השותפים של יצחק תשובה

לישראל חלק מרכזי בהפיכתה של נובל אנרג'י לחברת אנרגיה בינלאומית

בימים אלה גרפו קבוצת דלק של יצחק תשובה וישראמקו של קובי מימון כמעט את כל הכותרות כתוצאה מהתגלית המסחרית בקידוח "תמר" מול חופי חיפה. אולם ההצלחה של הקידוח נזקפת גם לזכות חברת נובל אנרג'י מארה"ב, שהיא מפעילת הקידוח, והשותפה של קבוצת דלק בפרויקט ים תטיס. למעשה בין השותפות בקידוח שורר קונצנזוס שלולא תרומתה המקצועית ויכולתה הפיננסית של נובל, ספק אם הקידוח היה בכלל יוצא לפועל.

הכל התחיל מים תטיס

נובל השתמשה בקשריה הבינ"ל על מנת לאתר את האסדה לקידוח ולהביאה לישראל בלוח זמנים צפוף מאוד (השותפות התחייבו להתחיל הקידוח עד סוף 2008), ונכנסה לנעליים הגדולות של בריטיש גז בכל הקשור לניתוח הסקרים הסייסמים, תכנון הקידוח וביצועו שנחשב כמורכב מאוד מבחינה טכנית והנדסית, שעובר בינתיים ללא תקלות.

עד אמצע שנות ה-90, נובל הייתה פעילה בעיקר באזור ארה"ב ומפרץ מקסיקו, ואז קיבלה החברה החלטה להרחיב את פעילותה הבינלאומית. בהקשר הזה, ההצלחה בקידוחי הגז בישראל בסוף שנות התשעים שירתה את האסטרטגיה של החברה והייתה הזרז להפיכתה של נובל לחברת אנרגיה בינלאומית על כל המשתמע מכך.

שיתוף הפעולה בין קבוצת דלק לנובל אנרג'י (אז עוד פעלה בשם סמידן שהייתה חברת הקידוחים) החל לקראת סוף שנות התשעים אז ייסדו החברות את שותפות ים תטיס, שבשליטת דלק קידוחים, אבנר ודלק השקעות (53%) ונובל (47%). ההישג המשמעותי ביותר נרשם ב-1999 אז התגלה מאגר הגז "מרי", 17 ק"מ מערבית לאשקלון, ובעקבותיו התגלה מאגר נוסף "נועה".

את הפעילות הוביל המנכ"ל דאז בישראל, קולין סינקלייר, שבעקבות ההצלחה קודם ואחראי כיום לפעילות הבינ"ל של נובל בסין ובדרום אמריקה. סינקלייר הוחלף לפני כשנה וחצי ע"י כריס קנדל, שזוכה להערכה מקצועית והמשיך באותה מדיניות.

ישראל כמקפצה בינ"ל

בנובל מייחסים חשיבות רבה לפעילות בישראל, ולמרות שב-5 השנים האחרונות היה נראה כי הבאר "יבשה", כשהוצע לחברה להצטרף לקידוח "תמר" כמפעילה במקום בריטיש גז היא קפצה על ההזדמנות. נובל מחזיקה כיום ב-33% מהזכויות בקידוח, והיא בעלת המניות הגדולה ביותר לפני ישראמקו, אבנר ודלק קידוחים.

ההצלחות בקידוחים בישראל היוו זרז להרחבת פעילותה הבינלאומית של נובל שפועלת כיום במערב אפריקה, ארגנטינה, סין, אקוודור, הים הצפוני, הולנד וייטנאם ועוד. הפעילות בישראל אחראית כיום ל-25% מהמכירות של נובל מחוץ לארה"ב ול-14% מהרזרבות המוכחות של החברה (לא כולל כמויות הצפויות מקידוח תמר).

באופן יחסי נובל נפגעה הרבה פחות מאשר מתחרותיה מהמשבר הכלכלי בארה"ב ומהירידה במחירי אנרגיה. למרות שמניית החברה ירדה ב-38% בשנה האחרונה, התשואה עדיין חיובית ובחמש השנים האחרונות מניית נובל סיפקה תשואה של 113% למשקיעים.

בשל כללי הדיווח המחמירים בארה"ב נובל זהירה מאוד בדיווחים שלה ולכן דבריו של נשיא החברה, צ'ארלס דיווידסון, לפיהם קידוח תמר עשוי להיות תגלית הגז הגדולה ביותר בהיסטוריה של החברה הינה משמעותית ביותר.

באוקטובר, כחודשיים לפני קידוח תמר, דיווחה החברה על תגלית נפט גדולה במפרץ מקסיקו, כך שנראה שיצחק תשובה אינו בר המזל היחידי.

בכלל, השותפות של נובל וקבוצת דלק היא חזקה מאוד, יש יחסי אמון טובים בין הצדדים ונובל צירפה את דלק אנרגיה כשותפה לחלק מהפרויקטים שלה בחו"ל, בין היתר לקידוחים בווייטנאם, בים הצפוני, במערב אפריקה ועוד. לא כל הקידוחים נחלו הצלחה, אבל אין ספק שהתגלית המסחרית בקידוח תמר מפצה על כך. *