען שלפני שמגדילים את האשראי צריך לדאוג לבסיס ההון ומעל הכל להיות זהירים. "תראו מה קרה לבנקים בעולם שהתפרעו", אמר לפני שבועיים.

אז מאיפה יביאו הבנקים את הכסף החסר? משוק ההון המתייבש? מרווחיהם המצטמקים או אולי מבעלי השליטה? איכשהו קשה לראות את אריסון, ברונפמן, בינו, עופר וורטהיים מתנדבים להכניס יד לכיס ולהזרים הון לבנק שלהם. הגיע הזמן להכיר במציאות, לבנקים בישראל אין מספיק הון. יש די הון כדי לעמוד בדרישות הרגולטוריות, יש די הון כדי להגדיל את האשראי במשק, אין מספיק הון לעמוד בשתי המשימות. אבל במשרד האוצר בירושלים עוד לא הבינו את זה. *

צרו איתנו קשר *5988