אביר הצרכנות המלאכותי

התדמית שבנה לעצמו שר התקשורת אריאל אטיאס, כמגן הצרכנים עומדת בימים אלה למבחן. בשלהי כהונתו אנו נוכחים בכישלון קולוסאלי של חוסר מנהיגות מקצועית בשוק הטלוויזיה, עם כל מה שקורה בערוץ 10. כשיש שר תקשורת שלא רואה טלוויזיה, אבל מתיימר לקבוע איך הטלוויזיה תיראה וגם כמה צנזורה תהיה על הגלישה באינטנרט, לא נותר אלא לשאול למה דווקא באחרית כהונתו עומד אטיאס להפסיד את מה שבנה בראשית כהונתו הנמרצת.

ללא ספק בשוק הטלוויזיה רשם המשרד כישלון חרוץ. די אם נסתכל על הסחבת בנושא המעבר מזיכיונות לרישיונות והרפורמה שאטיאס הצהיר שהוא רוצה להעביר בנושא הזה. מישהו זוכר היום שאטיאס רצה להשלים את עבודת הוועדה שקמה לצורך העניין בתוך חודש? הוועדה בראשות מנכ"ל המשרד מרדכי מרדכי, קמה באוקטובר 2008 והנה אנחנו כבר בפברואר 2009, לפני בחירות, והסיכוי שיקרה משהו בשוק הזה בשבוע שנותר עד הבחירות הוא אפסי.

בינתיים מפציצים את מערכות העיתונים בהודעות לתקשורת על היוזמות האחרונות של אטיאס בניסיון להציל את ערוץ 10. יוזמות שח"כ גלעד ארדן העלה כבר לפני חצי שנה, אך אז לא היו בחירות באופק ולכן משרד התקשורת לא הזדעק להצלת הערוץ כפי שהוא עושה היום בניסיונות הפתטיים שלו.

הוועדה הנעלמת

ואם בנושאי צרכנות ותחרות עסקינן מה יותר רלבנטי לבחינה מאשר סוגיית התעריפים בשוק התקשורת. ועדת גרונאו המליצה להמשיך ולהפחית את תעריפי קישור הגומלין (השלמת שיחה) בשוק הסלולרי ובשוק הנייח. אך משרד התקשורת מגלה חולשה מדהימה ולנוכח סירובו של משרד האוצר לאשר לו תקנים נוספים הוא מחזיק את כל שוק התקשורת בהקפאה ומסרב לדון בנושא כבר חצי שנה, מאז אושרו ההמלצות על-ידי אטיאס.

חיוני שתקום ועדת תעריפים כמה שיותר מהר כדי לבחון את הסוגיה של הפחתת תעריפי השלמת שיחה, מכיוון שברור שהם גבוהים מדי לנוכח המחירים בשוק העסקי.

אך חיוני לא פחות שתקום ועדת תעריפים על מנת שניתן יהיה לבחון אם יש מקום להמשיך ולהפחית את תעריפי בזק. תעריפי בזק מפוקחים על-ידי ועדה ציבורית שקמה אחת ל-4 שנים. הסדר התעריפים האחרון של בזק הסתיים ביוני 2008, ולכאורה אמורה הייתה לקום הוועדה המיוחלת על מנת להמשיך ולבדוק אם יש מקום להפחית את תעריפי החברה, לבחון לעומק את מבנה התעריפים שלה ולקבוע אם ניתן לעבור למודלים חדשים שמתאימים יותר לעולם האינטרנט, כמו תשלום קבוע עבור השימוש בלבד וללא התשלום עבור התנועה.

אבל, וכאן יש אבל גדול, משרד התקשורת נמנע מהקמתה של ועדת תעריפים לבחינת תעריפי בזק. תחת התירוץ של מחסור בתקנים, נמנע המשרד מלהקים ועדה שעשויה להפחית בצורה משמעותית את מחירי השיחות מבזק, תוך המשך השמירה על איתנותה הפיננסית.

לבזק יש אינטרס ברור ומובהק שוועדה כזו לא תקום. הסיבה לכך היא תהליך ההתייעלות שעברה החברה בשלוש השנים האחרונות, והחשש שוועדה כזו תדרוש ממנה הפחתת תעריפים.

הפחתת התעריפים בבזק תהיה כרוכה בפיטורי עובדים, ומי רוצה להיכנס בתקופה כזו למאבקים נוספים עם ועד עובדי החברה. זה שלבזק יש סיבות טובות ומנומקות מדוע לא צריך להפחית את תעריפיה זה ברור, אבל היכן מגיני הצרכנים הגדולים? הרי בזק שולטת ביד רמה בשוק הטלפוניה והפחתת התעריפים הייתה עושה טוב לצרכנים ולכל השוק.

האם יכול להיות שאותם אבירי הצרכנים במשרד התקשורת התבלבלו ואינם פועלים להפחתת תעריפים בכסות של מאבק במשרד האוצר? או שאולי הם מעדיפים שמחיריה של בזק יישארו קצת יותר גבוהים ויאפשרו את התחרות המלאכותית בשוק הנייח כפי שהיא היום - תחרות שמבוססת על קביעת מחירי קישורי גומלין לא ריאליים.

המקל והגזר

הטענה הבסיסית של בזק היא שוועדת גרונאו לא המליצה על המשך הפחתת התעריפים שלה, ולא בכדי. לטענת בזק, המעבר ההדרגתי שלה לכיוון של חבילות תעריפים כפי שאושרו לה על-ידי המשרד בשבועות האחרונים, של תשלום קבוע עבור איקס דקות, הוא המודל שנותן מענה מצידה לתחרות בשוק, ולכן הפחתת התעריפים לדקת שיחה אין בה כדי לתרום לתחרות בשוק שעובר למודל של חבילות.

אפשר להבין את בזק, הרי במידה מסוימת הפחתת תעריפיה בנקודת הזמן הזו, כאשר היא החברה היחידה שמשקיעה בשוק התקשורת בתשתית רשת חדשה, ומנגד לבוא ולגזול ממנה את פירות תהליכי ההתייעלות הכואבים שהיא עוברת זהו דבר לא הוגן ויש משהו צורם בכך, בעיקר כאשר החברה הופרטה.

אלא שצריך לזכור שוועדת תעריפים נותנת גם את הגזר ולא רק את המקל, בדמות הבטחת איתנותה של החברה ואת התשואה שלה להון. אין הרבה חברות בשוק שזוכות להיות מוגנות בצורה כזאת. לכן חייבת לקום ועדת תעריפים ציבורית כדי להבטיח שטענותיה של בזק ייבחנו בצורה יסודית.

אז בפעם הבאה שמספרים לנו על רפורמות צרכניות, שחלקן בהחלט ראויות, כדאי לדעת את האמת שמסתתרת מאחורי מיתוסים של אבירי צרכנות מלאכותיים.