מוטב מאוחר או שכבר מאוחר מדי? תוקם בישראל קרן לתמיכה בביוטק

ב-2006 הכריז המדען הראשי, אלי אופר, בכנס ביומד על כוונתו לפעול להקמת קרן כזו בהיקף של לא פחות מ-300 מיליון דולר, ומאז הוא חזר על ההצהרה מידי שנה.

לפני כשנתיים הקים ליאון רקנאטי צוות חשיבה פרטי לנושא הצלת תחום הביוטק המקומי והציע להקים קרן לאומית באותו סדר גודל.

הנושא צבר תאוצה כאשר סביב ועידת הנשיא, שנערכה ב-2008, הוקם צוות חשיבה שנוהל על-ידי בנקאי ההשקעות מייקל מילקן וכלל גם נציגים של משרד האוצר. אולם, ככל שעבר הזמן גבר הפקפוק בנוגע לסיכוי שבאמת תקום קרן ביוטק.

השבוע, כחלק מתהליך כולל של פתיחת כיסי הממשלה לתמיכה בסקטורים הנמצאים במשבר, גם רעיון זה מתקרב למימוש, כאשר הוכרז באופן רשמי על הקמתה של קרן לתמיכה בביוטק.

אמנם התקציב הממשלתי שיוקצה לה אינו מתקרב לאותם 300 מיליון דולר עליהם דובר בעבר ורוב החברות שקיוו להיעזר בה בתקופת דו"ח מוניטור, כבר אינן איתנו. אבל, בסופו של יום מדובר בחדשות טובות - כסף חדש רוצה להיכנס לתחום. זה לא בהכרח טוב לכסף, אבל זה בטח לא רע לתחום.

מיקוד בשלבים מתקדמים

לפי התוכניות העדכניות, משרד האוצר יקצה 125 מיליון שקל לקרן הביומד והמדען הראשי הקצה לקרן עוד 125 מיליון שקל מתקציבו. הכוונה היא למנף את הסכום באמצעות השקעה של גופים מוסדיים, כגון קרנות הון פרטי וחברות ביטוח, בעיקר מן הסקטור הישראלי.

עדיין לא ידוע איך תנוהל הקרן וכיצד יחולק התקציב. כעת בונים במשרד האוצר את המכרז לגוף שינהל את הקרן, כאשר המטרה היא לערב גורם מוביל מקצועי, המתמחה בתחום הביומד, ככל הנראה קרן הון סיכון או קרן השקעה מחו"ל.

"אכן, זוהי הקרן המדוברת עליה הכרזתי", אומר המדען הראשי אלי אופר. "אחרי המינוף היא יכולה להגיע ל-300 מיליון דולר המדוברים, בשיטה של מכרז. הרעיון התקבל בתמיכה מדהימה של האוצר, שדווקא הבין מהר את הבעיה ואת אופן הפיתרון שהצענו. עדיין לא ידוע למי יוקצה המימון, אך תהיה תמיכה גדולה יותר בחברות בשלבים מתקדמים".

המוסדיים מתעניינים

יגאל ארליך, שהוביל בעבר את הקמת קרן יוזמה הממשלתית-פרטית, עליה נבנה תחום ההון סיכון הישראלי, היה מעורב גם במהלך זה. לדבריו, הקרן תפנה גם לתחום הביוטק וגם לתחום המכשור הרפואי, לחברות קטנות וגדולות כאחד, כשהמטרה היא לערב בתחום גם גורמים חדשים. "המדינה משקיעה היום בחינוך ובמחקר ואינה מקבלת תמורה פרופורציונית להשקעה", הוא אומר. "המטרה היא לממש מההשקעה הזו יותר", הוא אומר. לדבריו, כבר ישנו עניין מסוים מן המוסדיים.

ישראל מקוב, לשעבר מנכ"ל טבע ושבהווה עומד בראש קרן השקעות ביומד פרטית וגם משמש כיו"ר גיוון אימג'ינג, אומר כי אחד הדברים החשובים ביותר לגבי הקרן הוא המידה בה יצליח האוצר למנף אותה: "כשיגיעו למיליארד שקל, אפשר יהיה לנהל אותם כקרן אחת או כשתי קרנות, האחת קרן השקעה והשנייה הון סיכון. אני מאמין שהביוטק זו הגדרה צרה מדי וכן צריך להקצות חלק מהמימון גם למכשור רפואי ואפילו לחקלאות".

רפי הופשטיין, מנכ"ל הדסית, נמנה עם צוות החשיבה. לדבריו, רבות הן עדיין השאלות הפתוחות, אך ההחלטה תהיה כנראה הקצאה מועדפת לחברות בשלבים מאוחרים יחסית. "הקרן הזו צריכה להביא את המולקולות המתקדמות לישורת האחרונה, כאשר הצלחה של כמה מהן תאפשר את קיומו של השוק כולו".

ראובן קרופיק, מנכ"ל ארטה, חברת הניהול של כלל ביוטכנולוגיה, המשקיעה בין היתר בפרויקטים בשלבים מאוחרים, אומר כי כל מימון חדש לתחום הוא מבורך, ויש לקוות כי הקרן תיבנה ותנוהל והכסף יחולק באופן שיאפשר לחברות להתקדם לשלבים מאוחרים יותר באופן עצמאי ולהשאיר יותר פעילות בישראל.

ללמוד מ"יוזמה"

אבל לא כולם באים לברך. ההכרזה על הקרן נתקלה בראש ובראשונה בהתנגדות. יו"ר טבע, אלי הורביץ, הכריז בכנס הרצליה כי מדובר בסכום נמוך וכי כל עוד הוא יחולק לגורמים הפועלים בתעשייה כיום, מבלי לבצע שינויים משמעותיים בתחום, לא תהיה לו תועלת. עוד קבל הורביץ על כך שהאוצר לא התייעץ עם התעשייה.

רן נוסבאום, מנהל קרן פונטיפקס, המשקיעה במיזמים בשלבים מוקדמים וגם שותפה בשתי חממות, טוען כמו שותפו בפונטיפקס, הורביץ, כי "הקרן הלאומית תיתן מעט מדי ומאוחר מדי". ואולם, משהוחלט על המימון, "הדגש צריך להיות הקצאת רוב הכסף לא לחברות בסיכון אלא לחברות בסיכוי, מבחינת שלב בפעילות (עדיפות לשלבים מאוחרים - ג.ו), טכנולוגיה, מוצר והנהלה, כפי שייבחר על-ידי גוף המורכב מאנשים מקצוע".

נוסבאום מוסיף כי יש לעודד את התעשייה מלמטה כלפי מעלה על-ידי מתן פטור ממיסים לעובדים בתעשייה וכן מציע שיטה חדשנית לבחירת השקעות. "יש לבחור מומחים מקצועיים, שכל השקעה שלהם לפי בחירתם, תגובה במימון משלים של המדינה". אומר נוסבאום כשהוא מתכוון למשקיעים פרטיים דוגמת הורביץ ומורי ארקין ומוסיף כי "יש להקצות חלק מהכסף למתן פטור ממס לחברות רב לאומיות שמוכנות לפעול בישראל".

גם אפי כהן-ארזי, בעבר סמנכ"ל הייצור הבינלאומי של אמג'ן ואחד הבכירים בתעשיית הביוטק העולמית, סבור כי הקרן קטנה מדי ומוטרד מחוסר ההתייעצות עם התעשייה: "אני מוכן לשבת על זה עם כל מי שרוצה, גם בהתנדבות", הוא אומר. כהן-ארזי מאמין כי יש להקצות את המשאבים לא רק לשלבים מתקדמים, אלא גם לשלב שבין היציאה מהחממה ועד שהחברה מתאימה לכניסה לקרן הון סיכון. "המודל של יוזמה הצליח, והוא קידם גם את תעשיית מדעי החיים. אפשר ללמוד ממנו", הוא מוסיף.

עו"ד יובל הורן, שמוביל עסקאות רבות בסקטור, אומר כי יש להעדיף חברות בשלבים מתקדמים יותר, וכמו קרופיק מאמין כי "תמיכה בחברות הללו תהיה אלטרנטיבה לפנייתן לחברות הפארמה הגדולות". לדבריו, "אין מניעה להקצות את הכסף ישירות לקרנות המתמחות בתחום", הוא אומר ומוסיף כי "אין בהכרח יתרון לגורם מומחה שמגיע מחו"ל. צוות הניהול בוודאי חייב להיות ישראלי".

יגאל ארליך, האם אתה רואה בקרן הזו מעין "הזדמנות אחרונה" לסקטור?

"במידה מסוימת זה נכון. לא שהסקטור ייעלם אם הקרן לא תצליח, אך כנראה שהוא ימשיך לדשדש כמו היום, וייאבד הסיכוי להפוך את ישראל למובילה בתחום".