הדור הרביעי של ההונדה טרנסאלפ: בוגר יותר, מכוון יותר לכביש - מבחן דרכים

רב המכר של הונדה הוא אופנוע מיושב בדעתו, יעיל ונוח שפונה לאנשים שמחפשים בדיוק את זה

פעם, מזמן, כשרצית לחצות את המדבר, נגיד במסגרת פעילות הפנאי שנקראת פריז-דקאר, ידעת בדיוק מה צריך: דו שימושי, רצוי בגודל מפלצתי, עתיר בפירינגים, מיגונים, צבעים קרביים ויתר ירקות. בעצם, אם נדייק, זה לא בדיוק מה שאתה חשבת, אלא מה שהיצרנים רצו שתחשוב בעת שאתה בדרך לקנות את האופנוע שייקח אותך בעיקר לבית הקפה, שלושה רחובות מהבית.

אבל השנים חלפו והעולם השתנה; הפריז-דקאר הוא בכלל מסלול מעגלי על יד בואנוס איירס ובאירופה הרבה יותר פוליטיקלי קורקט להגיע לקפה עם קטנוע חשמלי. האם זה אומר שעידן הדו"שים הסתיים? ממש לא. קודם כל ישנם רבים, בעיקר כאלה בני שלושים וארבעים שזוכרים לדו"שים את הילת נעוריהם. חוץ מזה, יישבעו רוכבים רבים, הדו"שים מציעים את איכות החיים הכי טובה על הכביש וכבונוס גם יכולת שבילים כזאת או אחרת. הדו"שים מצידם, מתכווננים בדיוק לקהל הזה ועם השנים הפכו ליותר מכווני כביש ופחות שטח כשהתצורה הגבוה מנוצלת לטובת ישיבה נוחה ומתלים בולעי מהמורות. ההשוואה האבולוציונית הכמעט מתבקשת, למרות שהיא בכלל על ארבע, היא לדרך בה התפתחו הג'יפונים.

את התהליך הזה ממש עבר גם הטרנסאלפ של הונדה, או בשמו המלא V700XL. הדור הנוכחי, שהוצג בתחילת 2008, הוא כבר הרביעי לרב המכר. מה השתנה? יש לו פנס עגול ולא מרובע. סתם, בדיחה. העדכון היה מקיף וכולל, אבל כיוון שהפנס הכי בולט לעין, בואו נתחיל בעיצוב. הטרנסאלפ עבר סוג של עידון שכלל בין היתר דיאטה למסכה הקדמית והפירינג , התעגלות של הפנס, מגוון צבעים בהירים ועדינים כמו כתום, ועוד ועוד. אין ספק שהוא בולט על הכביש, וגם אין ספק שהוא בכלל לא מכוער. יפה? לא יודע. להגיד על דו שימושי שהוא יפה זה קצת כמו להגיד את זה על שחקן כדורסל - אפשר אבל הוא היחיד שיאמין.

לחיצה על המתנע מעירה לחיים את הסעיף הבא בעדכון: המנוע. שתי בוכנות בתצורת V ובנפח של 680 סמ"ק מייצרות 59 כ"ס ב-7700 סל"ד. זה לא נתון שמגרד את השמיים אבל רצועת מומנט יעילה (6 קג"מ ב-5500 סל"ד) מפצה על כך; יש שפע של כוח מסל"ד נמוך ובמקביל המנוע שש אלי סל"ד גבוה. באוכף כל זה מתרגם לתחושה שהאופנוע חזק מסך סוסיו.

כמו שניתן לצפות מדו"ש הטרנסאלפ נוח להפליא. הכיסא מצוין, תנוחת הישיבה טובה והמתלים מצליחים לבלוע בקלות את היצירות של מעצ החדשה וגם הישנה. התלונה היחידה היא בסעיף מיגון הרוח: הדיאטה למשקף הקדמי הייתה קצת מוגזמת. עד 110-120 זה לא סוף העולם, אבל ניסיון ליותר מזה גורם לחוסר נוחות באזור שרירי הצוואר.

עוד הפתעה נעימה מגיעה מאחיזת הכביש; הטרנסלפ מרגיש מאוזן ואני מסתכן ואומר אפילו חד, עניין שהוא רחוק מלהיות טריוויאלי כאשר מדובר בדו"שים. את עניין השבילים לא בחנתי לעומק אבל מהזמן הקצר שביליתי מחוץ לאספלט אני גוזר שלמרות מיגון מנוע ומרווח גחון נאה, המשקל (214 ק"ג) והגודל ישאירו את הטרנסלפ על שבילים כבושים.

הונדה טרנסאלפ

אז איך נסכם את הטרנסלפ? הייתי אומר שהוא אופנוע מיושב בדעתו, יעיל ונוח שפונה לאנשים שמחפשים בדיוק את זה. וכאן אנחנו מגיעים לשורה הכי תחתונה שעליה כתוב 81,075 אלף שקל, שהם, כמקובל אצל יבואן הונדה בישראל, כמה אלפי שקלים יותר מאשר מבקשים המתחרים על דגמים מקבילים. שלא במבחן השוואתי קשה לקבוע אם התוספת הזאת מוצדקת או לא, אבל אין ספק שלמכירות של הטרנסלפ היא לא ממש עוזרת.