לראשונה: ביהמ"ש יבחן את הצדקת מימוש השיעבוד על מתחם הולילנד בידי בנק לאומי

לאומי, לו משועבדת הקרקע של נידר בהולילנד, דורש עסקת מזומן, ואילו בעלי האג"ח מעדיפים עסקת קומבינציה ; ההכרעה תיצור תקדים לחברות אחרות ; ביולי האחרון ביקשה נידר הקפאת הליכים בגין חוב של כ-350 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי בירושלים מינה כלכלן מומחה מטעמו לבדוק את החלופות השונות ביחס למתחם הולילנד בירושלים, שחלקו מצוי בבעלות חברת הנדל"ן נידר , הנתונה בהקפאת הליכים. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שבית המשפט משתמש בסמכותו וממנה מומחה מכוח סעיף 55 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר).

ביולי האחרון ביקשה נידר, הנסחרת בבורסה בתל-אביב ומצויה בשליטת משפחת רחמין, הקפאת הליכים בגין חובות של למעלה מ-350 מיליון שקל.

הנכס המרכזי של נידר הוא מתחם הולילנד בירושלים (בעלות בקרקע המיועדת לבניית 264 יח"ד ושטח של 1,600 מ"ר לשטח מסחרי וחניון תת-קרקעי), שלפני המשבר הכלכלי טווח ההצעות במזומן שהתקבלו בעניינו היה 160 מיליון שקל ומעלה לעסקת מזומן ו-45% לעסקת קומבינציה. זכויות נידר במתחם משועבדות לבנק לאומי , הטוען לחוב של 233 מיליון שקל.

נאמני החברה, עוה"ד אמיר ברטוב וקובי אמסטר, קיבלו הצעות שונות למתחם. הרצינית ביותר היתה מצד חברת נהור, שבבעלות חברת האוטובוסים "דן", שהציעה עסקת קומבינציה בשיעור 36%-46%. לדבריהם, העסקה תכניס לקופת החברה בעתיד כ-229 מיליון דולר - הרבה יותר מהחוב לבנק מה שיביא גאולה לנושים נוספים. הם הדגישו כי מדובר בסכום שאין סיכוי לקבלו במימוש מהיר של הקרקע בימי משבר כלכלי, כפי שדורש הבנק.

לאומי, המיוצג על-ידי עוה"ד עופר שפירא וקרן מגור, דוחה כל עסקה שאינה במזומן, למרות טענת הנאמנים כי הצעת נהור מעמידה לבנק הגנות מצוינות. הבנק דרש למנות כונס מטעמו כדי למכור את הקרקע בהקדם.

השופט יוסי שפירא הציע לזמן לדיון את מנכ"לית הבנק, גליה מאור, ויו"ר הדירקטוריון, איתן רף, כדי "ללבן" את עמדת הבנק, אולם הבנק השיב כי המדיניות בפרשת נידר אינה נקבעת בדרגים כאלה, ובמקומם התייצב לדיון משה אינגביר, מנהל אגף אשראים מיוחדים.

לדיון זומן גם הכנ"ר, עו"ד שלמה שחר, שהסביר כי קשה לקבוע באופן החלטי איזו חלופה צודקת ונכונה יותר, ולכן הציע למנות מומחה מטעם בית המשפט, מכוח תקנה 55, המאפשרת למנות מומחה "כדי שייתן חוות-דעת באשר לבקשה לפשרה או להסדר או לבקשה להקפאת הליכים".

בתום הדיון הסביר השופט שפירא את הדילמה: "מצד אחד יש צורך להקנות יציבות ו-ודאות בשוק ולפעול על-פי כללים משפטיים, ומצד שני למצוא הסדר מעשי שיעשה צדק עם כולם".

מאבק בין גישות

אמש מינה השופט כמומחה את ניר וייץ, סמנכ"ל לשעבר בחברה הכלכלית ירושלים וכיום בעל חברה לייעוץ בנדל"ן, שיבחן את ההצעות השונות העומדות על הפרק: מינוי כונס לבקשת לאומי, הצעת נהור או הצעה מסתמנת נוספת עם יהודי אמריקאי המחזיק בבעלותו בנק.

עיניים רבות בשוק ההון ובקהילה המשפטית נשואות לתיק נידר, המהווה סנונית ראשונה לעימותים צפויים נוספים בין נושים מובטחים (הבנקים) לבעלי אג"ח שלא קיבלו בטוחות טובות. בתי המשפט סברו שאין למנוע מנושה מובטח לממש את השעבוד שלו, אולם באחרונה העדיפו שופטי המחוזי בירושלים (בתיקי חפציבה ואלומות) גישות מודרניות של צדק חלוקתי, גישות שטרם אומצו בתיק משמעותי במחוזי בת"א. (פש"ר 5235/08).