יגאל ארליך: "אי אפשר להיות תעשייה שמייצרת רק סטארט-אפים"

כך אמר מי שמכהן היום כמשנה ליו"ר המועצה הישראלית למחקר ופיתוח, בכנס הרצליה בפאנל בנושא מדע וטכנולוגיה - ממו"פ ליישום תעשייתי וכלכלי ; "צריך לחשוב איך מגינים על התעשייה הזאת כאשר הצמיחה יורדת"

"לא בטוח שאנחנו יכולים להמשיך להיות תעשייה שמייצרת רק סטארט-אפים. צריך למצוא את הדרכים לייצר תעשיות גדולות", כך אמר היום (ג') יגאל ארליך, שמכהן היום כמשנה ליו"ר המועצה הישראלית למחקר ופיתוח, בכנס הרצליה, בפאנל בנושא מדע וטכנולוגיה - ממו"פ ליישום תעשייתי וכלכלי.

ארליך קנה את עולמו בהיי-טק הישראלי כאשר הקים ב-1993 את קרן יוזמה, שמינפה את השקעות ההון סיכון של הימים ההם בישראל. מאז, הפך המושג סטארט-אפ למרכזי בתעשייה, והתפרש בעיקר כייצור חברות הנמכרות לחברות זרות בעידוד קרנות ההון סיכון. את מספר החברות הישראליות הגדולות בתחום הטכנולוגיה שקמו מאותה תקופה והתבססו על הון סיכון ונשארו ישראליות, ניתן למנות על יד אחת.

הדברים של ארליך מגיעים על רקע המשבר הכלכלי מצד אחד וההערכה כי הצמיחה בתעשיות המחשוב והתקשורת יורדת. המשמעות היא שמכיוון שרוב הסטארט-אפים (כ-70%) מרוכזים בתחום זה, צריך לבחון את הכיוון העתידי כדי לשמור על הצמיחה. "אנחנו מייצרים סטארט-אפים ומוכרים אותם, זה מה שאנחנו מבצעים בישראל", אמר ארליך, "צריך לחשוב איך מגינים על התעשייה הזאת כאשר הצמיחה יורדת". ארליך ציין כי צריך לבחון גם את מעורבות הממשלה וכן לדאוג להפניית יותר חוקרים מחוץ לתעשיית המחשוב והתקשורת.

אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, דיבר אף הוא בפאנל. אופר אמור היה להיראות ככוכב האירוע, כמי שרק אתמול נודע שזכה לתוספת של כ-450 מיליון שקל לתקציבו, עוד לפני שאושר התקציב לשנה החדשה, לאחר שנים של מאבקים. אופר רמז על השינוי ביחסים עם האוצר ואמר: "אני רק יכול לפרגן להם. אני מוצא בהם בעלי ברית והם מבינים מה צריך לעשות. רק שיש להם את האילוצים שלהם". בנוסף ציין כי תקציב המדען הראשי שהוא מכוון אליו עומד על כ-3 מיליארד שקל ל-2009.

אופר, שציין מספר פעמים בעבר כי הוא תומך בנושא של מכירת סטארט-אפים לחברות זרות תהה כיצד תקום תעשייה בישראל. הדילמות של אופר נגעו בידע שנשאר בארץ. "כאשר אני תוקף את הזליגה של הידע מאוניברסיטאות הישראליות החוצה, אומרים לי שבארה"ב המדענים מעבירים ידע לתעשייה והתוצאה היא שקמה תעשייה בארה"ב. השאלה שלי היא איך תקום תעשייה בארץ"?

פאנל אחר שנערך היום בכנס בנושא מדיניות המו"פ הלאומית, נגע בתקציבי המחקר באקדמיה. לדברי פרופ' עודד אברמסקי, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, המימון הממשלתי למו"פ ירד מ-30% בעשור האחרון ל-14%, וזה הרבה פחות מאשר בארצות ה-OECD. "כ-88% מהבוגרים באקדמיה הם בהיי-טק, מה שמהווה גם רמת סיכון גבוהה, או משאב בלתי מנוצל". פרופ' מנחם יערי, חתן פרס ישראל לכלכלה, נשיא האקדמיה הלאומית למדעים ציטט דו"ח מארה"ב לפיו מחקר בסיסי בארה"ב מקבל מהממשל כ-62 מיליארד דולר.

"על בסיס אחוזים דומים מהתוצר, אלו הם 3.15 מיליארד שקל למחקר בסיסי בישראל. אם היה שיעור דומה אצלינו, בתוספת למענקים שמספקים למחקר קליני, היו לנו כ-7 מיליארד שקל למחקר בסיסי, אמר".