ביה"ד הארצי: גם נבחר ציבור שקיבל משכורת באיחור זכאי לפיצויי הלנת שכר

השופט שמואל צור: גובה פיצויי ההלנה מהרשות המקומית יהא מופחת, כמקובל בגופי שלטון שמצבם הכספי קשה משום שלא מועברים להם התקציבים הדרושים לפעילותם - 25% לשנה עד לתקרת השכר הממוצע במשק

בית הדין הארצי לעבודה פסק כי גם נבחר ציבור זכאי לפיצויי הלנת שכר, במקרה ששכרו הולן על-ידי הרשות המקומית. גובה פיצויי ההלנה יהא מופחת, כמקובל בגופי שלטון שמצבם הכספי קשה משום שלא מועברים להם התקציבים הדרושים לפעילותם - 25% לשנה עד לתקרת השכר הממוצע במשק, ומעבר לסכום זה פיצוי בגובה הפרשי הצמדה וריבית.

בית הדין דחה את ערעורה של המועצה הדתית בת-ים, על פסיקת בית הדין האזורי, שחייבה אותה לשלם לראש המועצה הדתית לשעבר, רפאל ברנז, הפרשי שכר, גמלת פרישה ופדיון חופשה שלא שולמו וכן פיצויי הלנת שכר.

המועצה הדתית טענה, באמצעות עו"ד אייל נון, כי אין להחיל את ההלכה הנוגעת לעובדים שכירים של רשויות מקומיות ומועצות דתיות הנתונות במצוקה כספית, גם על נבחרי ציבור ששכרם גבוה והם אינם "אנשים קשי יום".

השופט שמואל צור, בהסכמת הנשיא סטיב אדלר והשופטת ורדה וירט-ליבנה, ציין כי חוק הגנת השכר אמנם חל על "עובד", מונח המתייחס בדרך כלל למי שמתקיימים בו יחסי עובד-מעביד. זאת, בהבחנה מ"נבחר ציבור", שלו מעמד שונה שמקורו בחוק. ואולם, לדבריו, תכלית החוק מחייבת "להתייחס לכלל ציבור מקבלי השכר ולעניין חוק זה אין מקום להבדיל בין מקבל שכר במעמד של 'שכיר' ובין מקבל שכר במעמד 'נבחר ציבור'. זה, כמו זה, זכאי לקבל את שכרו בזמן, ומן הראוי שיהיה זכאי לפיצויי הלנת שכר אם שכרו שולם באיחור".

צור ציין כי לגובה השכר של נבחר הציבור אין משמעות. "גם עובד ששכרו גבוה יחסית זכאי לשכרו בזמן", ומעבר לכך "פיצויי ההלנה נפסקים עד גובה השכר הממוצע במשק ולא על כל השכר, כך שגם מבחינה זו אין רלוונטיות לעניין גובה השכר".

ברנז יוצג על-ידי עו"ד ליאור אייזנפלד. (ע"ע 59/08).