הבנקים המעורבים בפרשת העמלות אינם מתכוונים להיכנס למו"מ מול הממונה על הגבלים עסקיים, רונית קן, לגבי גובה הקנסות שהיא מבקשת להחיל עליהם במסגרת צו מוסכם. כך מסתמן לקראת הדד-ליין שקבעה קן לבנקים, האמור לחול סביב יום ד' הקרוב.
עד למועד זה, אמור כל אחד מחמשת הבנקים הגדולים - לאומי, פועלים, דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי טפחות - להשיב לממונה אם בכוונתם לקבל את הצעתה לצו מוסכם בפרשת העברת המידע בנושא העמלות, ולשלם קנסות גבוהים במסגרת הצו. זאת, כחלופה לכך שהממונה תוציא קביעה אזרחית ולפיה הבנקים האמורים החליפו ביניהם מידע. קביעה כזו יכולה לשמש ראיה בהליך אזרחי.
כפי שנחשף ב"גלובס" בשבוע שעבר קן מציעה לבנקים להגיע לצו מוסכם ב"עלות" כוללת של 290 מיליון שקל: על פי הצעתה של קן, לאומי, פועלים ודיסקונט ישלמו כל אחד 80 מיליון שקל; הבינלאומי ישלם 30 מיליון שקל; ומזרחי טפחות ישלם 20 מיליון שקל.
העובדה שסכומי הקנסות שונים משמעותית בין הבנקים מעמידה אותם לכאורה במצב של אינטרסים לא אחידים. יחד עם זאת, לדברי גורמים המצויים בנושא, מבחינה מעשית כמעט בלתי אפשרי שהבנקים יפעלו באופן מפוצל. זאת מאחר שקביעה אזרחית נגד בנק אחד בהכרח כורכת אמירה גם נגד בנק אחר, אף אם הגיע לצו מוסכם. במצב כזה, גם הבנקים המעוניינים לכאורה בצו מוסכם יהיו חשופים להליכים אזרחיים נגדם ולכן ספק אם הדבר יהיה כדאי מבחינתם.
מעבר לכך, לדברי גורמים המקורבים לנושא, הסכומים הגבוהים שהציבה קן מסכלים כמעט כל אפשרות למו"מ. "אחרי שהיא קבעה סכומים כל כך גבוהים היא לא תוכל להרשות לעצמה לרדת במידה משמעותית", אומרים הגורמים.
כפי שמסתמן כרגע הנושא כולו יגיע לבחינה משפטית, שכן אם תצא קביעה אזרחית הבנקים יערערו עליה לבית הדין להגבלים עסקיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
