ירידה חדה במחירי ההובלה הימית: מדד Baltic Dry איבד 87% בתוך שנה

[למדור שוקי עולם] מחירי ההובלה הימית ירדו לשיעורים שבהם אין הם מכסים את עלויות ההון והתפעול ; צים מתכננת להשבית חלק לא מבוטל מצי האוניות של החברה, לאחר שכבר השביתה את פעילותן של 20 אוניות

נתונים קשים על מצבה של הספנות עלו בישיבתה של הנהלת איגוד המשתמשים בהובלה ימית. בין השאר נמסר שם על המשך התדרדרות תלולה במחירי ההובלה הימית. מדד Baltic Dry, העוקב אחרי מחירי ההובלה הימית, איבד 87% מאז ה-20 בינואר 2008, לרמה של 872 נקודות.

לדוגמא: לעומת מחירי הובלת מכולה בת 40 רגל מהמזרח הרחוק לצפון מערב אירופה, שהיו לפני שנה 2500 דולר, ניתן היום להשיג הובלה כזו במחיר של 200 דולר. ניתן לייצא לתורכיה במחירים של 50 עד 70 דולר בלבד למכולה בת 40 רגל (ללא היטלים), מחירי ההובלה מסין לישראל הם היום כ-500 דולר למכולה, ואין הבדל גדול במחיר הנגבה עבור מכולה בת 20 רגל למכולה בת 40 רגל. במחירי הובלת גרעינים ועפרות ירדו המחירים מ-120 דולר לטון ל-10 20 דולר. מחירי חכירה של אוניות צובר ירדו פי 9.

מחירי ההובלה הימית ירדו לשיעורים שבהם אין הם מכסים את עלויות ההון והתפעול. חברות ספנות לא רק משביתות אוניות בהיקפים גדולים, אלא אף מעמיסות על אוניות אלה מכולות ריקות, כדי לחסוך בדמי האחסנה והצפי הוא כי בשנה הקרובה המצב יוסיף ויחמיר, לא רק בשל מיתון בשינוע המכולות, אלא גם בגלל הגידול ביכולות השינוע, עם כניסתן של אוניות מכולה גדולות, בנות 8,000 מכולות ומעלה, שבנייתן הסתיימה.

Baltic dry

גם צים, חברה בת פרטית של חברה לישראל , מתכננת להשבית חלק לא מבוטל מצי האוניות של החברה (החברה כבר השביתה כ-20 מתוך כ-100 האוניות שהיא מחזיקה) וכמותה עושות רוב חברות הספנות הגדולות בעולם. יצויין כי זול יותר להחזיק צוות באוניה עוגנת מאשר באוניה מפליגה.ענף ההובלה הימית הוא ענף תנודתי מטבעו, אולם עצמת השפל הנוכחי היא דרמטית ואינה זכורה בענף שנים רבות.

בשל ירידת מחירי ההובלה הימית מנסות חברות ספנות להעלות מחירים באמצעות היטלים למיניהם. בישיבת הנהלת האיגוד דנו בהקשר זה בהיטלי צפיפות שחברות ספנות גובות, למרות שכיום אין כל צפיפות בנמלים. כזכור. בימים האחרונים קרא איגוד המשתמשים בהובלה ימית לחבריו שלא לשלם עוד היטל צפיפות. מבדיקת האיגוד עולה כי הרציפים בנמלים פנויים. אוניות אינן ממהרות להיכנס לנמלים, הן ממתינות מחוץ לנמלים, כשמטעני היבוא עליהן, מאחר שהייצוא הממתין להן בנמל אינו בקיבולת בה היו רגילות - וכך גם בנמל הבא שלהם. הן ממתינות מחוץ לנמל עוד מספר ימים ומחכות למטעני יצוא נוספים. כלומר, העיכוב לכאורה בכניסה לנמל הוא למעשה המתנה על פי החלטת בעלי האניות, שאינה נובעת מעומס בנמלים.

יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית, גד שפר, מסר כי האיגוד מנהל מגעים עם הממונה על ההגבלים העסקיים כיצד לפתור תביעות של חברות ספנות כלפי בעלי המטענים. הוא מסר עוד כי קיימת מגמה בעולם ליצור מצב שבו ייכללו בדמי ההובלה כל ההוצאות, הנגבות עתה בהיטלי דלק, היטלי צפיפות וכדומה, ולהכליל את כולן בסעיף אחד קבוע (ALL IN), ללא קשר לשינויים בשטח. הדבר גם יקל על המשתמשים בהובלה הימית להשוות מחירים בין חברות הספנות.

בניגוד למגמה זו, בישראל המצב הפוך: בעקבות ירידת מחירי ההובלה, החליטו חלק מחברות הספנות להכפיל ולשלש תוספות למחיר, במיוחד לנמלים שאליהם התחרות קטנה או לא קיימת, תוספות כגון היטל מסוף נמלי (THC), ללא כל אחיזה במציאות מבחינת תוספת העלויות שאותה אמור ההיטל לכסות.

גד שפר קרא ליבואנים וליצואנים שלא לנצל את המצב לרעה, למרות שהיום זהו שוק של קונים: "כוחם של בעלי המטענים גדל עתה, אך מצבן של רוב חברות הספנות בכי רע, וניצול יתרונם של בעלי המטענים לרעה עלול לסכן את עתידן. קריסת חברות ספנות וביטול קווים יפעלו בסופו של דבר לרעת השירות שמקבלים המשתמשים בהובלה הימית. עם זאת, אני מצפה מחברות הספנות שלא ינסו לשפר את מצבן הכספי על ידי הטלת תשלומים מיותרים על בעלי המטענים, כמו היטלי צפיפות, היטלי דלק והיטלים אחרים בלתי מוצדקים".