שר הכלכלה של גרמניה, מיכאל גלוס, שזכה לביקורת גורפת בגלל הפרופיל הנמוך שלו במהלך המשבר הפיננסי העולמי, הגיש היום (ב') את התפטרותו לקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.
שלשום (שבת) כתב גלוס ליו"ר מפלגתו, האיחוד הנוצרי-סוציאלי (CSU), וביקש לפרוש מתפקידו בממשלה, אך היו"ר, הורסט זיהופר, סירב לבקשתו. אתמול (א') בראיון לערוץ הטלוויזיה ZDF חזר גלוס על הדברים.
CSU היא המפלגה-האחות הבווארית של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) של הקנצלרית אנגלה מרקל. פטר רמסאואר, בכיר ב-CSU, אמר שהנהגת המפלגה תבחר את מחליפו של גלוס עוד היום (ב').
ההתפטרות של גלוס יוצרת חוסר ודאות לגבי מסלולה העתידי של כלכלת גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, שמתמודדת עם סכנת המיתון העמוק ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. גלוס, שמונה לשר הכלכלה ב-2005 לאחר הבחירות הכלליות, נחשב למינוי מפתיע, מכיוון שמנהיג ה-CSU דאז, אדמונד שטויבר, נתפס כמועמד הטבעי לתפקיד.
שליטתו של גלוס בכלכלה לא השתוותה לזו של קודמו בתפקיד, וולפגנג קלמנט. לא פעם בנאומיו הוא התבלבל ודיבר על ה"מארק גרמני" במקום על ה"אירו". כמו כן, גלוס ספג ביקורת רבה כשלא קטע את מסעו הארוך באסיה עם פרוץ המשבר הפיננסי.
שר האוצר, פר שטיינברוק, נטל חלק פעיל יותר בגיבוש תגובתה של גרמניה למשבר. שטיינברוק הוא זה שהוביל את גיבושה של תוכנית החילוץ למגזר הבנקאי, ושתי תוכניות תמריצים להאצת הצמיחה במשק.
גלוס טען כי ברצונו להתפטר עם התקרבו לגיל 65, וכי אין לו כוונה לכהן כשר בממשלה לאחר הבחירות הפדרליות בספטמבר. גלוס הוסיף שאחת הסיבות לפרישתו היא שה-CSU זקוקה לשיקום לאחר שספגה הפסדים בבחירות המחוזיות שנערכו בספטמבר 2008.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.