מחפשים את האמת - בדם

[להרשמה ל-MoneyTime]

ביפן, השאלה "מאיזה סוג אתה?" אינה שיחת חולין סתמית, ויש לה השלכות בנוגע לכמעט כל דבר - מפוליטיקה דרך מציאת בן זוג ועד השגת עבודה. במילה "סוג" מתכוונים היפנים לסוג הדם, ושום עובדה מדעית אינה יכולה לחסל את הדעה שהדם קובע הכל.

ארבעה מתוך עשרת רבי המכר של השנה האחרונה, נסובו סביב השפעת סוג הדם על האישיות. הספרים, ספר נפרד לכל סוג דם (B,A,O ו--AB), נמכרו ביותר מ--5 מיליון עותקים.

על פי הספרים, בעלי דם מסוג A הם פרפקציוניסטים רגישים, בעלי סוג B עליזים ואנוכיים, ה--O--ים סקרנים, נדיבים ועקשנים ובעלי סוג AB אמנותיים, מסתוריים ובלתי צפויים. כל זה נשמע כמו הורוסקופ, אולם הציבור נוטה לייחס לאבחנות אלו משמעות רבה. ראש ממשלת יפן, טארו אסו, חושב שסוג הדם חשוב דיו ומגלה בפרופיל הציבורי שלו שדמו מסוג A, כאשר לראש האופוזיציה יש דם מסוג B.

סוכנויות שידוכים יפניות מספקות מבחני התאמה המבוססים על סוג הדם, השמת עובדים נקבעת לעתים על בסיס הדם, בגני ילדים מסויימים מחולקים הילדים לקבוצות על פי סוג הדם שלהם וישנם מעסיקים השואלים בראיון העבודה על סוג הדם של המועמדים. למותר לציין, ולרוב גם אין בכך תועלת, כי סוג הדם הנקבע על פי נוכחות של פרוטאינים בדם, אינו משפיע על אופיו של האדם.

שורשיה של האמונה העממית מגיעים לשנות ה--30 של המאה ה--20. התיאוריה יובאה מהמשטר הנאצי ואומצה על ידי הממשל הצבאי היפני. לאחר מלחמת העולם השניה נזנח הרעיון, אולם הוא חודש בשנות ה--70, על ידי קבוצה פרטית בשם מרכז ABO למדעי האדם, שטענה ועודנה טוענת - במיטב מסורת העידן החדש - כי היא אינה מתכוונת לדרג או לשפוט בני אדם, אלא לעזור לכל אחד להפיק את המירב מעצמו.