הסטארט-אפים עם הגולן: חממת מיט"ג מקצרין מעדיפה יזמים מהצפון

חממת מיט"ג הפועלת מקצרין, רואה את עצמה כחממה צפונית במובן הרחב של המילה. "אנחנו משתדלים לתת העדפה ליזמים מצפון הארץ, אבל אנחנו לא ממוקדים דווקא ברמת הגולן", אומר אלישע ילין, מנכ"ל החממה. "גם יזמים ופרויקטים מהגליל מגיעים אלינו בשפע. עם הכבישים של היום הנסיעה מחיפה אורכת שעה.

ומתל-אביב? קצרין נמצאת מרחק נסיעה של כמעט שעתיים, אבל זה לא מפריע לה לפתוח זרועותיה גם ליזמים מדרום לה. "יש לנו אפילו יזמים מרחובות", אומר ילין.

42 מהמשפחות המתגוררות בקצרין קשורות לחממה, אחוז נכבד מההיי-טקיסטים של עיר הגולן. המומחיות של האזור היא בתחום הכימיה, עם חברות כמו פיגמנטאן, שמייצרת תרכובות הפועלות בפיגמנטים, סניף של חברת בייטמן, חברת נטרטק ואחרות. מיט"ג נמצאת בקשרים עם כל הסביבה הצפונית, כולל בתי החולים בצפון, כמו זיו ופוריה, מכון המחקר מיג"ל והטכניון.

ילין מגדיר את מיט"ג כחממה הטרוגנית, הגדרה המקלה עליה למשוך יזמים מאזורים מגוונים. עם זאת, בשנים אחרונות פיתחה החממה כמעט באופן בלתי מכוון מומחיות במדעי בחיים ובתחום הקלינטק. "זה נובע ממוניטין שצברנו בתחומים הללו, מקשרים אישיים של מנהלי החממה", מסביר עודד חרמוני, סמנכ"ל החממה לתחום הפיתוח העסקי. "גם אלישע המנכ"ל וגם לב דיאמנט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החממה, עסקו בתחום הקלינטק עוד לפני שבכלל קראו כך לתחום". כך יצא, שבכנס Cleantech 2008 זכתה מיט"ג בפרס החממה הנבחרת בתחום הקלינטק.

הצלחות החממה בתחום הקלינטק הן בעיקר בחברות שלא הוקמו דווקא במודל הקלאסי של הון סיכון, שהגיח לתחום בשנתיים האחרונות, אלא כחברות בנות-קיימא וכפועל יוצא מכך, עדיין ישראליות גם בבגרותן. בין אלה ניתן למנות את לקסטרן, העוסקת בניקוי גזי שריפה "ובגללה רואים היום ארובות ללא עשן"; Aquapure, ליתוטק, פיגמנטאן, וביו מור, המייצרת תמציות של צמח עץ התה.

"היום, אחרי הפרטת החממות, המודל המועדף שונה", מודה ילין. ואולם, עדיין מורגש בקרב הנהלת החממה הרצון להקים גם חברות בנות-קיימא, אשר יתרמו לתעשייה המקומית.

שופינג בסיביר

כחממה הממוקמת בגולן ונחשבת לפריפריאלית, זכאית מיט"ג להשקיע בכל חברה סכום יחסית גבוה, כ-750 אלף דולר לפרויקט, ויש לה אפשרות לבחור פרויקט אחד בכל שנה שימשיך לשנה שלישית. בנוסף לכך, כל פרויקט יוצא החממה שפונה לקבל כספי מדען נוספים אחרי שבגר ממנה, זכאי גם הוא לתמיכה המוקדשת לחברות באזור פיתוח א'.

ילין וחרמוני אומרים כי מאז שהחל המשבר, פונות אליהם חברות איכותיות ובשלות יותר מאי פעם. "אנחנו מקבלים אפילו פרויקטים שכבר הביאו סבב ראשון של משקיעים פרטיים. החברות הללו יכולות להגיע להכנסות עוד בתקופת החממה. חלקן היו יכולות אפילו לשרוד לבד, אבל החממה נותנת להם עוד משאבים, תמיכה ניהולית וקשרים", אומר ילין.

למרות שטף העסקאות שמגיע מהשטח, החממה הייתה ומתכננת להמשיך להיות פרואקטיבית בהשגת פרויקטים, עד כדי פנייה לחו"ל. ב-1996 הוציאה החממה משלחת לחיפוש פרויקטים חדשים ברוסיה, בעקבות הניסיון הטוב שהיה לה עם הידע שהביאו המדענים העולים שהצטרפו לחממה. צוות של החממה נסע עד סיביר כדי לצוד פרויקטים מעניינים. הם חזרו עם 5 טכנולוגיות מבטיחות - שגם קיימו. "החברות הללו הן לקסטרן ואקווה פיור, ליטוטק שמתמחה ו-NiTi, שפיתחה מוצר לתחום הקרדיולוגי המבוסס על מתכת עם זיכרון צורה - כולן חברות שגייסו הרבה כסף".

לאור ההצלחה, מתכננת החממה לצאת שוב לשופינג באוניברסיטאות של בריה"מ לשעבר. "הפעם זה יהיה קשה יותר כי כבר לא נהיה הראשונים שמסתובבים להם במכונים", אומר ילין. "המקור המבטיח הבא שלנו הוא מדענים יהודים בארה"ב. התחלנו שיתוף פעולה למשל עם חממה בקליפורניה".

אולי אפשר ללמוד מהצלחת הפרויקטים מרוסיה משהו על ההיתכנות של פרויקטים שמגיעים ללא יזם, אך החממה מעדיפה היום דווקא כאלה שמאחוריהם עומד יזם דומיננטי, ורואה בכך את אחד התנאים לבחירה בחברה.

ילין, מנכ"ל החממה, הגיעה אליה עם הקמתה בתחילת שנות ה-90 מתפקידו כמנהל מפעל בנטל תעשיות המייצר מנועים, במרום גולן. החממה הייתה שותפה של המפעל בפרויקט הראשון שלה, וכך נוצר הקשר. מיט"ג הוקמה על-ידי לב דיאמנט, ד"ר לפיזיקה, שעסק עוד לפני תקופת החממה בהשקעות פרטיות בחברות סטארט-אפ מסוגים שונים ואורי מאיר, היו"ר הראשון של החממה.

קבוצת קפיטל פוינט המשקיעה בחממה, היא התאגדות של משקיעים פרטיים, וכל עיסוקה הוא החזקת חממות: מיט"ג ואופקים היי-טק ונצ'רס. את קפיטל פוינט מנהלים דוד דולב (ליפיץ) המנכ"ל ושוקי גלייטמן היו"ר. את הקבוצה ייסד והוביל איש העסקים עזרא הראל, שנפטר מהתקף לב ב-2003, אשר הביא כמשקיע בנק גרמני גדול, את עמירם ויהושע לוינברג מגילת, מנחם עצמון פרופ' אלי טלמור ואליהם הצטרפו בהמשך פרופ' שמואל קבילי ופרופ' יהודה כהנא.

קפיטל פוינט הונפקה במאי 2006 והיא נסחרת לפי שווי של כ-30 מיליון שקל עם 19.5 מיליון שקל בקופה. בעלי המניות של החברה הם מעיין ונצ'רס (23%); יהודה כהנא (12.4%); סאקסן אל.בי. (6%); עצמון (5.5%); MTF (5.5%); דולב ליפיץ (5.4%) ואחרים.

"אנחנו בבעלות אחת מחברות ההשקעה הכי גדולות בארץ בחברות Seed", אומר חרמוני. "מעבר לכך, אנחנו אחת החממות הגדולות. אנחנו מקבלים כ-6 פרויקטים בשנה ויש לנו 18 חברות פעילות".