בן אליעזר לוועדת החקירה: "הרגשתי לא אחת כדון קישוט העומד מול טחנות הביורוקרטיה"

גביית עדויות בוועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים, בראשות השופט בדימוס פרופ' דן ביין ושני חבריה פרופ' יורם אבנימלך ופרופ' יואב כסלו, עולה מדרגה, והיום (ג') תחל הוועדה לחקור את השרים.

בנייר העמדה ששלח לוועדה לקראת עדותו, שר התשתיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, הדגיש כי "נושא משק המים בישראל הינו מעל ומעבר לכל מחלוקת פוליטית פנימית, זו או אחרת. הנושא צריך לעמוד בראש סדר עדיפויות של מדינת ישראל, ולצערי, הרגשתי לא אחת כדון קישוט העומד מול טחנות הביורוקרטיה והשיקולים הלא עניינים, ומנסה להביא לתושבי ישראל מים".

באותו נייר עמדה מאשים שר התשתיות כי למרות שמבקר המדינה נדרש לדון בסוגיית כישלון יישום החלטות הממשלה להקמת מתקני ההתפלה, "לא מנע מפקידי משרד האוצר לדחוף לקיצוצים נוספים בהתפלה. יתרה מזאת, לצערי, הממשלה נכנעה לתכתיבי משרד האוצר ואישרה ב-2006 את בקשתו להפחית את היקף ההתפלה ל-230 מיליון קוב בשנה למרות התנגדותי והתנגדות נציבות המים דאז, שהתרענו על המצוקה שתיווצר אם יבוצע הקיצוץ. אם החלטה זו לא הייתה מתקבלת, לא היינו עומדים היום בפני שוקת שבורה".

עוד טוען בן אליעזר כי "ביקשתי מהוועדה לביקורת המדינה של הכנסת להקים את ועדת החקירה, על מנת שעם ישראל ומנהיגיו יוכלו ללמוד וללמד להבא כיצד כל החלטה של המדינה הינה הרת גורל, גם אם אינה נראית כזו ביום קבלתה או אי קבלתה, וכיצד פקידים חסרי אחריות יכולים להוביל את כולנו לצימאון".

לדבריו, כי הנחת העבודה במשק המים בעשורים האחרונים היתה שגויה, ולפיה היצע משק המים אינו משתנה למרות התנודתיות הרבה בין השנים. הנחות אלו הובילו, בין השאר, לצורך במתקני התפלה. שר התשתיות מאשים את חבריו לממשלה כי "משק המים בכלל וסוגיית ההתפלה בפרט מצויים על שולחנה של הממשלה כמעט עשור שלם, שבו נעשו ניסיונות כנים להביא לפתרון המצב, אך לצערי, אותה יד שניסתה להביא לפתרון היתה גם היד שהסבה את הנזקים. נוכח המחסור החמור במים, החליטה הממשלה במארס 1999 לנקוט פעולות להגדלת היצע המים על-ידי ייצור מים נוספים, בין היתר באמצעות התפלת מי ים. להקמת מתקנים להתפלת מי ים יש חשיבות לאומית, בהיותם תשתית חיונית לאספקת מים, שהוא אסטרטגי".

סוגיה נוספת שהעלה השר בנייר העמדה היא סוגיית השבת מי הקולחים "למרות שישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם התחום זה, לא השכלנו לנצל את מלוא הפוטנציאל הקיים ולצערי, מאות מיליוני קוב של מים בשנה הולכים לאיבוד".

משרד החקלאות - המגזר לא יעמוד בקיצוץ נוסף

יוסי ישי, משנה למנ"כל משרד החקלאות, טוען בנייר העמדה שנשלח לוועדת החקירה כי בשל המשבר במשק המים, קוצצו מכסות המים לחקלאות בכל אחת מהשנים בעשור האחרון, בשיעור של 35%-60%. משרד החקלאות מאשים כי "בשל הצורך לספק בעדיפות ראשונה את התצרוכת הביתית ובהמשך גם את הצריכה התעשייתית, נהגו מנהלי משק המים להתייחס למכסת המים של ענפי החקלאות כאל אקוויפר נוסף, שניתן לקצץ ולגרוע ממנו ככל שיידרש לטובת מגזרי צריכה בעדיפות גבוהה יותר.

היום, בדיעבד, התברר לכולם כי מדיניות זו יצרה אשליה של 'אין מחסור במים', ובכך נמנע יישומן של החלטות הממשלה להגדלת יבולי המים בהתאם למצב משק המים והגידול בצריכה הביתית. התוצאה היא כי מקור מים זה נוצל עד תום, משבר המים העמיק, החקלאות שילמה וממשיכה לשלם את מחיר עצירת פיתוח משק המים, משק המים הגיע לקווים שחורים בכל המאגרים ומאגר המים לחקלאות בכלל".

ישי טוען כי המגזר החקלאי הוא הנושא בנטל המשבר העמוק במשק המים ואי ביצוע החלטות הממשלה להגדלת כמויות המים השפירים והשבת הקולחים. לדבריו, חקלאי ישראל השכילו ליעל את השימוש במים שפירים ולעשות שימוש מיטבי במים השוליים, כך שלמרות קימוץ מכסת המים השפירים לחקלאות המחצית, התפוקה החקלאית הצמחית לא פחתה. עם זאת, חקלאי ישראל טוענים במשרד החקלאות שלא יוכלו לעמוד בקיצוץ נוסף.

ראש עיריית מעלות-תרשיחא ויו"ר פורום ישובי קו העימות, שלמה בוחבוט, שלח נייר עמדה בנושא אי מימוש פוטנציאל שימוש בקולחי תפן. מתוך נייר העמדה מיוצרים מדי יום בממוצע במועצה מוקמית מגדל תפן 1,100 מ"ק קולחים, בכמות שנתית של 900,000 מ"ק בשנה. בובחוט מלין שלמרות הבצורת וקיצוץ המכסות לחקלאים, מים איכותיים אלו אינם מנוצלים להשקיה, אלא מומטרים בהמטרת סרק. בובחבוט מאשים את המשרד הסביבה כי "הפתרון המטרת הסרק של שפכי מועצה מקומית תעשייתית מגדל תפן, שהוביל המשרד להגנת הסביבה הוא בבחינת טעות, ראייה אסטרטגית לטווח קצר שהובילה לבזבוז מיליוני מ"ק מים לאורך השנים לעומת השקעת עשרות מיליוני שקלים בהרחקת קולחי מגדל תפן מהאזור, פגיעה בנוף ובערכי טבע ומניעת מים ראויים אלו מתושבי האזור".