הסתיים השלב הראשון בהליך בחירת מנהלי קרנות המנוף, הקרנות במסגרתן תתערב המדינה בשוק האג"ח הקונצרני, כחלק מההתערבות הממשלתית בשוק האשראי החוץ בנקאי. שבע קבוצות מתחרות הגישו היום למשרד האוצר את הצעותיהן לשלב המיון המקדמי, לעומת 12 גופים שרכשו את ספר המכרז, ובאוצר רואים בכך הצלחה.
ההכרזה על הזוכים במכרז לניהול קרנות המנוף הראשונות שיצאו לדרך בחודשים הקרובים, צפויה ב-27 בפברואר. בין הקבוצות שפנו לאוצר בהליך הבחירה המקדמי, נמצאות הקבוצה של גבי פרל, מני וסרמן, רן גרודצקי וצורי לביא; הקבוצה של KCPS, יחד עם יוסי דאובר, גבי לב, שי איילון והדי בן סירא; הקבוצה של גבי טרבלסי, גיא ועדיה, גיל גרשלר וגיא זוקין; הקבוצה של פרופ' נסים ארניה, ראובן צבאג, עזרא עטר וירון פיטארו, ועוד.
את עבודת המטה באוצר מרכזים החשב הכללי, שוקי אורן, וסגנו עמי לנדאו, בשיתוף הממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, וראש אגף התקציבים, רם בלינקוב.
ל"גלובס" נודע, כי ההיענות מצד הגופים המוסדיים הגדולים בשוק לא הייתה חד משמעית, וחלקם לא הביעו עד כה תמיכה רבתי בצעד של האוצר. גופים מרכזיים כמו מגדל, כלל ביטוח וקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר ("עמיתים"), לא חתמו על מכתב לגופים המתחרים ולא התחייבו עדיין להשקיע בקרנות המנוף. שני גופים מרכזיים אחרים - הראל ומנורה-מבטחים - נתנו התחייבות לגופים המתחרים על תפקיד מנהל קרן המנוף, וככל הידוע פרט לחמש הקבוצות המובילות שצוינו, גם הפניקס, שרשמה בשנה האחרונה את התשואות הגרועות ביותר מקרב חברות הביטוח, העניקה מכתב התחייבות לקבוצות המתמודדות.
ההמתנה של שלושת הגופים הגדולים בשוק הפנסיוני בטרם יכריעו אם לקחת חלק בקרנות המנוף של המדינה, אינה מפתיעה. בקרב משקיעים מוסדיים גדולים ישנה ביקורת חריפה כלפי הגופים המתמודדים על תפקיד מנהלי קרנות המנוף, וכמה מהם אף הביעו חשש בנוגע לאיכות המנהלים שפנו אליהם בימים שקדמו להגשת ההצעות לאוצר. עם זאת, נציין כי לא מדובר במילה האחרונה בנושא, וגם הגופים שלא התחייבו לפי שעה לקבוצות המתחרות על ניהול קרנות המנוף, יוכלו להצטרף אליהן בהמשך הדרך.
הקבוצות המתמודדות במכרז, שהגישו לאוצר את הטפסים שלהן היום בצהריים, נדרשו להציג בין היתר מכתב כוונות מגופים מוסדיים על סך השקעה של לפחות 400 מיליון שקל משלושה גופים, כאשר היקף ההשקעה של הנמוך בהם הוא 75 מיליון שקל. לגופים המוסדיים שישקיעו בקרנות תובטח מנגד תשואה ריאלית מינימלית של 3.6% (בהערכת אינפלציה ממוצעת של 2%, מדובר בתשואה נומינלית של 5.4%).
קרנות המנוף נועדו לצורך מיחזור אג"ח קונצרני, באמצעות הזרמת כספי מדינה וכספי גופים מוסדיים לחברות ולשוק האשראי הקונצרני כנגדם, במטרה לעורר את שוק האשראי העסקי החוץ בנקאי. זאת, באמצעות רשת ביטחון מסוימת של המדינה לגופי החיסכון לטווח ארוך - קופות הגמל, ביטוחי המנהלים של חברות הביטוח וקרנות הפנסיה - שישתתפו בקרנות המנוף.
בשלב הראשון, מדובר על השקת קרן מנוף עם היקף השתתפות מדינה של 600 מיליון שקל, וקרן נוספת עם השתתפות מדינה של כ-400 מיליון שקל. בסך הכל, הודיעה המדינה כי תקצה לקרנות המנוף 5 מיליארד שקל.
דמי הניהול של מנהל הקרן בתקופת ההשקעה (שלוש השנים הראשונות), יהיו בשיעור של 1% מסך הנכסים אליהם התחייבו הגופים המוסדיים והמדינה בקרן. כך למשל, בקרן אליה תזרים המדינה 600 מיליון שקל, והמוסדיים יתחייבו ל-1.2 מיליארד שקל נוספים, יסתכמו דמי הניהול הקבועים בכ-18 מיליון שקל לשנה. לאחר תקופת ההשקעה, יזכו מנהלי הקרנות בדמי ניהול קבועים של כ-0.5% עד תום הקרן. בנוסף, מנהלי הקרנות יהיו זכאים במקרה של תשואה חיובית מעל ל-8% לשנה גם לדמי ניהול משתנים, בשיעור של 20% מהרווחים העודפים שמעל לתשואת המשוכה האמורה. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
