יו"רית מוזילה, שפיתחה את הדפדפן פיירפוקס: "לגייס כסף? זה יהרוס את החברה"

Mozilla היא אחת מהתופעות המעניינות באטמוספירה האינטרנטית. 5 שנים אחרי הקמת הארגון שהוקם על חורבות Netscape, אותו דפדפן מיתולוגי שלא שרד במלחמה מול מיקרוסופט. מוזילה היא ארגון קוד פתוח ללא מטרות רווח המציע, בין היתר, את דפדפן Firefox, שהצליח במקום שבו נטסקייפ נכשלה: לנגוס לאורך זמן במונופול של מיקרוסופט.

פיירפוקס מתגאה בנתח של 20% ממשתמשי האינטרנט - יותר מ-200 מיליון משתמשים בעולם בוחרים בדפדפן האלטרנטיבי. שלא כמו באקספלורר, הדפדפן המיקרוסופטי, לא הושקעו בפיירפוקס עשרות מיליוני דולרים בפיתוח ושיווק. ובכל זאת, כבודו של האקספלורר במקומו מונח: הוא הפופולרי ביותר, עם 69% מהמשתמשים.

מי שמכהנת כיו"רית מוזילה היא מיטשל בייקר (52). השבוע היא השתתפה בכנס האינטרנט האירופי DLD במינכן והייתה חלק מפאנל שניהל יוסי ורדי, במטרה להבין איך מצליחים לגרום למאות מיליוני משתמשים לבחור במוצר כזה או אחר. בייקר הייתה יוצאת דופן, כמי שמייצגת ארגון לא מסחרי - המוטיבציה המרכזית של מוזילה, שלא כמו ארגונים אחרים היא לא לעשות כסף.

בדיון אפשר היה לראות מדוע בייקר זכתה לכינוי החיבה Lizard Wrangler, שהוא אף שם הבלוג שלה, שמשמעותו: הלטאה המתווכחת בלהיטות ובכעס. בעברית היו קוראים לה בחיבה "ג'ינג'ית".

נכס של הקהילה

בראיון בלעדי ל"גלובס" מסבירה בייקר איך מוזילה הפכה להיות כוח שאי אפשר להתעלם ממנו באינטרנט, ואחד הסיפורים המעניינים ביותר בתולדות המרחב המקוון. כיצד הצליחה להיות הצד השני של המטבע של מיקרוסופט - בלי להפוך לתאגיד ענק, בלי מיליארדים של דולרים ובלי מסעות שיווק אגרסיביים.

"מוזילה מנסה לבנות נכס ציבורי ששייך לקהילה ומופעל על-ידי כוחות השוק ולא על-ידי מונופול. האינטרנט הוא תשתית - כמו כבישים. רק שהם נשלטים על-ידי רשויות מפקחות. אין סיבה שתשתית האינטרנט תישלט באופן בלעדי על-ידי תאגידים מסחריים. האינטרנט הוא נכס ציבורי ולא צריך בהכרח להפיק ממנו תועלת פרטית או ארגונית", היא אומרת.

זה נשמע יפה. זה ריאלי בעולם שבו אנחנו חיים?

"מתברר שכן. אמרו לנו שזה בלתי אפשרי והנה, אנחנו עדיין כאן. יש לא מעט פרויקטים של קוד פתוח שמנסים להיות מסחריים ומתקשים להיות רווחיים ולכן אנחנו גוף יוצא דופן גם בקהילת הקוד הפתוח".

ב-2005 מוזילה הקימה חברה-בת, Mozilla Corporation שהיא זאת שמפתחת ומתאמת את יישומי האינטרנט בקוד הפתוח. זאת חברה פרטית שלדברי בייקר נהנתה בשנה האחרונה מהכנסות של 75 מיליון דולר. על רווח לא מדברים שם. מוזילה מעסיקה היום כ-200 עובדים, אך עשרות אלפי מתנדבים ברחבי העולם הם המפתחים האמיתיים של המוצרים, שכן נוסף לדפדפן יש גם שירות דואר אלקטרוני ויישומים נוספים.

"אנחנו קטנטנים ביחס למתחרים שלנו, אבל זה אפשרי. עובדה", אומרת בייקר. זה היה אפשרי גם לפני שנה, כשהיו לנו רק 100 עובדים ולפני-כן, עם רק 50. הגרסה הראשונה של המוצר הושקה בזכותם של 13 עובדים וכל המתנדבים-מפתחים ברחבי העולם שתרמו. 40% מהקוד נכתב על-ידי אנשים שתורמים מזמנם החופשי ולא מקבלים שכר תמורת עבודתם".

"לא רוצים להתעשר"

יכולתם לגייס ולהפוך לתאגיד.

"זה מנוגד למשימה ולחזון שלנו, אנחנו לא רוצים לקנות צמיחה בכסף. המוצר עובד וחי בגלל התרומה של החברים בקהילה שתורמים לקוד, או לבדיקות האיכות או לעיצוב. כסף יהרוס את הארגון".

יכול להיות שתהפכו להיות ביום מן הימים ארגון מסחרי?

"זה לא על השולחן שלנו, יש לנו משימה, שהיא יצירת אלטרנטיבה, בתקווה ליצור חיים טובים יותר. להשפיע באופן חיובי כדי להפוך את האינטרנט למקום טוב יותר. הגענו לאן שהגענו בזכות המשתמשים ולא בזכות קמפיין מאסיבי. הקהילה גורמת לכך שאנחנו לא יכולים להתקלקל ולרצות להתעשר פתאום.

"אנחנו מבינים שאם מוזילה תהפוך לארגון למטרות רווח, המהנדסים שתורמים למוצר ייעלמו. לא תהיה להם סיבה להיות חלק מהמיזם. בנינו ארגון שמתבסס על ערכים ובלי זה נהיה אבודים".

חלק מהקהילה האינטרנטית

אם לא כסף, אז מה המוטיבציה של המפתחים?

"המוצר. הם רואים אחר-כך שזה עובד, שאנשים משתמשים בזה. זה יוצר תחושה של שותפות וגאווה. המפתחים בכל העולם רוצים להיות חלק מהאינטרנט, לבנות ולפתח אותו - אבל לא לשלוט בו.

"יש גם את סוגיית ה'אח הגדול' ואנחנו מציעים אלטרנטיבה: שימוש בטוח, בלי שהמידע הפרטי והאישי של כל אחד יזלוג החוצה. אנחנו לא רוצים לעשות מניפולציה אבל רוצים להיות אלטרנטיבה. שמי ששולט במידע לא יהיה זה שמושך בחוטים".

זה סותר את הקביעות על הדור הצרכני.

"נכון שרוב המשתמשים רוצים רק לצרוך ולהשתמש, אבל יש מספיק אנשים שרוצים לקחת חלק ולתרום. לא כולם מחויבים ברמה יומיומית, אך יש מספר לא מבוטל של חברים בקהילה שבודקים כל יום מה נעשה ותורמים את חלקם. האתגר של ההנהלה הוא לדאוג לגיבוי ולמנוע מראש בעיות".

לטענת בייקר, ללא הקהילה, אין למוזילה זכות קיום: "זכות הקיום שלנו נובעת מכך שיש מיליוני אנשים שמורידים את הדפדפן פיירפוקס למחשב שלהם. יש לנו 225 מיליון משתמשים וכל אחד מהם בנפרד החליט שהוא רוצה להשתמש בדפדפן שלנו ולא באחר". מוזילה השקיעה כ-10 מיליון דולר בשיווק הדפדפן שלה. "לא היו לנו 100 מיליון דולר להשקיע בקמפיין שיווקי. זה חלק מהסיפוק הגדול".

מה התכניות לעתיד?

"הפרויקט לחיבור מכשירי הטלפון הניידים הוא הדבר הבא. לאפשר לאנשים לנהל את המידע בביטחון ובפרטיות. כל מוצר הוא משימה גלובלית והרעיון הוא לנהל מידע קריטי שיכול להיות שירות. גם החיבור לשירותי ענן המחשוב נמצא על סדר היום שלנו".

איך צולחים את המשבר?

"מאחר שאין לנו מניות או אופציות, אנחנו לא חווים את ההייפ וגם לא את המשבר. אנחנו מרגישים את המחזוריות באופן עקיף, אבל אנחנו לא מתכוונים לפטר אנשים. יותר מזה - יש לנו תוכניות לגייס מעט עובדים. אנחנו בפוזיציה נוחה, במיוחד בימי משבר".

בייקר היא עו"ד בהשכלתה, שמגזין "טיים" דירג כאחת מ-100 הנשים המשפיעות בעולם. ב-1994 הפכה לאחת העובדות הראשונות של נטסקייפ, שנרכשה בידי AOL ב-1998 בסכום בועתי של 4.2 מיליארד דולר. לימים, עם ההחלטה לסגור את נטסקייפ, מוזילה הפכה למלכ"ר, ובייקר מונתה לתפקיד הנשיאה. בשנה שעברה פינתה את הכיסא לג'ון לילי.