דבר אובמה, דבר

גם עם החמאס, אם זה מה שאתה חפץ - רק כך תלמד עם מי יש לישראל עסק

ברק אובמה מבקש להידבר עם איראן. לגבי חמאס הוא עדיין לא אמר את דברו, אבל אצלנו כבר מזהירים את ממשלו מפני יוזמה כזאת. הנימוק שלנו הוא שכל דיבור מעניק לארגון לגיטימציה. גם אם יש בזה משהו, עדיין הצורך שאובמה ינהל אתם מגעים גדול יותר מהחשש הזה. אם אובמה מאמין שהוא יכול להגיע להישגים, אז למה לא? אמונה זה דבר יפה מאוד. אמונה של עיוורון וחירשות היא אמונה מסוכנת. הדבר הכי חשוב מבחינתנו, לכן, זה שאובמה ילמד את העובדות כמה שיותר מהר. ואיך ילמד אם לא ידבר וישמע?

לא רק שאנחנו לא צריכים למנוע מאובמה לדבר, אדרבא, חשוב שנעודד אותו לכך, אפילו שנזרז אותו. בהחלט שיישב עם אנשי חמאס. שיגבש הצעות, שיעלה תוכניות, שינסח סעיפים - בקיצור, שיעשה מה שעשו רבים שקדמו לו. ואז, אם יצליח - נפלא. אם יביא שקט לאזורנו - אינשאללה. ואם ייצור שלום - כולנו עפר לרגליו. ואם לא יצליח, הוא עדיין ייצא ברווח גדול של הכרת החומר.

דבר אחד בטוח: אי אפשר להתפייט כל הזמן על העידן החדש, על ההיסטוריה שנעשית, על היותו של הנשיא החדש מזן אחר - ומצד שני לצפות ממנו, ויש אפילו הדורשים זאת, שיאמץ דרכים מדיניות חרושות ושחוקות.

אם אובמה באמת מייצג עולם חדש אז צריך לאפשר לו כמה שיותר חופש פעולה. שייפגש עם מי שהוא רוצה. שידבר על מה שהוא רוצה. "כן, אנחנו יכולים"? - הלוואי. אבל אם לא, אל תתעקש. אם תגיע למסקנה שבעולם האיסלאם אין עם מי לדבר, אל תתעלם מכך. אנחנו מקווים, כולנו, שאתה, נשיא ארה"ב, תוכל גם לקבל שיש מצבים בהם "לא, אנחנו לא יכולים".

יונית, תלמדי מוולטר

מגיש החדשות האמריקני וולטר קרונקייט לא כתב מאמר דעה בעשרות שנותיו כמגיש החדשות של רשת סי.ב.אס. גם חיים יבין לא. יונית לוי עוד לא ממש בקעה מהביצה והיא כבר כותבת מאמר דעה (היום ב"הארץ").

לא מאמר מזיק, לא מאמר מועיל, סתם עוד מאמר בנאלי על חילופי הנשיאים בארה"ב. ובכל זאת כדאי להזכיר לה, ולעמיתיה, את אמירתו של קרונקייט שסמכותיותו העיתונאית של מגיש חדשות שואבת את כוחה מאי הכרת דעותיו. *