דו"ח אדם טבע ודין לעוני סביבתי לשנת 2008, שהוגש היום (ג') לנשיא המדינה, מעלה תמונה עגומה על פגיעה קשה בסביבה הנובעת, לטענת העמותה, מרפיסות שלטונית בישראל. זאת, בשל מערך חקיקה חלש, ישן וחלקי, המאפשר לבעלי הון ולקבוצות אינטרס לעשות בסביבה כבשלהם, והנפגע העיקרי הוא הציבור שמשלם בבריאותו ובאיכות חייו.
מים
הכשל הראשון, אותו מונה הדו"ח, הוא שהוועדה למתן היתרי הזרמה מאשרת הזרמת שפכים לים במקום להיות הגורם הממשלתי שפועל למניעת זיהום זה. הוועדה מתירה הזרמות של חומרים רעילים ומסוכנים לים, אינה פועלת להטלת סנקציות על מזהמים שחרגו מתנאי היתרי ההזרמה ואינה פועלת באופן נחוש דיו לחיוב המפעלים המזהמים בהיתר להתקין טכנולוגיות לטיפול בשפכים.
אט"ד מביאה כדוגמה את מפעלי ים המלח, בבעלות כי"ל, להם מאשרת הוועדה כבר שנים רבות להזרים שפכים סניטריים בלתי מטופלים לים המלח, חרף העובדה כי טכנולוגיות לטיפול בשפכים סניטריים קיימות כבר שנים ויישומן בוודאי שאינו מהווה מעמסה כלכלית כבדה על המפעלים.
נציין כי מפעלי ים המלח מסרה כי היא פועלת בהתאם לתנאים ברישיון העסק ולהוראות המשרד להגנת הסביבה. החברה מבצעת בימים אלו פרויקט לטיפול במי השפכים המליחים בהיקף של כ-4 מיליון דולר. הפרויקט מקודם באופן אינטנסיבי בהתאם ליעד המוכתב בהיתר ההזרמה לים.
כשל נוסף הוא שהשר להגנת הסביבה אינו קובע היטלים לזיהום הים וכתוצאה מכך, המזהמים אינם נושאים בעלות הזיהום. הדו"ח מציין כי תיקון לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, מחייב את השר לקבוע היטלים למניעת זיהום הים. עד היום, שלוש שנים לאחר התיקון לחוק, לא נקבעו היטלים אלה. מזהמים פרטיים מרוויחים כלכלית מזיהום הים, בעוד עלויות הזיהום מושתות על הציבור בכללותו.
ג. הכשל: העדר תקנים מעודכנים לאיכות מי שתיה - מנכ"ל משרד הבריאות מינה בחודש מאי 2003 ועדה לעדכון תקנות איכות מי השתיה (ועדת עדין), אך עד היום, למעלה משנתיים לאחר קבלת המלצות הוועדה, שר הבריאות טרם הפעיל את סמכותו והתקנות נותרו חסרות ולקויות.
ד. הכשל: איכות מי שפכים ממוחזרים (מי קולחים) ירודה גורמת לזיהום מי התהום למרות המלצות ועדה ממשלתית משנת 2000 שאינן מיושמות. אט"ד טוענת כי פועל יוצא של העדפת הממשלה שלא לשפר את מי הקולחין ובמקום זאת, להגדיל את היקפי ההתפלה, הוא כי מדינת ישראל מתקשרת בחוזים עם זכיינים פרטיים שנהנים כלכלית מהקמתם ותפעולם של מתקני התפלה תמורת הבטחת רכישת המים המותפלים בידי המדינה במחיר נקוב.
קרקע
הכשל הראשון, אותו מפרט החוק בנושא הקרקע, הוא היעדר חוק לשיקום קרקעות מזוהמות, מה שמאפשר למדינה להסיר מעליה את האחריות לטיפול מקיף בבעיה, ומאות קמ"ר של קרקעות נטושות, המזהמות את מי התהום ומסכנות את בריאות התושבים החיים בסמוך. למרות חומרת הבעיה, לא קיימת כיום חקיקה מפורשת המגדירה מהי קרקע מזוהמת,
ב. הכשל: חוק תכנון ובנייה חסר ומיושן מוביל למחסור בשטחים ציבוריים פתוחים בערים ולהיעדרן של ריאות ירוקות במרכזי הערים , שתורמות לשיפור איכות האויר בהן. כך, ממוצע שטח פתוח לתושב עירוני בישראל עומד על כ-0-3 מ"ר, בעוד שבמדינות המפותחות בעולם, הממוצע מגיע עד לכ-14 מ"ר לתושב. אט"ד אומרת שהמציאות העגומה היא שהערים בישראל נכנעו ללחצם של ראשי רשויות קצרי רואי, מינהל מקרקעי ישראל ויזמי נדל"ן שנהנים מבנייה לא מבוקרת, אשר באה על חשבון השטחים הפתוחים.
ג. הכשל: תוכניות בנייה ישנות ופוגעניות בחסות חוק תכנון ובנייה מיושן מאיימות לנשל מהציבור בישראל שורה של שכיות חמדה, שטחים בעל ערך נופי רב. כך, חוף כורסי בכנרת עומד בפני יבוש, בשטח הבתולי של עמק ססגון מתוכנן מלון נוצץ מהגדולים בישראל, וחוף פלמחים הטבעי אמור לפנות את מקומו לכפר נופש על המים.
ד. הכשל: חוק הפיקדון מיושם באופן חלקי ותשתית איסוף מיכלי המשקה בישראל נפגעת עקב לחץ שמפעילים תאגיד המחזור (אל"ה) ויצרני המשקאות נגד חוק הפיקדון. מסע תעמולה הכולל פעילות לובי ולחץ תקשורתי מצדם, הובילו את השר להגנת הסביבה לפגוע בחוק הפקדון ולהקל על תאגיד המחזור באמצעות שינוי ביעדי איסוף מיכלי המשקה הקבועים בחוק והתאמתם לצרכי התאגיד. כמו כן, ביטל השר את תמיכתו בהרחבת החוק ובכך מנע הטלת אחריות ישירה לאיסוף הבקבוקים על יצרני המשקאות. הנפגעים העיקריים הם הסביבה פסולת של מיכלי משקה מוטמנת ולא מובאת למחזור,
אוויר: חקיקה בלתי מספקת מהווה "חממה" למזהמים
מחברי הדו"ח טוענים כי הכשל העיקרי בסוגייה זו הוא מערך חוקים דל ומיושן, שמוביל לזיהום אוויר, שאפילו אינו עומד בתקני איכות האוויר המיושנים המחייבים בישראל. חוק אוויר נקי נחקק אמנם השנה, אך לפי דרישת השר להגנת הסביבה, יתחיל להיות מיושם בהדרגה רק בשנת 2011. אט"ד מאשימה שהנהנים העיקריים הם המזהמים הגדולים - התעשיות הגדולות שאינן מחויבות עדיין לתקני פליטה מחמירים, יבואני הרכב שנהנים מהעדר תוכנית לאומית להפחתת פליטות האוויר מתחבורה, וחברת החשמל, שעדיין אינה מחויבת בתקני הפליטה החדישים למשק החשמל המעוכבים כבר למעלה מעשור.
ב. הכשל: הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) מאפשרת תכנון מתקני תשתית מזהמים בהליך מקוצר וחסר, ללא אפשרות אמיתית להתנגד להם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
