בשבועות האחרונים מטלטלת את עולם הקלינטק מצגת שקרן ההון סיכון האמריקנית Ventures@ העלתה לאוויר. ממש כמו הילד מהסיפור "בגדי המלך החדשים" שהעז לחשוף את המלך הגנדרן ולהכריז כי עירום הוא, כך גם המצגת המדוברת של הקרן, מעזה לקרוא תיגר על התחום שנחשב עד כה כמעט בפי כל כמבטיח ומלבב.
תחת הכותרת: "מה לא נכון בהון סיכון בתחום הקלינטק", חושפת המצגת את כל הרעות החולות של ענף ההון סיכון, שבשנת 2008 הושקעו בו 3.6 מיליארד דולר, מעט פחות מ-10% מסך ההון הכללי שהושקע בחברות בארה"ב.
ענף הקלינטק, ראוי לציין, הוא היחיד שטרם טעם את נחת זרועו של המשבר הכלכלי העולמי, למרות שיש לא מעט קולות שטוענים כי בקרוב זה יקרה וגם תורו יגיע.
הילד במקרה הזה, קרן Ventures@, היא דווקא מי שעל פניו נהנתה מהבגדים החדשים, שכן היא משקיעה בחברות קלינטק בשלבים המוקדמים.
Ventures@ הוקמה בשנת 1995 והשקיעה עד היום ב-75 חברות טכנולוגיה. בשנים הראשונות לפעולתה היא התמקדה בהשקעות בחברות אינטרנט, אך בשנים האחרונות, בעקבות משבר הדוט.קום היא שינתה את המיקוד. הקרן היא יחידת ההון סיכון של ModusLink Global Solutions, הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-105 מיליון דולר ומספקת שירותים בניהול תהליכים עסקיים והפצה לחברות טכנולוגיה בתחומים שונים. הקרן משקיעה בחברות טכנולוגיה בארה"ב בלבד, בחוף המזרחי והמערבי.
אחד מכותבי המצגת הוא מארק פויריאר, שותף ב-Ventures@ מאז 1998, שמתמקד בהשקעות בחברות בשלבים המוקדמים. פויריאר היה בעבר שותף להקמת חברות ולפני כן עבד בקבוצת יזמות, מיזוגים ורכישות של ארנסט אנד יאנג.
המלצה: להשקיע ביעילות אנרגיה
בראיון מיוחד ל"גלובס" פויריאר טוען, קצת בתמימות, כי המצגת לא הייתה אמורה לעורר סערה. לדבריו, "היו דברים שהבחנו בהם ורצינו לשתף אחרים. יש במצגת הרבה שיעורים שלמדנו בדרך הקשה בעשור הקודם, אז הקרן התחילה לפעול כגוף שמתמקד בהשקעות בחברות אינטרנט. אנחנו רואים שמה שקורה כיום בעולם הקלינטק, קצת דומה למה שקרה באינטרנט ובטלקום בסוף שנות ה-90".
חייל לא צריך לקחת איתו 20 סוללות
עם זאת, לפי פויריאר יש הבדל משמעותי בין הבועה אותה חווה לזו ממנה הוא מזהיר. הוא טוען כי יש טעות בתפיסה הכללית של הקלינטק, שכן הוא מורכב מתחומים ושווקים שונים בתכלית. לדבריו, "מה שברור לנו זה שבחלק מהתחומים, כמו דלקים ביולוגיים ואנרגיה סולארית, יש בועה.
"מצד שני, יש תחומים שלא ממומנים ויש בהם הזדמנויות מעניינות. זאת הסיבה שאין כאן מקבילה אמיתית לבועת האינטרנט, הקלינטק הרבה יותר מגוון".
* אתה מאמין ביכולת של ההון סיכון להשקיע ולהצליח בקלינטק?
"אנחנו מאמינים וממשיכים להשקיע, אך ברור שיהיה קשה יותר אם רוב המשקיעים יבחרו להשקיע בחברות בשלות, כמו שקורה עכשיו.
"זה נכון שבכל ההון סיכון נוטים כיום להשקיע בחברות בוגרות ומבוססות, אך אנחנו מאמינים שהיכולת האמיתית ליצור החזרים ותשואה על ההשקעה היא באמצעות השקעות מושכלות בשלבים המוקדמים, למרות שאני בטוח שיהיו השקעות בחברות קלינטק בשלות שיישאו תשואות נאות".
* אתה יכול לציין את אחד התחומים שאתם חושבים שהם לא ממומנים בגלל "תופעת העדר" בהשקעות קלינטק?
"התחום של יעילות האנרגיה (Energy Efficiency) הוא לא חם כמו התחום הסולארי, הרוח או הדלקים. עד לאחרונה אפשר היה להגיד שהוא הילד החורג בתחום, אבל אז החלו להבין שיעילות אנרגיה היא דרך מעולה לפתור בעיות. זה תחום שדורש פחות הון ומצד שני בדרך כלל מאפשר החזר השקעה מהיר ללקוחות.
"תחום אחר הוא Energy Harvesting, שזו טכנולוגיה האוגרת ומאחסנת אנרגיה ומאפשרת שימוש בה. כיום יש באיידהו מעבדות טכנולוגיה שמכפילות אנרגיה שנתפסת כטכנולוגיה ייחודית. היישומים של הטכנולוגיה הזו רחבים - ממכשירי אלקטרוניקה ועד לשימושים צבאיים.
"כך למשל, כיום חייל שיוצא לשטח, נושא עימו 20 סוללות כדי לאפשר לו להיות מחובר, הטכנולוגיה הזאת יכולה למשל לצמצם מאוד את הצורך בנשיאת כל כך הרבה סוללות".
המצגת: כולם בעקבות אותו ברבור שחור
המצגת הסנסציונית מבית היוצר של Ventures@ מתחילה בסניטה בבכירי ההון סיכון בעולם: "כולנו משוכנעים שקלינטק שווה כסף, נכון? בכירי ההון סיכון העולמי, כמו טים דרייפר או וינוד קושלה, מכריזים על גודל ההזדמנות. אבל, האמת היא שהשווקים של הקלינטק הם עצומים ולמעשה בהון סיכון עוד לא יודעים איך זה עובד. עוד לא היה אקזיט קלינטק ענק ומצד השני נרשמו כישלונות לא מעטים. אנשי הון סיכון מאמינים שהם יכולים למצוא ברבור שחור, שיהפוך להנפקת ענק, למרות שהם יודעים שהאפשרות שזה יתממש מאוד מוגבלת".
כותבי המצגת מכוונים לאסטרטגיה של קרן ההון סיכון DFJ, שדרייפר הוא ממייסדיה, שאימצה את "פילוסופיית הברבור השחור" - איתור של הנדיר ושל מה שכולם חושבים שאי אפשר למצוא.
בעבר, כך לפי המצגת, ההון סיכון היה נראה אחרת: "ב-1996 גודל קרן ממוצעת עמד על 138 מיליון דולר, היו כ-2,000 השקעות בשנה, כשהשקעה ממוצעת עמדה על 4.5 מיליון דולר. מחצית מההשקעות היו אז בחברות בשלבים הכי מוקדמים. רוב ההון הושקע בחברות בתחומי התוכנה, הטלקום, המדיה, הביוטק והמכשור רפואי".
האקזיטים אז היו נפוצים יותר: 20%-35% מהחברות סיימו בהנפקה ראשונה, הזמן לאקזיט עמד על 4 שנים וה-IRR הממוצע (שיעור תשואה פנימית) עמד על 20%.
כולם יודעים שתוצאות כאלה הן בבחינת נוסטלגיה. ולכן במצגת נשאלות השאלות: "האם ההון סיכון חוזר עתה על אותן הטעויות שנעשו בתחום ההשקעות בסוף שנות ה-90? האם מגייסים קרנות גדולות מדי ומשקיעים ביותר מדי חברות?"
בשלב זה של המצגת, כל החשק של הצופה בה להשקיע בקלינטק, מתנדף: "איך אפשר להגיע בקלינטק לאקזיטים שיחזירו פי חמישה על ההשקעה המקורית?", עולה שם השאלה. "זה עוזר אם משקיעים בחברות בשלבים המוקדמים. גם הערכות השווי צריכות להיות סבירות ולא צריך לשפוך על החברה יותר מדי כסף. למרות זאת מנהלי הון סיכון מפמפמים דולרים לעסקאות".
כותבי המצגת מתמקדים בבעיה שלדעתם יוצרת "בועה" באופן ספציפי בתחום הקלינטק: "עולם זה מורכב מתחומים שונים ומסיבה לא ידועה ההון סיכון נמשך רק למעט מהתחומים הללו. 81.4% מכל ההון שהושקע בחברות קלינטק ברבעון הרביעי של 2008, זרם לתחומי האנרגיה (יצירת אנרגיה ויעילות אנרגיה). זה נכון גם לגבי התחום הסולארי. רוב ההון זורם לחברות בשלבים המאוחרים. לכן נראה שיהיה קשה להשיג תשואות טובות אם כולם רודפים אחרי אותם הדילים. רוב ההון זורם לתחום המכונית החשמלית, אנרגיה סולארית ודלקים ביולוגיים וכל התחומים הקטנים נזנחים ולא ממומנים".
* אז איך ההון סיכון הקלינטקי צריך להיראות?
מארק פויריאר, Ventures@: "כנראה עם פחות קרנות בכלל ובוודאי עם פחות קרנות המשקיעות בחברות בשלבים המאוחרים. צריך יותר קרנות קטנות שכותבות צ'קים קטנים ומסייעות לחברות לצמוח במהירות. אנשי ההון סיכון צריכים להפסיק לנסות להבין איזה מודלים של השקעה יעבדו בקלינטק ולהתחיל להבין איזה תחומים בקלינטק יעבדו במודל ההון סיכון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
