חברות הביטוח לאוצר: לא צריך לשכפל את שערי ריבית בתוך הגופים המוסדיים

חברות הביטוח העוסקות בביטוח חיים מציעות לאוצר לשנות את הוראת השעה בעניין חישוב שווי לנכס לא סחיר, על פי החלטת ועדת השקעות ולא על פי חברת שערי ריבית. הדבר יאפשר למוסדיים להכיר ברווח מנתינת אשראי רק עד גובה העלות המתואמת, ולא מעבר לכך. בחברות הביטוח מעריכים כי בכך תיבלם האפשרות ליצירתיות בהכרה בתשואות בעקבות ניצול הוראת השעה שפרסם האוצר בדצמבר האחרון, במטרה להפשיר את שוק האשראי הקונצרני, ושטרם נכנסה לתוקף. הדברים עולים ממכתבים ששלחה התאחדות חברות לביטוח חיים לאוצר ולשערי ריבית לאחרונה, שהגיעו גם לידי "גלובס".

בשני המכתבים שהוציאה ההתאחדות ישנו דגש נוסף, לפיו החברות מציעות לאוצר לאפשר למוסדיים לפרוס רווח או הפסד הנוצר ביום ביצוע העסקה בדרך של קביעת "פרמיה פרטנית". סוגיה זו מתייחסת למניפולציה שהתאפשרה בשערי ריבית, והאוצר החל לטפל בה עוד קודם להוראת השעה, כשחברות הביטוח מציעות לתת למוסדיים את האחריות על פריסת הרווח או ההפסד המיידי שנוצר ביום ביצוע העסקה, ולפרוס אותו שלא על פי מודל שערי ריבית.

בלבול תפיסתי

בנוסף, בהתייחס להוראת השעה חישוב שווי לנכס לא סחיר, עליה הודיעו האוצר ושערי ריבית בדצמבר, נכתב כי ישנן מספר הכבדות שיסבכו את אימוץ הטיוטה ויגרמו לפגיעה באימוצה. הגם שמדובר לדברי חברות הביטוח במהלך מבורך. בטיוטה אמר האוצר למעשה שיש ליצור מתודולוגיה כמו בשערי ריבית בגופים המוסדיים, באמצעותה תקבע ועדת ההשקעות את הנוסחה ומנגנון השערוך.

לכך מתייחסות חברות הביטוח בפנייתן לאוצר, ואומרות כי "מהוראות טיוטת ההצעה, נראה כי קיים בלבול תפיסתי בין תפקידי ועדת ההשקעות לבין האחריות והחובות של החברה. החברה היא זו שאחראית על קביעת המנגנונים האופרטיביים לשיערוך, ואילו ועדת ההשקעות הינה גוף מאשר ומבקר שאינו קובע מתודולוגיה וכללי שיערוך". כמו כן, חברות הביטוח גורסות כי יש לאפשר להן, כאמור, לטפל בשיערוך לפי מודל עלות מתואמת או כפי שנקבע ב-IFRS. אחרת, מתריעים בחברות הביטוח, "יקשה עלינו לעמוד בהוראות הפרוצדוראליות הכרוכות ביישום".

לוליינות פיננסית

בדצמבר האחרון הודיע האוצר כי על רקע המשבר הכלכלי ומחנק האשראי החוץ בנקאי במגזר העסקי, יאפשר לגופים המוסדיים לשערך נכסי אשראי לא סחירים חדשים לפי מודל פנימי שלהם, ללא תלות בשערי ריבית. זאת, לפי נוסחה שתקבע ועדת ההשקעות בגוף המוסדי, במטרה לרשום את השווי ההוגן של ני"ע, וללא הצורך לשנות את הריבית של הנכסים הללו לפי שווי הוגן רציף של שערי ריבית.

במסגרת זו פרסמה שערי ריבית, חברה שעוסקת בציטוט שיעורי ריבית עבור נכסים בלתי סחירים לגופים מוסדיים, בראשות רו"ח שלומי ברטוב, הוראת שעה כי גופים מוסדיים גדולים (עם נכסים של 12 מיליארד שקל ומעלה) יוכלו להחליט בתוך הבית בנוגע לשוויו ואופן שיערוכו של נכס לא סחיר שירכשו (נכסים קיימים ימשיכו להיות תחת המודל של שערי ריבית).

למעשה, צעד זה, לפחות כפי שנוסח עד כה, עשוי להחזיר את השוק לימים של לפני שערי ריבית, באפשרו לוליינות פיננסית אדירה על חלק מהתיק. למוסדיים ניתן עכשיו חופש מוחלט שיאפשר לציניים שבהם לשחק בתשואות, ובעצם "לזייף" אותן ולהציג תמונה מפרגנת בהרבה ממה ששווה התיק שלהם בפועל.